בשיתוף ידידי מד"א בישראל
העשור האחרון הביא את ארגוני החירום בישראל ובעולם לנקודת מפנה משמעותית. עלייה בהיקף האירועים, עומסי מידע, אתגרי דיווח בזמן אמת ואירועי קיצון כגון הקורונה וה־7 באוקטובר הציבו בפני מגן דוד אדום צורך ברור: להאיץ ולשכלל כל שלב בשרשרת המענה בחירום. כהיערכות לתרחישים עתידיים, פיתח הארגון חידושים טכנולוגיים שונים, החל מאפליקציה מתקדמת ועד לחיבור מאובטח למוקדי משטרה וכיבוי אש.
3 צפייה בגלריה
"פעולה משולבת ומהירה יותר של כלל גופי החירום". צוותי מד"א מפנים ילדים במהלך מבצע "עם כלביא"
(תמונה: דוברות מד"א)
עומרי לוי, מפקח המוקדים הארצי של מד"א, הוא חלק מהצוות המלווה תהליכי הטמעה טכנולוגיים בארגון. לדבריו, "הצורך המבצעי דרש ורסטיליות והמענה לאזרח דרש קיצור זמנים. זה מה שהוביל למהפכה הטכנולוגית שלנו".
הבנת מצבו של הפצוע מהשניות הראשונות
פיתוח הדגל של מד"א בשנים האחרונות הוא אפליקציית "מד"א שלי". המטרה המרכזית הייתה לפתור שתי בעיות קריטיות שמוכרות לכל מוקדן חירום: איתור מיקום מדויק של המתקשר והבנת מצבו של הפצוע - כבר מהשניות הראשונות של הקריאה.
האפליקציה מאפשרת העברת מיקום מדויק ישירות למערכות השליטה והבקרה, שליחת תמונות וסרטוני וידאו מהשטח, ניהול שיחת צ'אט עם בעלי מוגבלות שמיעה ושיתוף מידע רפואי אישי שהוזן מראש. המוקדן יכול לראות את האירוע בעיניים, להבין את רמת הדחיפות ולתת הדרכה מדויקת שאינה תלויה בתיאור מילולי של אדם מבוהל.
לוי מסביר כי "תמונה שווה יותר מאלף מילים, ובאירוע חירום היא יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות. שיתוף המיקום באפליקציה קיצר משמעותית את הזמן בין תחילת האירוע להגעה של הצוותים, והחידושים הנוספים שיפרו לחלוטין את יכולת ההדרכה שלנו".
3 צפייה בגלריה
אירועי הקיצון הדגישו את הצורך להאיץ ולשכלל כל שלב בשרשרת המענה בחירום
(תמונה: דוברות מד"א)
אחד החידושים האחרונים והמשמעותיים באפליקציה הוא שדרוג יכולת האיתור למנגנון שאינו תלוי בחיבור אינטרנט. מחסור ברשת סלולארית הוא בעיה נפוצה בקרב מטיילים, ביישובים מרוחקים ובמקרים של עומסים ברשת. כעת האפליקציה שולחת מיקום גם ללא חיבור, דבר שהופך אותה לכלי קריטי בשטח.
האפליקציה כוללת גם מדריכי חירום עם איורים וסרטונים, הזמינים לשימוש גם במקומות ללא קליטה. "אפילו בלי אינטרנט, כל אחד יכול לקבל הנחיות מצילות חיים עד שהצוות מגיע", אומר לוי.
מאז מלחמת לבנון השנייה, מד"א החל לפתח מערכות טכנולוגיות בתוך הארגון. "בעבר המפתחים ישבו באותו חלל עם המוקדים, ושיתוף הפעולה היה מיידי", מספר לוי. "היום, שני הצוותים התרחבו ועשרות מפתחים יושבים בקומה מעל למוקדים המבצעיים ומקיימים קשר רציף עם אנשי השטח. המטרה היא להגיב במהירות לכל צורך שעולה מהשטח".
דוגמה בולטת לחשיבות הפיתוח הפנימי הייתה בתקופת הקורונה. "בשנת 2019 טופלו במוקדי מד"א 2.5 מיליון שיחות. בתוך חודשים ספורים זינק המספר ל־8 מיליון", מספר לוי. "רק צוות פיתוח פנימי היה יכול להקים מערך דגימות, מערכות איסוף נתונים ולעדכן תהליכי מיון בתוך ימים ספורים. הצבנו מערך דרייב־אין ללקיחת דגימות תוך יום אחד. בלי מערכות פנימיות זה פשוט לא היה קורה".
שיתוף פעולה טכנולוגי בין מוקדי החירום השונים
אחד השינויים המשמעותיים בעקבות תהליכי הפיתוח הפנימי הוא הממשק האוטומטי בין מוקדי מד"א, כיבוי אש והמשטרה. בעבר נדרש מוקדן להעביר ידנית כל אירוע הדורש תיאום, פעולה שהוסיפה 30 עד 60 שניות לכל קריאה. היום הנתונים עוברים אוטומטית בין המערכות. לפי לוי, השינוי הזה הביא לחיסכון מצטבר של מאות שעות בחודש.
"אוטומציה מצילה חיים, ללא ספק", מסביר לוי. "ב־7 באוקטובר בלבד הועברו בין המשטרה למד"א 800 אירועים בממשקים – קשה לדמיין אפילו כמה זמן נחסך, ובכמה אירועים נוספים שני הגופים הצליחו לטפל בזמן אמת בזכות הפיתוח הזה. התוצאה היא פעולה משולבת ומהירה יותר של כלל גופי החירום", הוא מסביר.
3 צפייה בגלריה
"בעתיד כשמישהו יצעק 'פיגוע', המערכת כבר תזניק כוחות". צוותי החירום של מד"א
(תמונה: דוברות מד"א)
"המערכת מאפשרת לשלוח אמבולנס עוד לפני שהאזרח יודע מה קרה"
פיתוח משמעותי נוסף הוא הטמעת מערכת eCall ברכבים חדשים בישראל. מדובר בפרוטוקול אירופי שמחייב התקנת לחצן מצוקה וחיישנים המזהים תאונה בזמן אמת. כאשר הרכב חווה התנגשות או שהנהג לוחץ על הלחצן, המערכת שולחת למד"א מיקום מדויק ברמת נ.צ ופרטים על הרכב, ומפעילה שיחה אוטומטית עם הנוסעים דרך הדיבורית. פער הדקות בין התאונה לדיווח מתקצר בצורה דרמטית.
לוי מספר כי בדיקה משותפת עם Waze הראתה כי "הזמן הממוצע בין תאונה לשיחת דיווח הוא כארבע דקות. במרבית המקרים, הדיווח הראשוני מגיע ממישהו שחולף ליד, ולכן תיאור המיקום יכול להיות מאוד עמום, וכך גם הפרטים על התאונה עצמה. מערכת eCall מבטלת את העיכוב הקריטי של הדיווח ומאפשרת לנו לשלוח אמבולנס אפילו עוד לפני שהאזרח יודע מה קרה".
במבט לעתיד, מד"א כבר מפעילה מודלים מבוססי AI וכן מערכות לתמלול וניתוח שיחות בזמן אמת. המטרה היא להתריע על אירועי קיצון עוד לפני שהמוקדן סיים את התשאול. "למשל, אם מישהו צועק 'פיגוע', המערכת כבר תזניק כוחות ותתריע לגורמים הרלוונטיים. זה העתיד, ואנחנו כבר שם".
למרות היותו חלק בלתי נפרד ממערך החירום הלאומי, מד"א מתקיים בעיקר מכספי תרומות – כולל האפליקציות, המוקדים, האמבולנסים, הציוד מציל החיים ומבני התחנות. "עלות הפיתוחים היא מיליוני שקלים בשנה", מפרט לוי, "בלי תרומות לא היינו מצליחים לשמר מפתחים, לא להחזיק את הציוד ולא להמשיך ליצור פתרונות חדשים".
לוי מדגיש במיוחד את חשיבות התמיכה מצד חברות וארגונים. "אנחנו מזמינים חברות מובילות לקחת חלק בחיזוק החוסן של החברה הישראלית. חדשנות מצילת חיים היא משהו שכל ארגון יכול להיות שותף לו".
הטכנולוגיות שפיתח מד"א בשנים האחרונות הפכו לכלים הכרחיים בשטח, ולחלק בלתי נפרד מרצף הפעולות שמציל חיים מדי יום. כמו שאומר לוי, "ככל שנשפר את המערכות ונקצר את הזמן בין האירוע לטיפול, כך נציל יותר אנשים. זה כל הסיפור של מד"א".
לתרומה למד"א לחצו כאן
בשיתוף ידידי מד"א בישראל
