78 גיבורות וגיבורים מכל רחבי הארץ - מערים, מקיבוצים, ממושבים ומעיירות פיתוח, מהצפון ועד הדרום - עלו אתמול (ג') לבמת היכל התרבות בבת ים וקיבלו את סרט "גיבורי היופי" מידי ראשי ערים ומועצות וראשי מחלקות הרווחה ביישוביהם.
כך הגיע לשיאו טקס "גיבורות וגיבורי היופי", אירוע ההצדעה השנתי לניצולות ולניצולי השואה, שהתקיים זו השנה השמינית ועמד הפעם בסימן "שרשרת הדורות". בת ים המארחת, אגב, תציין בחודש הבא 100 שנה להקמתה כשכונת "בית וגן" בחולות שמדרום ליפו.
לפני העלייה לבמה זכו הגיבורות והגיבורים לפינוק של עיצוב שיער וטיפול קוסמטי, והחשוב מכול: למפגש עם חיילות וחיילים מיחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, מלוחמי ההגנה האווירית, מיחידת שלדג של חיל האוויר ומיחידת "מופת" באגף כוח האדם.
החיילים ליוו את הניצולות והניצולים לאורך היום כולו ובין הצדדים נרקמו קשרי ידידות והוקרה, והניצולים אף הוזמנו לסיור ביחידות צה"ל.
מי ששרד, מי שנלחם ומי שחזר
את המשמעות של שרשרת הדורות, המחיש סיפור משפחתי אחד שסופר מעל הבמה: אמו של ממלא מקום ראש עיריית בת ים, אלי יריב, היא ניצולת שואה, והנכד - טייס בחיל האוויר - נטל חלק בחיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בביירות.
יריב הציג את הסיפור כחוליה באותה שרשרת - שרשרת של ציונות, נתינה, הקרבה ומלחמה על החיים, המחברת בין דור הסבתות והסבים לדור שנלחם היום על ביטחון ישראל ועל עתידה.
הסיפור המשפחתי של אלי יריב הוא רק אחד מיני רבים: לצד הענקת הסרטים הוצגו במהלך הערב ארבעה סיפורי חיים נוספים של גיבורות וגיבורים.
לואיס הר
(צילום: מאיר אבן חיים )
לבמה הוזמן לואיס הר, שנחטף מביתו ב-7 באוקטובר ושוחרר מהשבי בעזה בידי לוחמי צה"ל והשב"כ במבצע "יד הזהב". לואיס, בן למשפחה שנושאת עימה את זיכרון השואה מדור לדור, מגלם בחייו את משמעותה העמוקה של שרשרת הדורות: מהדור שנאבק לשרוד, דרך הדורות שבנו חיים במדינת ישראל, ועד הדור שממשיך לשאת את הזיכרון, הזהות והאמונה בחיים.
מאז שחרורו בחר לואיס לדבר על מה שעבר, לשתף ברגעי האימה והייאוש לצד רגעים של תפילה ואמונה, ולהפוך את החוויה הקשה למסר של חיים. את המילה "תקווה", שליוותה אותו גם ברגעים הקשים ביותר בשבי, הפך לסמל מוחשי: הוא יזם את מיצג "התקווה" בכיכר החטופים ואת "שרשרת התקווה" - תקווה לחיים, לשובם של החטופים ולימים טובים יותר.
עוד עלו לבמה הלן ואברהם הופמן, שניהם ניצולים יחידים ממשפחותיהם, שעלו ארצה אחרי השואה והקימו משפחה של חמישה ילדים, 22 נכדים ו-35 נינים. מאז 7 באוקטובר שירתו ומשרתים 20 מבני הדור השני והשלישי במשפחה בצה"ל, בסדיר ובמילואים.
מוטי, סבא של מתן אנגרסט
(צילום: גל גנות)
כבוד ניתן על הבמה גם למוטי ולרינה אנגרסט, סבו וסבתו של פדוי השבי מתן אנגרסט, הנושאים אף הם את זיכרון השואה. מתן, השוהה כעת בחו"ל, שלח סרטון שבו הפתיע את השניים במילים חמות על הכוח שהעניקו לו לא לוותר - ולהמשיך את שרשרת הדורות.
את מסע ההצדעה חתמו מרים הראל בת ה-102 מקריית ביאליק ויפה איינהורן בת ה-100 ממושב נחלים. שתיהן מעבירות את מורשת השואה לדורות הבאים: מרים בכתיבתה רבת השנים, ויפה בסיפורים שהחלה לספר רק בשנתיים האחרונות, אחרי שנים ארוכות שבהן נצרה בליבה את הפרק הכואב של אובדן משפחתה בשואה.
את הסיפורים האלה ארג יחד מנחה הערב, איזי מן, מחבר מקאמות, שירים ופזמונים, שכתב דברי קישור לאלפי אירועים ממלכתיים, צבאיים ומוסדיים בארץ. את הגיבורות והגיבורים, נציגי שרשרת הדורות, כיבד מן במקאמה שאותה הקריא במהלך הטקס:
הֵנָּה גַּלְגַּל הַדּוֹרוֹת שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל מִגּוֹלָה וּנְדוּדִים – אֶל הַבַּיִת... מִפַּחַד וּרְדִיפָה – אֶל בִּטָּחוֹן... מִבֵּית אַבָּא וְאִמָּא – אֶל הַנְּכָדִים וְהַנִּינִים.
כָּזֶה הוּא גַּלְגַּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁחוֹזְרִים בּוֹ הַשֵּׁמוֹת וְהַזִּכְרוֹנוֹת וְעוֹבְרִים קָדִימָה – כָּךְ בְּמַעְגַּל הָעוֹנוֹת וְהַשָּׁנִים.
וְסַבָּא שֶׁנִּשָּׂא לְסָבְתָא, וְיַחַד לָחֲמוּ עַל הֶעָתִיד... וְהַיְּלָדִים וְהַנְּכָדִים – עַכְשָׁו עִם חָפְשִׁי, עִם דֶּגֶל וְהִמְנוֹן – גַּם הֵם לוֹחֲמִים כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַזְּרִיחָה...
וְיַחַד, בְּגַלְגַּל הַדּוֹרוֹת, מִתְקַדְּמִים בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ – וְרוֹאִים, גַּם מִתּוֹךְ שָׁנִים שֶׁל קְלָלָה, אֶת הָאוֹר וְהַבְּרָכָה.
כֵּן, כָּל אֶחָד וְאַחַת בִּזְמַנָּם... כָּל אַחַת כְּמוֹ לְבִיאָה... כָּל אֶחָד בְּדַרְכּוֹ, עַל פִּי רוּחַ הַתְּקוּפָה...
אֲבָל יַחַד, בְּגַלְגַּל הַזְּמַנִּים הַמִּתְהַפֵּךְ בֵּין יוֹם לְלַיְלָה וּבֵין לַיְלָה לְיוֹם, כּוֹתְבִים בְּסֵפֶר הַהִיסְטוֹרְיָה אֶת שְׁעָתֵנוּ הַיָּפָה.
וְאֶת דִּבְרֵי יָמָיו שֶׁל עַם - שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַגַּחֶלֶת, וְאֵינוֹ מְוַתֵּר... שֶׁהוֹלֵךְ קָדִימָה, אֲבָל אֵינוֹ מַשְׁאִיר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת מֵאָחוֹר...
וְיוֹדֵעַ, שֶׁבְּכוֹחוֹ - תָּמִיד - לִמְצֹא גַּם בְּיָמִים שֶׁל אֲפֵלָה אֶת כָּל קַרְנֵי הָאוֹר.
צבא של מתנדבים
היוזמת והרוח החיה מאחורי המפעל היא אלוף משנה במיל' רונית לב, שעומדת גם מאחורי המיזם "מגשימים חלומות קטנים לאנשים גדולים". לב מובילה "צבא" של מתנדבות ומתנדבים - ובהן קצינות בכירות שפרשו מצה"ל - שממשיכים לתת את הנשמה למען דור ניצולי השואה ומקימי המדינה.
שותפה למיזם יחידת "סלע", אגף הסיירת לביטחון ולשיטור בעיריית תל אביב, ובין התורמים לאירוע: ארגון "חבר"; רשת יוחננוף; "ביטחונט", שמלווה את המיזם מיומו הראשון; רשת "זר פור יו", שמלווה את הפרויקט בחמש השנים האחרונות ופועלת לאורך כל השנה למען ניצולי השואה; וחברת "מכלול", המעניקה מימון בנקאי לחברות בנייה בישראל.
את הערב הנחה איזי מן, מחבר מקאמות, שירים ופזמונים, שכתב דברי קישור לאלפי אירועים ממלכתיים, צבאיים ומוסדיים בארץ. את הגיבורות והגיבורים, נציגי שרשרת הדורות, כיבד מן במקאמה אותו הקריא במהלך הטקס:
כָּזֶה הוּא גַּלְגַּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁחוֹזְרִים בּוֹ הַשֵּׁמוֹת וְהַזִּכְרוֹנוֹת וְעוֹבְרִים קָדִימָה – כָּךְ בְּמַעְגַּל הָעוֹנוֹת וְהַשָּׁנִים.
וְסַבָּא שֶׁנִּשָּׂא לְסָבְתָא, וְיַחַד לָחֲמוּ עַל הֶעָתִיד... וְהַיְּלָדִים וְהַנְּכָדִים – עַכְשָׁו עִם חָפְשִׁי, עִם דֶּגֶל וְהִמְנוֹן – גַּם הֵם לוֹחֲמִים כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַזְּרִיחָה...
וְיַחַד, בְּגַלְגַּל הַדּוֹרוֹת, מִתְקַדְּמִים בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ – וְרוֹאִים, גַּם מִתּוֹךְ שָׁנִים שֶׁל קְלָלָה, אֶת הָאוֹר וְהַבְּרָכָה.
כֵּן, כָּל אֶחָד וְאַחַת בִּזְמַנָּם... כָּל אַחַת כְּמוֹ לְבִיאָה... כָּל אֶחָד בְּדַרְכּוֹ, עַל פִּי רוּחַ הַתְּקוּפָה...
אֲבָל יַחַד, בְּגַלְגַּל הַזְּמַנִּים הַמִּתְהַפֵּךְ בֵּין יוֹם לְלַיְלָה וּבֵין לַיְלָה לְיוֹם, כּוֹתְבִים בְּסֵפֶר הַהִיסְטוֹרְיָה אֶת שְׁעָתֵנוּ הַיָּפָה.
וְאֶת דִּבְרֵי יָמָיו שֶׁל עַם - שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַגַּחֶלֶת, וְאֵינוֹ מְוַתֵּר... שֶׁהוֹלֵךְ קָדִימָה, אֲבָל אֵינוֹ מַשְׁאִיר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת מֵאָחוֹר...
וְיוֹדֵעַ, שֶׁבְּכוֹחוֹ - תָּמִיד - לִמְצֹא גַּם בְּיָמִים שֶׁל אֲפֵלָה אֶת כָּל קַרְנֵי הָאוֹר.
