בשיתוף ער"ן
"הם היו איתי בתוך החושך"
(צילום: ירון שרון)
כשדניאלה סולודקין יוצאת לריצה, היא לובשת לא פעם חולצה שעליה כתוב מסר: "גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים". מאחורי הבחירה הזו עומדת התמודדות אישית שהחלה שנים לפני שהספורט הפך לחלק משמעותי מחייה. "כילדה התמודדתי עם בריונות וחרדה חברתית. כנערה התמודדתי, ואני עדיין מתמודדת, עם גלים של דיכאון ואובדנות", מספרת דניאלה, בת 21. "קשה להבחין בדיכאון, עד שאי אפשר לפספס". צפו בסרטון המלא
בגיל 16, כשצפו הקשיים והמחשבות הקשות, דניאלה חששה לשתף את הוריה. במקום זה, חיפשה תמיכה שלא תיאלץ אותה להיחשף, והחליטה לשלוח הודעה לעמותת ער"ן. "הם הקשיבו לי, והיו איתי בתוך החושך, בלי לחפש פתרון, פשוט להיות איתי שם ביחד", היא משתפת. מבחינתה, עצם הנוכחות של אדם שהקשיב לה, בלי לדרוש ממנה להסביר הכל או למצוא פתרון מיידי, הייתה משמעותית.
ד"ר מיכל לב ארי, מנהלת שירותי הסיוע ברשת של ער"ן, מסבירה מדוע האפשרות הזאת חשובה במיוחד עבור נערים ונערות: "גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים משמעותיים, שבה חוויות רגשיות עשויות להיחוות בעוצמה", היא אומרת. "בשנים האחרונות הנוער בישראל מתמודד עם מציאות חריגה ועם חוויות שמציבות דרישות גבוהות של חוסן, לצד המשימות המורכבות ממילא של הגיל הזה". לדבריה, גם כשיש סביב הצעירים בני משפחה, חברים ואנשי חינוך, לא תמיד פשוט עבורם לפנות אליהם. "לא תמיד פשוט לחשוף מצוקה בפני אדם מוכר", היא מסבירה. לכן, היא אומרת, חשוב שתהיה לצעירים כתובת שמאפשרת לדבר, "ולא רק כשהמצוקה חריפה. האנונימיות מפחיתה את החשש מביקורת, ממבוכה ומההשלכות".
דניאלה סולודקיןצילום: ירון שרון70 אלף פניות של צעירים בשנה
בשנה האחרונה התקבלו בער"ן כ-70 אלף פניות של בני נוער וצעירים עד גיל 24. מאחורי המספר הזה עומדת קשת רחבה של מצוקות: בדידות, חרם ודחייה חברתית, בריונות ברשת, סוגיות דימוי גוף, פגיעות מיניות, הפרעות אכילה ופגיעה עצמית. "המטרה היא ליצור מרחב שמאפשר לעשות מעט סדר בתוך ההצפה והבלבול, ולסייע לפונים ולפונות להתחבר לכוחות שכבר קיימים בתוכם ובסביבתם", מסבירה ד"ר לב ארי.
נתון מדאיג במיוחד נוגע לפניות בנושא אובדנות: לפי נתוני ער"ן, 4.5% מהפניות של צעירים בשנה האחרונה עסקו בנושא, ושיעורן עלה לאורך שלוש השנים האחרונות. השנה שיעור הפניות העוסקות באובדנות בקרב הצעירים אף היה גבוה לעומת שיעורן בכלל האוכלוסייה.
"כשמגיעות פניות הנוגעות לאובדנות, הכוללות מחשבות, כוונות או מעשים, יש חשיבות רבה למענה שאינו נבהל מהאמירה האובדנית, אך גם אינו מקל בה ראש", אומרת ד"ר לב ארי. "גם בתוך מצוקה אובדנית יכולים להתקיים בו זמנית רצונות סותרים, ועשוי להיות גם רצון לקבל עזרה".
ד"ר מיכל לב אריצילום: ירון שרוןעבור דניאלה, הפנייה לער"ן הייתה חלק מתהליך אישי רחב יותר, שכלל טיפול אצל פסיכולוגית ופסיכיאטר . "יש המון דרכים להתמודד עם דיכאון ואובדנות, ואם פתרון אחד לא עובד זה לא אומר שאין עוד פתרונות", היא מדגישה. בגיל 17 נרשמה לתחרות חצי איש ברזל וגילתה את הספורט ככלי להתמודדות. "היו לי עוגן ומטרה באופק, והתנועה הפיזית יצרה אצלי תנועה בנפש", היא אומרת. בהמשך החליטה להשתמש בריצות וברשתות החברתיות כדי לדבר בגלוי על דיכאון, אובדנות ועל האפשרות לבקש עזרה.
מאז היא משתתפת במרוצים כשהיא לובשת חולצה של ער"ן. לדבריה, החולצה לא רק מעבירה מסר אלא גם מהווה פתח לשיחה עם אנשים שהיא פוגשת בדרך. "זה יוצר שיח מאוד כן ומהיר עם אנשים. כל אחד מתמודד או מכיר מישהו שהתמודד עם קושי נפשי", היא מספרת. "המשפט 'גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים' נוגע בכל אחד ומאפשר מקום גם לרגעים של חולשה, של כאב או של עצב שפוגשים כל אחד מאיתנו. שמעתי מהרבה אנשים שהם לקחו את המשפט איתם".
"ההתמודדות שלי נמשכת עד היום", היא אומרת, "אבל אפשר לחיות חיים מלאים לצדה". היא מבקשת להעביר מסר לבני נוער שמתמודדים עם מצוקה דומה: "לבקש עזרה זה הצעד הראשון. אני יודעת כמה הוא מפחיד וקשה, אבל הוא משמעותי כל כך".
גם ד"ר לב ארי מבקשת להעביר מסר דומה: "לא צריך להגיע לקצה כדי לפנות לער"ן. אפשר לפנות אלינו בכל סוג של קושי, כאב או מצוקה – ריב עם חברים, בדידות, פרידה, קושי בבית, לחץ בלימודים או פשוט כי עובר עליי משהו ואין לי עם מי לדבר. מצוקה לא צריכה לעמוד באיזשהו רף כדי להיות ראויה להקשבה".
כדי להמשיך להיות שם עבור כל מי שזקוק להם, ער"ן זקוקה למשאבים ולמתנדבים נוספים. "אני מזמינה אנשים שיש בהם סבלנות, רגישות ויכולת להקשיב באמת, להצטרף אלינו", אומרת ד"ר לב ארי. "זו התנדבות שיש בה אחריות גדולה, אבל גם משמעות עצומה".
לשיחה אנונימית 24/7 עם מתנדבי ער"ן התקשרו 1201, או פנו בוואטסאפ 052-845-1201 או בצ'אט אנושי באתר ער"ן.
בשיתוף ער"ן
