"תראו את החיוך שלה כשהיא מחבקת את אמא", אומר בהתרגשות אחד מתלמידי החינוך המיוחד ב"אורט מגשימים" נהריה, ומוסיף עוד קו עדין לציור. סביבו, חבריו לכיתה רכונים מעל דפי הציור שלהם, מנסים ללכוד משהו חמקמק - את הרגע המדויק שבו הפכה תנועת הניצחון של אמילי דמארי לסמל של תקווה, את הדמעות בעיניה של רומי גונן כשחיבקה את אמה, ואת הלב שלירי אלבג סימנה בידיה רגע לפני הפגישה המרגשת עם הוריה.
5 צפייה בגלריה
התלמידים עם הציורים שציירו לשבות. "מתרגש מהמחשבה שאולי הציור שלי יגרום להן להרגיש קצת יותר טוב"
(צילום: באדיבות רשת "אורט")
תחת הנחייתה של המורה סתיו אבן זהב, תלמידי הכיתה יצרו מחווה יוצאת דופן: סדרת ציורים אישיים המתעדים את רגעי השיבה של החטופות, ציורים שנשלחו בסופו של דבר היישר אל המשפחות עצמן.
5 צפייה בגלריה
"כשציירתי הרגשתי גאווה והתרגשות". הציורים שציירו התלמידים
(צילום: באדיבות רשת "אורט")
"כשציירתי הרגשתי גאווה והתרגשות", משתף נ', אחד התלמידים. "בעיקר מהמחשבה שאולי הציור שלי יכול לעזור להן להרגיש קצת יותר טוב. חשבתי על זה שאולי החטופות יסתכלו על הציור וירגישו שאנחנו כאן בשבילן, שגם אנחנו לא שכחנו אותן. זה עשה לי הרגשה ממש מיוחדת בלב".
"כמה טוב ששבתן אלינו"
במסגרת מיזם "המילה הטובה" של רשת "אורט", המובל על ידי ארגון "אורטוב", בחרו התלמידים להנציח על הנייר את הרגעים שהפכו לסמל של תקווה ואחדות: רגעי האיחוד המרגשים של רומי גונן, נעמה לוי, אמילי דמארי, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע, לירי אלבג ודורון שטיינברכר עם משפחותיהן. בציורים צבעוניים ומלאי חיים, הצליחו התלמידים לתפוס רגעים שכבר הפכו לאייקונים, ולצדם הוסיפו ברכות חמות ואיחולי החלמה.
סתיו, איך נולד הרעיון לפרויקט הזה?
"בהתחלה שאלנו את התלמידים מי, לדעתם, זקוק בימים אלו למילים טובות ולתמיכה. התשובה הייתה מיידית וחד משמעית - החטופות. משם הכול התגלגל באופן טבעי.
"אמנות היא שפה שמאפשרת לנו להגיד דברים שאי אפשר להגיד במילים. דרך הציורים, התלמידים לא רק ביטאו את מה שהם מרגישים, אלא גם הצליחו להתחבר למשהו גדול יותר מהם. זה היה תהליך יצירתי ומרפא כאחד".
ואכן, כשמתבוננים בתלמידים בזמן העבודה על הציורים, אפשר לראות את העומק הרגשי שהם משקיעים ביצירה. "כשצפינו שוב ברגעים שבהם הן יצאו מהמטוס ונפגשו עם ההורים שלהן, זה העלה הרבה רגשות חזקים וזה גרם לי לבכות", משתפת ש', אחת מהתלמידות בכיתה. "כשראיתי את החיבוקים ואת דמעות השמחה של המשפחות והחטופות, הרגשתי שזה הרגע הכי מרגש שראיתי בחיים שלי. זה נתן לי כוח. כאילו הלב שלנו ושל המשפחות שלהן הפך לאחד".
"היה לנו מאוד חשוב שהן יידעו שחשבנו עליהן כל הזמן שהיו בשבי", מוסיף י', תלמיד אחר בכיתה. "הציורים הם הדרך שלנו להגיד להן שאנחנו שמחים שהן חזרו".
ש': "כשראיתי את החיבוקים ואת דמעות השמחה של המשפחות והחטופות, הרגשתי שזה הרגע הכי מרגש שראיתי בחיים שלי. זה נתן לי כוח. כאילו הלב שלנו ושל המשפחות שלהן הפך לאחד"
את הציורים המרגשים קיבלו המשפחות בהתרגשות רבה. "המטרה שלנו הייתה שהחטופות יוכלו להרגיש את החיבוק החם של התלמידים והתלמידות שלנו", מספרת נורית צאיידה, מחנכת הכיתה. "שלחנו להן את הציורים עם הרבה אהבה ומילים טובות, כדי להזכיר להן שהן אף פעם לא לבד ושלא שכחנו אותן לרגע".
להתמודד עם האתגרים ביחד
התקופה המורכבת שעוברת על המדינה מציבה אתגרים מיוחדים בפני מערכת החינוך, במיוחד כשמדובר בתלמידי החינוך המיוחד.
"נהריה, כמו אזורים רבים בארץ, ובמיוחד בצפון, חוותה בשנה האחרונה ימים קשים של אזעקות ומתח", משתפת גילית יצחקי, מנהלת בית הספר. "ברגעים הראשונים, כשהתלמידים חזרו לבית הספר ונפגשו שוב פיזית, הייתה שמחה גדולה באוויר. אבל ככל שחלפו הימים, התחילו לעלות תחושות קשות מתקופת המלחמה".
איך בית הספר עוזר לתלמידים להתמודד עם התחושות הקשות מהמלחמה?
יצחקי: "לכל שכבה יש יועצת, ובתחילת המלחמה מיפינו את התלמידים שהרגשנו שיזדקקו לכלים נוספים ולתמיכה מוגברת. יש אצלנו הבנה עמוקה שצריך לחזק את הנפש של התלמידים כדי לעזור להם להתמודד לא רק עם מה שעברו, אלא גם עם האתגרים שעוד יגיעו בעתיד בעקבות התקופה הקשה שהם חוו.
"רשת 'אורט' מסייעת לנו המון, במיוחד דרך כלים ייעודיים כמו תוכנית 'חוסן', שמביאה לבית הספר אנשי מקצוע בתחום הטיפול הרגשי ומציעה הכשרות לצוות החינוכי", היא מבקשת להדגיש, "בנוסף, עיריית נהריה תומכת בנו עם תוכנית SEL (למידה חברתית-רגשית - א"ה) המותאמת במיוחד לצרכי התלמידים".
כוחה של מילה טובה
מיזם "המילה הטובה" שמפעילה הרשת זו השנה השמינית, מקבל השנה משמעות עמוקה במיוחד. תחת הכותרת "משיבים את הרוח", היוזמה מתפרסת על פני הארץ כולה: תלמידי החינוך המיוחדת ב"אורט יוקנעם" ביקרו את חיילי גולני והעניקו להם מילים מחזקות ופינוקים, ובמעלות, תלמידי "אורט מקיף" פגשו שורדי שואה והעניקו להם ברכות חמות.
"דרך היצירה", מסכמת יצחקי, "הילדים הצליחו לא רק להעניק חיבוק חם לחטופות, אלא גם לתרום לחוסן שלהם ושל החברה שסביבם. זה הכוח של מילה טובה - היא יכולה לחבר, לרפא ולהעניק תקווה".
