"כשעדי היה בן חצי שנה בערך, שמנו לב שמשהו לא בסדר. הוא היה ילד מאוד שקט לעומת אחיו הפעלתן. חשבתי 'איזה נחת, ילד יפה כמו שרואים בטלוויזיה', אבל ראינו כל מיני סימנים, כמו שהוא לא מגיב כשקוראים בשמו". משחזרת רדה חן (52) ממגדל העמק. חן עלתה לבדה לפני כ-30 שנה, מברית המועצות לאולפן בנתניה. היא ואבי, בעלה הצבר, נשואים 28 שנים ויש להם שני ילדים רז (28) ועדי (24).
15 צפייה בגלריה
עדי חן."אנשים היו עוצרים אותי ברחוב ואומרים 'איזה ילד יפה שימי לו סרט אדום, שלא יעשו לו עין הרע', ובפנים ידעתי שאני הולכת איתו לטיפולים".
"היו לעדי הרבה דלקות אוזניים ורופא אף-אוזן-גרון אמר שהוא לא שומע כי יש לו המון נוזלים באוזניים, וצריך לעשות ניתוח כפתורים. אחרי הניתוח הוא עדיין לא ענה לשמו, אז בטיפת חלב הפנו אותנו להתפתחות הילד".
אחרי כמה חודשי המתנה הגיע האבחון. "אני זוכרת את זה כמו היום, ישבו המומחה ועובדת סוציאלית ואמרו לנו 'יש לכם ילד אוטיסט, אנחנו עוד לא יודעים מה התפקוד, לאן הוא יתפתח ומה יהיה. הוא צריך טיפולים אינטנסיביים'". ההורים נאלצו להעביר את עדי למסגרת של חינוך מיוחד בקיבוץ מסילות שבצפון. "תביני, זה ילד בלונדיני עם תלתלים, אנשים היו עוצרים אותי ברחוב ואומרים: 'איזה ילד יפה שימי לו סרט אדום, שלא יעשו לו עין הרע', ובפנים ידעתי שאני הולכת איתו לטיפולים".
15 צפייה בגלריה
רדה ועדי חן. "הוא לא מודע לסכנות, ומאוד אוהב לאכול מה שגדל על עצים. אם הוא רואה עץ מעבר לכביש, לא מעניינות אותו המכוניות"
חן עבדה בבנקאות בדואר ישראל ובמקביל למדה לשני תארים באוניברסיטת חיפה, בסוציולוגיה ובחקר רשתות חברתיות. "בעלי עוסק בלוגיסטיקה של חומרים מסוכנים, רז מסיים תואר בכלכלה ובראיית חשבון, ועדי נמצא בהוסטל ובסופי שבוע בא הבייתה".
באיזה שלב עלה רעיון ההוסטל?
"עדי נהיה חזק ובריא, אהבנו לטייל ברגל והוא לא מודע לסכנות ומאוד אוהב לאכול מה שגדל על עצים. אם הוא רואה עץ מעבר לכביש, לא מעניינות אותו המכוניות. לא יכולתי כבר פיזית להחזיק לו את היד, נהיה קשה לשמור עליו. הוא מאוד פעלתן והיפר אקטיבי, מעבר לאוטיזם. מבחינה פיזית הוא הרבה יותר מפותח מאיתנו, אנחנו גרים בבית קרקע, הוא טיפס וברח, ויש לנו יער מול הבית. התחלנו לדאוג ולהבין שאנחנו לא תמיד יכולים לשמור על השלמות שלו".
15 צפייה בגלריה
"עדי לא מדבר. הוא מתקשר עם העיניים ועם הלב. הוא עונה ב'כן' ו'לא'". צילום: איילת גולד
אחרי שש שנים של ניסוי וטעייה נמצא קוקטייל התרופות שאיזן אותו. "כשעדי היה בן 13 הוא היה בהפסקה תרופתית לשבועיים. זה היה בחופש הגדול, הוא שכב על הרצפה, משך אותי ונפלתי. התקשרתי לעובדת סוציאלית בשירותי הרווחה וביקשתי להיפגש. אין ביקורי בית, אז באנו אליה למשרד ועדי טיפס לה על כל השולחנות והשתולל, היא נבהלה ולמרות שיש תור ארוך בהמתנה להוסטלים, היא מצאה לו תוך יומיים-שלושה מקום. בסופי שבוע ובחגים הוא בא הבייתה, אני מבשלת ומפנקים אותו. עדי מאוד אוהב לשמוע מוזיקה, הוא בוחר בעצמו שירים ביוטיוב, מדלג על הפרסומות ומגיע לשירים שהוא אוהב שאינם בפלייליסט שלי, איך הוא עושה את זה, אני לא יודעת. הוא לא יודע לכתוב ולקרוא, זה משהו שאי אפשר להסביר".
איך מתקשרים עם עדי?
"עדי לא מדבר. הוא מתקשר עם העיניים ועם הלב. הוא עונה ב'כן' ו'לא'".
איך הוא בכלל שמע על האופציה של דוגמנות? מאיפה הרעיון הגיע?
"בתקופת הקורונה כולנו היינו הרבה זמן בבית והיה זמן לחשוב, עדי בדיוק סיים בית ספר לחינוך מיוחד בגיל 21, ויש להם מרכז תעסוקה שם, שאלתי את עצמי, מה מחכה לו? לשים כמה ברגים בשקית? מה התועלת שהוא יכול לתת עם היכולות שלו? ואז עלה לי רעיון, זכרתי שהוא אוהב להצטלם, הוא חתיך, אז כתבתי פוסט בפייסבוק: 'יש לי רעיון, תגידו שאני משוגעת, אבל אולי מתאים לעדי להיות דוגמן?'. כתבו לי: 'את לא משוגעת, את מטורפת. לכי על זה'. הבאתי אותו הבייתה ושאלתי: 'עדי אתה רוצה להיות דוגמן', והוא עשה לי כן עם הראש".
צפו בעדי עונה לשאלה "אתה רוצה להיות דוגמן?":
עדי חן – רוצה להיות דוגמן?
"עכשיו לכי תדעי אם הוא ידע למה אני מתכוונת, או מה זה בכלל דוגמן, אז החלטתי לבדוק. פניתי לזיו ברק, אחד הצלמים הטובים בתעשייה, לקחתי סטייליסטית וקנינו בגדים ליום הצילומים. אמרתי לעדי 'בוא ננסה', לא ידעתי איך הוא יגיב. זיו גר בקיבוץ בצפון, הגענו ליום צילום ועדי עשה לנו פוזות, הצטלם. כשהחלפנו לו בגדים, היה לו קצת קשה, הוא איבד סבלנות, כי אם יש אוכל בסביבה או משהו חדש על העצים, זה מעסיק אותו, אז צריך להחזיר אותו לעניין, אבל זיו הוא מקצוען והוא הביא איתו סוס. בקיבוץ לימדו את עדי לשחות, לרכוב על אופניים, וגם על סוסים. הוא עלה על הסוס, זיו צילם תמונות ובאחת מהן אני משתמשת היום, הרי הוא הפנים של הסוכנות שלי".
15 צפייה בגלריה
רדה ועדי חן. "אנשים התחילו לעוף על זה, וזה התפתח משבוע לשבוע, אז אמרתי, 'אוקיי דוגמנות". (צילום: זיו ברק)
את הצילומים האלה עשית בעצם לעצמך?
"אף אחד לא היה מעוניין בו כדוגמן, רק בדקתי בכלל אם עדי בעניין, אבל ככה אנחנו, הרוסים, אם עושים אז כמו שצריך". היא מחייכת, ומוסיפה שאחרי שפרסמה את התמונות "אנשים התחילו לעוף על זה, וזה התפתח משבוע לשבוע, אז אמרתי, 'אוקיי דוגמנות'".
חן תיעדה את התהליך בסרט דוקומנטרי בשם NO FILTERS שהסתיים בפרסומת של עדי עם נטלי דדון.
צפו בפרסומת של עדי חן עם נטלי דדון:
צילום: refaeli.bros.studios
איך הגעת לפרסומת הזאת?
"התייעצתי עם חברה שסיפרה לי על גל אולמן - מעצב בגדים ידוע, כתבתי פוסט בפייסבוק שאני מחפשת להגיע אליו, קיבלתי טלפון ממישהו והתחלנו להתכתב. כשהגענו לכפר שמריהו אמרתי: 'עדי, תראה איזה יפה, אתה רוצה לגור במקום כזה?' אני לא יודעת מה עדי הבין, אולי שאני רוצה לשים אותו שם, אבל הוא ממש לא רצה לצאת מהאוטו. לטוב או לרע זאת הסיטואציה: גל עומד, אנחנו לא יודעים מה לעשות, אז אמרתי לגל בוא 'כנס לאוטו, סע איתנו'. נסענו למקום שבו לא רואים בתים ברקע, ואז עדי הסכים לצאת מהרכב וגל עשה לו מדידות לבגדים וצילם אותו שם. אחר כך הוא חיבר אותנו לנטלי דדון".
איך היה לעדי יום הצילומים איתה?
"היא הייתה מדהימה, צחקה וקפצה איתו וכשהוא רצה ללכת לצד היא חיכתה בסבלנות. לעדי היה קצת קשה אבל הוא הפתיע אותי. עדי הוא הכי אמיתי מכולנו, אם קשה לו והוא לא רוצה, הוא לוקח לך את היד ויוצא. פה זה היה המפגש הראשון עם נטלי ולה ולגל היו צלמים משלהם, ולנו היו את צלמי הפרסומת וצלמי הסרט. עדי יודע להסתכל על המצלמה, אבל לא תמיד הבין לאיזו מהן, גם אני בסיטואציה כזאת לא הייתי יודעת. בדיעבד הייתי צריכה להגיד לצלמים ללכת, אבל גם בשבילי הכל היה חדש. למרות הכל עדי החזיק מעמד ולא ביקש לצאת. הוא עמד בצד, הרגיע את עצמו, דפק קצת על עץ, חזר לסט ונשאר כמעט שעתיים. שם הבנתי שהוא יכול להצטלם גם לוידאו. בכל פעם מחדש אתגרנו אותו והוא זרם עם זה והפתיע לטובה".
"כרגע הם שקופים לרוב, אבל המטרה של הסוכנות היא לחשוף לציבור אנשים עם מכלול של תכונות האופי והיופי, ולהראות מכלול. לא רק או שהם מסכנים או שהם גאונים במשהו, יש גיוון שלם של אישיות, וחשוב להראות אותה".
15 צפייה בגלריה
עדי חן. "כל אמא רוצה להתגאות בילד שלה, למצוא כישרון, וחייתי בתחושת תסכול שאין, ופתאום מצאתי משהו כזה, אז פעלתי לספק לו כמה שיותר הנאות כאלה, כי הוא נהנה מהמצלמה ומהכול". (צילום: איילת גולד)
כסוכנת שלו, איך הייתה העבודה הזאת עבורך בפעם הראשונה?
"ראיתי שהילד אוהב את זה ופעלתי מהמקום הזה. הורים לילדים עם צרכים מיוחדים כל הזמן מחפשים מה הילד יכול לעשות, וכל השנים לא מצאתי. הוא לא פסנתרן או צייר מיוחד, וחייתי הרבה שנים בתחושה של 'מה עושים עם התפקוד נמוך?' כל אמא רוצה להתגאות בילד שלה, למצוא כישרון, וחייתי בתחושת תסכול שאין, ופתאום מצאתי משהו כזה, אז פעלתי לספק לו כמה שיותר הנאות כאלה, כי הוא נהנה מהמצלמה ומהכול ".
מאיפה הגיעו שאר הדוגמנים לתמונה?
"פרסמתי תמונות בפייסבוק ואנשים התחילו לכתוב לי. התחלתי לבדוק מה קורה בעולם, ראיתי פרסומת של 'אדידס' שהייתה בה נערה עם תסמונת דאון, הבנתי שהם לקחו את הדוגמנית מסוכנות, וגיליתי בלונדון את zebedee - סוכנות שמייצגת אנשים עם צרכים מיוחדים ונטיות מיניות שונות. עקבתי אחריהם וראיתי שהם כבר עובדים עם כל החברות הכי מובילות בעולם, אמרתי, מה קורה בארץ? אני אשת שיווק ופרסום ולא ראיתי משהו ברמה הזאת. האנשים האלה שקופים פה. זה היה בדיוק אחרי שנגמרה הקורונה, קניתי כרטיס טיסה ללונדון, באינטרנט יש כתובת של הסוכנות, נסעתי לשם והגעתי למנהלת לאורה וינסון, שבמקרה הייתה בבית. נתתי לה ספר שכתבתי על הגידול של עדי במתנה, וביקשתי ממנה לפתוח בישראל שלוחה של הסוכנות. היא הראתה לי את האתר שלהם ואמרה 'לקח לנו חמש שנים, זה לא קורה ביום אחד'".
נכון להיום לסוכנות הלונדונית כבר יש 55 סניפים בשלוש יבשות, אבל וינסון סירבה לפתוח סניף בישראל. "היא אמרה שהם מצלמים את כל הטאלנטים מאירופה בלונדון כי שם הצלמים ואנשי המקצוע שהם רגילים לעבוד איתם. זה כאב לי כי אני יודעת שיש אנשי מקצוע מעולים בארץ, והחלטתי שאנחנו כמדינה צריכים להוביל בזה. אז התחילה לחלחל המחשבה לפתוח בעצמי סוכנות בישראל".
באותה התקופה חן ניהלה עסק של שיווק ופירסום למגזר הרוסי ברשתות החברתיות עבור אנשי מקצוע ישראליים. "פרצה מלחמה בין רוסיה ואוקראינה, העובדות שלי עבדו ברוסיה, סגרו לנו קמפיינים בגלל סנקציות של האמריקאים וכבר לא יכולתי לתת שירות טוב ללקוחות שלי. התלבטתי מה לעשות, ואמרתי 'אוקיי, יש לי את הניסיון עם עדי, למדתי הרבה מלאורה, זה מה שאני רוצה לעשות'. נפגשתי עם יועצת עסקית שאמרה לי 'תמצאי משקיע או שתשקיעי את', אז למרות שחצי שנה לא עבדתי כמו שצריך, אמרתי לה 'אני לא יודעת איך, אני הולכת על זה. אמצא משקיע עם הזמן'".
חן חיפשה במקביל שלושה דברים: דוגמנים, משקיע וחברות מסחריות שיבחרו בדוגמנים שלה. "נפגשתי עם מנהלי שיווק וזה סוג של ביצה ותרנגולת משולשת, כי מצד אחד צריך משאבים, מצד שני שואלים אותי את מי את מייצגת? איפה הדוגמנים שלך? ובתקשורת אומרים שיפרסמו את הסוכנות רק אחרי שאפתח".
איך הגעת לדוגמנים?
"חרשתי על כל הקהילות ברשתות החברתיות, והשתמשתי בכל הקשרים האישיים שלי".
הסוכנות של חן שנקראת NET.HUMAN ("נטו בן-אדם") מאגדת אנשים עם מגוון רחב של מוגבלויות מפעוטות ועד גיל 60. מיוצגים בה, בנוסף לעדי, דובי ומולי תאומים זהים בני שלוש עם תסמונת דאון, ניתאי דויד כחלון בן ה-11 ואריאל גולן בת השלוש, שנולדו עם לבקנות, ואוזי זולטק (40) זמרת, אקטיביסטית כבדת שמיעה.
15 צפייה בגלריה
דובי ומולי תאומים זהים עם תסמונת דאון. אימם שושי מספרת: "הם בולטים בכל מקום. האור שלהם מושך אנשים. כולם אומרים לנו: 'איזה יפים הם". (צילום: אדוארד שטרן)
בנוסף מיוצגים בסוכנות עידו גרינגרד (46), שנפגע בחוט השדרה כשאוטובוס פגע בו בטיול בהודו, ומאז הוא יושב בכסא גלגלים, נועם גז (24) מרצה, סטודנט להנדסת חשמל ומחשבים, מדריך ג'ודו ונכה צה"ל שאיבד את ידו בטירונות תוך כדי אימון זריקת רימון, בטי בן בשט (60), ציירת וקרמיקאית כבדת ראייה. ליאור סורין (26), משפיען רשת עם כ-75,000 עוקבים באינסטגרם, טיק טוק וערוץ היוטיוב שלו, ודוגמנים נוספים אחרים.
15 צפייה בגלריה
אריאל גולן בת השלוש. "נהוג לחשוב שאנשים שנולדו לבקנים הם אנשים עם עיניים אדומות, ושהם עיוורים לגמרי אבל זה לא נכון. אריאל שוברת את המיתוסים האלה, איך שהיא נכנסת למקום אי אפשר להתעלם מהפתיחות והטוב לב שלה".
"אנשים יותר מאמינים לפרסום כשהוא נתפס בעיניהם יותר אמין ומגוון, כמו במציאות. לא רק 'הבלונדינית המושלמת' ואידיאל היופי המוכר. הצרכנים התחילו להכתיב היום את הצורך של המותגים לדבר בגובה העיניים, להראות את כולם, לייצר גיוון".
לא חששת מהתגובות של אנשים לדוגמנים השונים שלך?
"מלכתחילה שמתי לי לעצמי מטרה לשנות את הדימוי הזה, המסכן, שהתרגלנו לראות בתקשורת ועמד נגד עיניי. החלטתי לעשות משהו אחר. בחרתי לקחת את אנשי המקצוע הכי טובים בתחום צילום האופנה והסטיילינג בשאיפה לגרום לאנשים להגיד 'וואו'".
צפו בסרטון של דוגמני הסוכנות בצילומים:
דוגמני human net
מה לדעתך משותף לכל מי שבחרת לסוכנות?
"קודם כל הסתכלתי על האישיות. ביקשתי מכל אחד שמגיש מועמדות שיכתוב על עצמו, או שההורים יכתבו עליו, סיפור שלם. אם יש משהו באופי מאוד מרגש שמעבר ליופי, זה הדבר הראשון שאני מסתכלת".
זה לא קצת חריג בעולם הדוגמנות? הרי אף אחד לא בודק את האופי של בר רפאלי למשל, רואים איך היא נראית וזהו, לא?
"נכון. אנחנו באנו להפוך את הקערה הזאת, אני באה ואומרת אצלנו קודם האופי ואחר כך היופי. באתר מעבר לתמונות לכל אחד כתבנו גם סיפור כדי להעלות את הסיכויים לעבוד ולהראות את החוזקות, את הכשרונות, מעבר ליופי זה הדבר הראשון שאני מסתכלת עליו. בנוסף רובם כבר השתתפו בצילומים כלשהם והיו בקדמת הבמה, הראו לי תמונות מקמפיינים ומדברים אחרים שהם עשו. יש להם ניסיון מינימלי בדבר הזה והם אוהבים את המצלמה".
15 צפייה בגלריה
עידו גרינגרד: "למדתי קולנוע ואז אדריכלות. עבדתי בכל העולם ואני רוצה לקדם את האפשרות שיעסיקו אנשים עם מוגבלויות, כמו כל אחד בארץ". (צילום: אדוארד שטרן).
"בקמפיינים האחרים שהם השתתפו, איך שילמו להם?
"את נוגעת עכשיו בנקודה מאוד חשובה. לרובם לא שילמו, ואני לא אחשוף עכשיו חברות מסחריות גדולות. אבל במקרה הטוב זה תלושים לחנויות של אותו מותג".
ואת משלמת?
"כן. אני דואגת שישלמו להם על העבודה".
15 צפייה בגלריה
נועם גז: "לדגמן זו דרך נהדרת להשפיע, להפיץ אור, אהבת האחר, אופטימיות, אמונה ואהבה עצמית".
(צילום: אדוורד שטרן)
ומי משלם על הבוק?
"לקבוצה הראשונה שנכנסה לסוכנות אני השקעתי מכספי כדי להפיק להם את הבוק, בהמשך זה כמו בכל סוכנות אחרת. עכשיו כבר יש קמפיינים פעילים. שני דוגמנים השתתפו בקמפיין של 'מפעל הפיס', כבר פונות אליי מלהקות מהקמפיינים הכי גדולים ואנחנו כבר באודישנים לכמה פרסומות. ל'מכבי אסתטיקה' שלחנו כבר תמונות, לתצוגת אופנה, אנחנו הולכים להשתתף בהשקה של סרט ויש לנו דוגמנית שתשתתף בתצוגה יחד עם אבא שלה, התחילו להגיע ביקושים".
דיברתי עם סוכנים אחרים, בקי רוקוואי, רוברטו או מישהו אחר, כדי לקבל עצות?
"נפגשתי עם בטי רוקוואי אצלה בבית. שאלתי אותה אם כדאי לי לפתוח סוכנות כזאת מיוחדת, או להתחבר לסוכנות אחרת והיא אמרה לי: 'תלכי בנפרד, ותוסיפי עוד דוגמנים ודוגמניות'. היא סיפרה שהיא הייתה בתצוגת אופנה בפריז של אנשים עם מוגבלויות וסיפרה שיש קידום של דוגמנים עם מוגבלויות על הבמה, שיש בזה יופי ושזה קורה בעולם, היא חיזקה אותי מאוד".
15 צפייה בגלריה
אוזי זולטק: "חשוב לי לדגמן שידעו שאני עונדת מכשירי שמיעה ולכן אני בוחרת לדגמן איתם". (צילום: אדוארד שטרן)
אולי זה השלב הבא אחרי נשים מלאות, שינוי אידיאל היופי?
"מדובר בעצם בצורך של הלקוחות, באופנה או בכל תחום אחר, אנשים רוצים לראות את עצמם יותר. את האנשים האמיתיים, המגוון שלהם. לפי נתוני הלמ"ס כ-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל בשנת 2023 הם אנשים עם צרכים מיוחדים. עזבי שזה עוד קהל יעד שאפשר להגיע אליו, אבל אנשים יותר מאמינים לפרסום כשהוא נתפס בעיניהם יותר אמין ומגוון, כמו במציאות. לא רק 'הבלונדינית המושלמת' ואידיאל היופי המוכר. הצרכנים התחילו להכתיב היום את הצורך של המותגים לדבר בגובה העיניים, להראות את כולם, לייצר גיוון, ואינטואיטיבית אנחנו מדברים כבר על הכנסה של אנשים עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות לפרסום, זה עוד ערך. הגדולים התחילו 'נייקי', 'אדידס', 'פנדורה', בובת 'ברבי' עשו ברבי בכיסא גלגלים וברבי עם תסמונת דאון, כולם כבר שם ואי אפשר להתעלם מזה. זה כבר חלק מהחיים שלנו".
15 צפייה בגלריה
בקי בן בשט. "כיום אני מציירת בצבעי שמן ועוסקת במקביל גם בכדרות. משתתפת בתערוכות קבוצתיות בגלריות שונות"
(צילום: אדוורד שטרן)
"אי אפשר בעיניי להרשות לעצמנו להשאיר אנשים מחוץ לפריים מחוץ לעולם הפרסום, לא להראות אותם ולהמשיך להתנהג רגיל, כאילו הם שקופים. כרגע הם שקופים לרוב, אבל המטרה של הסוכנות היא לחשוף לציבור אנשים עם מכלול של תכונות האופי והיופי. להראות מכלול ולא רק או שהם מסכנים או שהם גאונים במשהו, יש גיוון שלם של אישיות, וחשוב להראות אותה", היא מסכמת.
15 צפייה בגלריה
ליאור סורין. "ליאור לא דיבר עד גיל שש והיום הוא מפליא את הקהל שלו עם כתיבה ושירת השירים שלו, הנגינה בכלי נגינה שונים ומופע ג'אגלינג". (צילום: אדוארד שטרן)
"חלק מההורים שרוצים להתקבל לסוכנות שואלים אותי 'הבת שלי יכולה להיות דוגמנית, היא שמנמנה קצת?' אני כותבת להם 'אנחנו לא מחפשים מידות מסוימות בגיל המושלם ובהיקפים מושלמים. יש המון דוגמנים מושלמים בעולם הזה, וזה לא כזה מעניין היום, מה שמעניין זה סיפור, זה האישיות, לגמרי'".
