בשיתוף עמותת עלם
אוראל ביטון, בן 16 מאופקים, מרגיש לפעמים כאילו נולד לתוך מצב חירום. "אני גר כאן בערך מאז שאני זוכר את עצמי, וכל הילדות שלי חווינו טילים, מלחמות, רקטות, אסונות, פיגועים", הוא מספר. "מרגיש כאילו נולדנו לתוך זה. לאט לאט התעוררה אצלי טראומה שהיה אפשר לזהות מגיל קטן, ואחרי אסון 7.10 היא בדיוק התפרצה". היום הוא מתמקצע כספר, אבל הדרך לשם עברה גם דרך ההתמודדות עם הטראומה ודרך המפגש עם אנשי עמותת עלם.
הסיפור של אוראל הוא אחד מאלפי סיפורים שמאחורי קמפיין השגרירים החדש של העמותה, הפועלת עם בני נוער וצעירים במצבי סיכון – מנוער שמסתובב ברחובות ועד צעירים המתמודדים עם פגיעות מיניות וקשיים כלכליים. תחת הסלוגן "אינספור מקרים – כתובת אחת", מבקשת העמותה לגייס את הציבור כשותף למאמץ, באמצעות הצטרפות כשגרירים, תרומה וגם תשומת לב לבני הנוער שנמצאים סביבנו. הקמפיין יוצא לדרך אחרי כמעט שלוש שנים שבהן בני הנוער בישראל גדלים בתוך מציאות של אזעקות, אובדן, הורים במילואים ופינויים מהבית - מציאות שגם כשהמערכות חוזרות לכאורה לפעול כרגיל, ממשיכה להשאיר בהם את חותמה.
נוער בסיכון נמצא בכל מקום
את היקף המצוקה אפשר לראות גם במספרים. דו"ח ההשפעה השנתי של עלם, שפורסם תחת הכותרת "הסדקים נחשפים", מבוסס על נתונים שנאספו במהלך 2025, שנה שבה סייעה העמותה לכ-15 אלף בני נוער וצעירים ברחבי הארץ. הנתונים מציירים תמונה מטרידה: 66% מבני הנוער שפגשה עלם דיווחו על שימוש באלכוהול, 45% על שימוש בחומרים אסורים, 54% נחשפו לאלימות מחוץ לבית, וקרוב למחצית דיווחו על דיכאון וחרדה. בקרב נערים שחוו אובדן, 45% חוו מחשבות אובדניות. 51% דיווחו כי נפגעו או נוצלו מינית. גם המרחב הדיגיטלי הפך לזירה משמעותית של פגיעה: בדו"ח נרשמה עלייה של 135% בדיווחים על פגיעות דיגיטליות לעומת השנה שקדמה לה.
"הדבר הכי משמעותי שאנחנו צריכים להבין הוא שהמושג 'נוער בסיכון' השתנה", אומרת טלי ארז, מנכ"לית עלם. "שמענו לאחרונה נערה בת 16 אומרת בכנסת שהיא מפחדת להעיר לילד בכיתה כי היא חוששת שידקור אותה. זה משפט שכדאי להקדיש לו תשומת לב. לא כי כל בני הנוער אלימים, אלא כי הוא מספר משהו על תחושת הביטחון שלהם. הם עברו כמעט שלוש שנים שבהן הרבה מהדברים שאמורים לתת לילד יציבות - שגרה, בית ספר, בית, מבוגרים שאפשר לסמוך עליהם - התערערו שוב ושוב".
גלריה
הרב שי פירון, הנשיא הרצוג ומנכ"לית עלם טלי ארז באירוע הגשת דו"ח עלם בבית הנשיא, יולי 2026
(איציק בירן)
לדברי ארז, אחת התוצאות של השנים האחרונות היא שהגבולות המוכרים של המושג "נוער בסיכון" היטשטשו. "הסיכון כבר לא נמצא רק בשוליים ולא רק בפריפריה גיאוגרפית או חברתית. הוא יכול להיות בכל בית, בכל בית ספר ובכל שכונה. המרחק בין נער שמתפקד לבין נער שמתחיל להידרדר התקצר, ולכן האחריות שלנו היא לראות את הסימנים הרבה יותר מוקדם ולצאת מנק' הנחה שזה לא קורה רק שם אלא גם ממש כאן" .
גם הסימנים עצמם, היא מדגישה, לא תמיד ברורים לעין. "המצוקה לא תמיד נראית כמו שאנחנו מדמיינים - לפעמים זה נער שנשר מבית הספר, ולפעמים זו נערה שממשיכה להגיע כל בוקר לכיתה, ובפנים כבר מזמן לא נמצאת שם. יש לנו דור שעבר דברים שילדים לא אמורים לעבור. דווקא עכשיו הוא זקוק יותר מתמיד למבוגרים ולמערכות שיראו אותו, יהיו שם בשבילו ולא יוותרו עליו.
שנה בלי שגרה
2025 הייתה שנה של שיא, שלא רק שהשגרה נקטעה בה שוב ושוב, אלא שגם תוצאות השנתיים הקשות שקדמו לה ניכרו בשטח. "ב-2025 פגשנו בעלם כמעט 15 אלף בני נוער וצעירים", מתארת המנכ"לית. "מה שמטריד אותנו הוא לא רק המספר, אלא עומק ומורכבות המצוקות. אנחנו רואים יותר בני נוער שמתמודדים עם כמה קשיים במקביל – נער יכול להיות מנותק ממסגרת, בלי עורף משפחתי, ובמקביל להתמודד עם חרדה ומצוקה קשה".
בעקבות המציאות הזו חיזקה העמותה את עבודת הרחוב ואת הנוכחות הדיגיטלית שלה. "אם נחכה עד שנער או נערה יוגדרו רשמית כנוער בסיכון, בהרבה מקרים כבר הפסדנו זמן יקר", אומרת ארז. "אנחנו רוצים לזהות את השינוי כשהוא מתחיל, ולהיות שם לפני שהסדק הופך לשבר. חייבים להבין שזה הדור שיהיה עמוד השדרה של שוק התעסוקה ממש בעוד כמה שנים, וינהל את המדינה בעתיד".
טלי ארז מנכ"לית עמותת עלםTOM WEINTRAUB LOUKהקמפיין החדש נולד גם על רקע מציאות כלכלית לא פשוטה עבור העמותה. “אנחנו בתקופה מורכבת מאוד מבחינה כלכלית ופילנתרופית”, מודה ארז, ומצביעה על הירידה של בני הנוער בסדר העדיפויות של תורמים מחו”ל, לצד חברות בישראל שתרמו בעבר ומתמודדות כיום בעצמן עם אתגרים ושינויים יוצאי דופן. “עלם פועלת לאורך שנים בשותפות משמעותית עם משרד הרווחה, שגם שותף במימון חלק מהפעילות שלנו. זו שותפות חשובה, אבל לצד המימון הציבורי, כ־35% מתקציב העמותה עדיין נשען על תרומות – והן מאפשרות לנו להרחיב את המענים, להגיע לעוד בני נוער ולהגיב לצרכים חדשים שעולים מהשטח.
"בשלוש השנים האחרונות לא פסח עליי שום מקרה"
את הנתונים והמספרים פוגש ניב מלול מדי יום בשטח. מלול מנהל את הפרויקט ההוליסטי של עלם באופקים, שנפתח כמעט מיד אחרי 7 באוקטובר. "אני מאוד קרוב לשטח", הוא אומר. "אחרי שנים מאוד מורכבות, שגרת הפעילות שלנו היא לא פשוטה. הדברים הבולטים הם בעיקר הפוסט-טראומה של אחרי כל מה שהיה פה. הרבה בני נוער מדברים על אובדן, על כאב ועל מחבלים שהיו בשכונה, והרבה גם מכירים אנשים שנרצחו באופקים".
מנכ"לית עלם טלי ארז, ניב מלול ואוראל ביטון באירוע הגשת דו"ח עלם בבית הנשיא, יולי 2026
(איציק בירן)
העבודה שלו מתקיימת בשני מרחבים שונים: "יש לנו שני פרויקטים - אחד בתוך בית הספר, שנקרא 'ספייס', והשני נקרא 'ניידות רחוב'. אני נוכח בשני המרחבים מס פעמים בשבוע, כך שאני רואה את הנערים גם ביום בבית הספר וגם בלילה ברחוב. בכל לילה אני יכול לפגוש 30–40 בני נוער".
המפגש הזה, לדבריו, מאפשר לראות מקרוב את מגוון המצוקות. "זו פגישה אותנטית בשטח", הוא משתף, "שבה אתה פוגש את המקרים פנים מול פנים - בעיות בבית, נשירה ממסגרות, פגיעות עצמיות, שימוש בחומרים, פגיעות מיניות. בשלוש השנים האחרונות לא פסח עליי שום מקרה".
אחד הרגעים שנחרטו בו התרחש לפני כשנה. אחת המתנדבות שעובדות עם מלול הגיעה אליו לאחר שנחשפה לשיחה בין שני נערים. שניהם איבדו הורים – אחד איבד אבא ואח ב-7 באוקטובר, והשני איבד אמא. "נוצרה ביניהם שיחה של אחווה, שיתוף וכאב", הוא נזכר. "השיחה הזאת הייתה כל כך עמוקה בין שני נערים, בני 14 ו-15, שפשוט מבינים אחד את השני מתוך האובדן".
"הם מבינים שאנחנו חלק מהחיים שלהם"
מלול מסביר שהעבודה בכמה זירות במקביל היא חלק משמעותי מיצירת הקשר עם בני הנוער: "אנחנו נותנים מענה הוליסטי ומאוד רחב, כי אנחנו רואים את הנער גם בבית הספר, גם בצהריים וגם בלילה. כשהם רואים אותנו בכמה מרחבי חיים, הם מבינים שאנחנו חלק אינטגרלי מהחיים שלהם, וכך הם סומכים עלינו יותר ומשתפים פעולה".
לקראת הקמפיין, המסר של מלול לציבור פשוט: "הייתי רוצה שהציבור יבין שיש לנו נוער מדהים, שחווה שש-שבע שנים של קושי מאוד משמעותי - מלחמות ללא הרף, קורונה, ניתוק חברתי. אם נשקיע בנוער ונהיה שם בשבילו בתקופה הכי מורכבת בחיים – זה העתיד של המדינה שלנו, באופן הכי פשוט ומדויק".
"זה נתן לי את הביטחון להרגיש שאפשר לספר הכול"
אוראל עצמו משתף שבמהלך השנים המורכבות שעבר הצליח למצוא כמה עוגנים. "אחד הדברים שהכי עזרו לי, ועד היום, זה המוזיקה, הלימודים המקצועיים, המשפחה שלי, וניב שעזר לי להבין המון דברים על זה ועל עצמי". ההיכרות שלו עם אנשי עלם לא התחילה מיד בשיחה. "עלם הם חבורה של אנשים עם לב זהב. נתקלתי בהם כל כך הרבה פעמים, עד שפעם אחת אזרתי אומץ וניגשתי. משם התפתח קשר ממש טוב, וניב באמת דמות להערצה – הוא נתן לי את הביטחון וההרגשה שאפשר לספר לו הכול".
אוראל ביטוןצילום עצמיאוראל זוכר במיוחד שיחה אחת עם מלול: "שיתפתי את ניב שאני רוצה להוציא רישיון על אופנוע, והוא אמר לי משהו שתפס אותי: 'אני לא אגיד לך למה לא, אבל אני אתן לך לחשוב על זה בעצמך, שתבין כמה זה מסוכן'. בפעם הראשונה בחיים שלי אדם קרוב אליי לא אמר לי לא, אלא נתן לי לחשוב על זה בעצמי". ואז הוא מוסיף בחיוך: "ספוילר - ויתרתי על זה".
אם היה יכול לדבר היום אל הילד שהיה פעם, זה שחשש לגשת לנציגי עלם, הוא יודע בדיוק מה היה אומר לו: "שימהר אליהם בריצה, כי המקום הזה הולך לתת לך כל כך הרבה ערכים,, כלי חשיבה ויכולת לנהל שיחות ברמה גבוהה ופתוחה. הם מגנים ושומרים עליך".
מה אפשר לעשות?
קמפיין השגרירים של עלם מבקש להרחיב את המעגל סביב בני הנוער - באמצעות תרומה, התנדבות או הצטרפות כשגרירים, אבל גם באמצעות תשומת לב של המבוגרים שנמצאים סביבם. הדו"ח של העמותה ממחיש עד כמה המצוקה של בני הנוער כבר אינה תחומה לגיאוגרפיה מסוימת או למעמד כלכלי מסוים. מאחורי המספרים נמצאים בני נוער כמו אוראל, שעבורם לפעמים ההבדל מתחיל ברגע שבו מבוגר אחד רואה אותם, מקשיב ולא ממהר לוותר. מבחינת עובדי ומתנדבי עלם, ההשקעה בהם עכשיו אינה נוגעת רק להתמודדות עם המשבר הנוכחי - אלא גם לשאלה איזה דור בוגר ואיזו חברה יהיו כאן בעוד עשור.
לתרומות והצטרפות לקמפיין השגרירים
בשיתוף עמותת עלם
פורסם לראשונה: 02:16, 08.09.26
