בשיתוף מפעל הפיס
על־פי דו"ח של המרכז הישראלי להתמכרויות שהתפרסם באחרונה, יש לא מעט ישראלים שמכורים לדבר כלשהו. ההתמכרויות לא חייבות להיות מסוג "החשודים המיידיים" כמו סמים, תרופות ואלכוהול, אלא גם התמכרויות למזון, לקניות, למסכים, להימורים ועוד. הן יכולות להופיע אצל כל אחד ואחת, בכל גיל, בכל מעמד סוציו־אקונומי ובכל מצבי החיים.
כדי לא להגיע עד שלב ההתמכרות, אנחנו מבקשים לזהות את הרגע שלפני, את השלב שבו אנחנו או הקרובים לנו נמצאים במסלול ההיסחפות, שעלול להגיע, אם לא נשגיח היטב, גם להתמכרות. איך מונעים מהרגלים מועדים לפורענות להפוך להיסחפות? ואיך מזהים את הנסחפים לכיוונים הלא רצויים ואף עוצרים את ההיסחפות לפני שנהיה מאוחר מדי?
3 צפייה בגלריה
פודקאסט היסחפות ד"ר אמנון מיכאלי ודורון קופרשטיין, עורך ערוץ הבריאות ב-ynet
פודקאסט היסחפות ד"ר אמנון מיכאלי ודורון קופרשטיין, עורך ערוץ הבריאות ב-ynet
ד"ר אמנון מיכאל ודורון קופרשטיין, עורך ערוץ הבריאות ב-ynet
(צילום: צוות אולפן ynet)
"התמכרות היא כבר השלב המתקדם", אומר ד"ר אמנון מיכאל, מנכ"ל עמותת הדרך וחמשת מרכזי מיל"ה, המרכז הישראלי לטיפול בהימורים. ד"ר מיכאל התארח בפודקאסט "אל תיסחפו", הפרויקט המשותף של קבוצת "ידיעות אחרונות" ומפעל הפיס. "היסחפות היא שלב בתוך תהליך ההתמכרות, וצריך לשים לב כי בשלב ההתמכרות אנחנו כבר צריכים להיעזר באנשי מקצוע, וקוראים לזה כבר מחלה. מחלה של הגוף ומחלה של הנפש, עם שינויים במוח ושינויים בהתנהגות. זה תהליך שמורכב מכמה שלבים: הרגלים, תלות, היסחפות ועד התמכרות. לכן, כדאי מאוד לעצור את זה עוד בשלב ההרגלים, ומבלי שנגיע לאיבוד שליטה".
איך מזהים תלות או התמכרות?
"מזהים זאת כשאדם מאבד שליטה על תפקודים. בחיינו יש כשבעה תפקודים קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים, בריאותיים, ערכיים וכדומה. במצב של התמכרות, אנחנו מאבדים תפקודים. בנוסף, אנחנו לא מצליחים לשלוט בהתנהגות או בפעולה או בחומר שאנחנו משתמשים בו, כמו סמים או כמו הימורים", אומר ד"ר מיכאל.
הוא מסביר שלמטופליו הוא מציע תמיד לשאול שאלה פשוטה כדי לבחון את מצבם: "מי בעל הבית? אתה או הקניות, אתה או ההימורים?" הוא אומר וגם עונה: "אם אתה מסתכל בצורה כנה ומרגיש שאיבדת שליטה, אתה כנראה כבר לא בעל הבית בתחום".
3 צפייה בגלריה
שימוש בסמארטפון
שימוש בסמארטפון
נסחפים עם המסכים
(צילום: Shutterstock)
מה עושים כשאדם שנסחף מבטיח שיפסיק את הפעילות שאליה הוא מכור או ינסה לשלוט בה?
"צריך לתת לאדם צ׳אנס, אבל בדרך כלל זה לא עובד. אני אומר את זה גם למשפחות, למשל בהימורים: כיסוי חובות אף פעם לא פותר את הבעיה, זה רק יוצר בעיות חדשות. לצערנו, בהתמכרות, לא מדובר באנשים רעים, אלא באנשים בלי שליטה. מה שצריך לעשות זה לפנות לאנשי מקצוע. אין לנו ברירה, במצבים של איבוד שליטה כמו התמכרות, אנחנו צריכים התערבות של אנשי מקצוע שלפעמים ייתנו את הטיפים הבסיסיים ביותר למשפחה".
אז איך בכל זאת מטפלים, עוד בשלב ההיסחפויות?
"ההתחלה היא הכרה בבעיה. בקשת עזרה זה הצעד הראשון להחלמה. זה נכון לנסחף אך גם למשפחה".
ד"ר מיכאל מספר שנתונים מכל העולם מצביעים על כך שרק שמונה אחוזים מהמכורים מטופלים. האחרים מתכסים היטב בשמיכת ההכחשה. לכן בעמותה מציעים למשפחות עזרה. "אנחנו מציעים למשפחות קבוצות תמיכה, קבוצות שיח, קבוצות טיפול ועוד", הוא אומר וממליץ למשפחות, ולא רק למכורים, להצטרף.

ילדי המסכים

המחקר בנושא השפעות ההתמכרות או ההיסחפות למסכים אצל ילדים ובני נוער נמצא בחיתוליו, אבל כבר כעת ברורות חלק מההשלכות, כמו למשל איבוד היכולת ליצור קשר עין.
רובנו כהורים מוטרדים ממה שנראה כמו היסחפות או התמכרות ילדינו למסכים. לדברי ד"ר מיכאל, הנושא הזה עדיין בבדיקה משום שמדובר בתחום מחקר חדש בנושא ההתמכרויות: "אנחנו עדיין לא יודעים מה ההשלכות המחקריות או ההתנהגותיות של ילדים. נראה את זה בעוד עשר או 20 שנה. אבל כבר כעת יש השלכות כמו, למשל, איבוד קשר עין בצורה ממשית", הוא אומר.
3 צפייה בגלריה
פודקאסט היסחפות ד"ר אמנון מיכאלי ודורון קופרשטיין, עורך ערוץ הבריאות ב-ynet
פודקאסט היסחפות ד"ר אמנון מיכאלי ודורון קופרשטיין, עורך ערוץ הבריאות ב-ynet
ד"ר אמנון מיכאל
(צילום: צוות אולפן ynet)
המקום במוח שפועל בעת היסחפויות והתמכרויות הוא מקום מאוד מסוים, מסביר ד"ר מיכאל: "בהדמיות MRI רואים שהאזורים המודלקים, כלומר מופעלים, במוח בעת צפייה במסכים הם אותם אזורים שנדלקים כשאדם משתמש בקוקאין או עוסק בקניות. יש מעגלי תגמול במוח, גם עם קוקאין וגם עם קניות או הימורים, שעונים על אותו דבר".
ד"ר מיכאל מסביר שדוגמה אישית היא המפתח לשליטה מול מתבגרים. "אנחנו לא יכולים לצפות מילדים מה שאנחנו לא עומדים בו בעצמנו", הוא אומר ומסביר שגם בני נוער מחקים את הוריהם. "הם צופים בשחקנים הראשיים של החיים שלהם, שזה אנחנו, ההורים, ועושים את אותו דבר. אני מציע שאנחנו כהורים מבוגרים ניקח אחריות על עצמנו ועל הילדים".
איך נקפיד לא להיסחף בעצמנו?
"הציבו לעצמכם גבולות. תרשמו את הפעולות שאתם רוצים לעשות. למשל, משעה שש עד שמונה בערב אני משחק, מאזין לפודקאסט, אני צופה בסוג כלשהו של מסך, תוך הגבלה לזמנים, כולל קביעת שעת שינה", הוא אומר ומסביר כמה חשוב במקביל לחזק קשרים שוב עם בני משפחה וחברים. זה חשוב לעידוד ולחזרה ליצירת קשרים שהם, כך הוא אומר, "סימן לחזרה מההיסחפויות".
להאזנה לפודקאסט:
מרגישים שגם אתם או סביבתכם נסחפים בפעילויות, ברשתות, בטלפון או בהגרלות? הכנסו לאתר "משחקים באחריות" ותוכלו לקבל טיפים להתנהגות אחראית.
בשיתוף מפעל הפיס