בשיתוף לקט ישראל
חגי תשרי תמיד היו זמן של שפע על השולחן, אבל השנה פחות אנשים יוכלו להרשות לעצמם חג כהלכתו. "אנחנו רואים עלייה דרמטית במספר מבקשי הסיוע", אומרת אפרת בראונשטיין, סמנכ"לית השיווק של לקט ישראל, "בימים שבהם משפחות רבות מתקשות לדאוג לארוחה ראויה, האחריות שלנו היא לעמוד לצידן ולוודא שאף אחד לא נותר מאחור".
על פי נתוני לקט ישראל ופירמת הייעוץ BDO, משק בית ממוצע ישלם כ־3,900 שקלים על מזון בתקופה זו, עלייה של 20 אחוז לעומת 2022. אולם יש נתון חשוב נוסף שיש להתחשב בו: הוא גם יזרוק לפי מזון בשווי של כ־600 שקלים – שליש מהסכום על פירות וירקות שלא נעשה בהם שימוש. ככלל, הישראלים יוציאו כ־8.9 מיליארד שקלים על מזון בחגים אך כ־1.4 מיליארד שקלים, שהם 260 אלף טונות מזון, ייזרקו לאשפה.
3 צפייה בגלריה
קוטפים, משנעים, ממיינים ותורמים – שרשרת עשיית הטוב של לקט ישראל
(צילומים באדיבות הארגון)
לקט ישראל מסייע במקביל לחקלאים ולנזקקים, ומאז 7 באוקטובר 2023 נאלץ להתאים את עצמו פעם אחר פעם למציאות משתנה. יהודה חי, סמנכ"ל התפעול של הארגון, נכנס לתפקידו רק לפני ארבעה חודשים – היישר לתוך סיטואציה מורכבת להפליא.
יהודה חי, סמנכ"ל התפעול ב"לקט ישראל"באדיבות לקט ישראל"המלחמה בצפון פגעה קשה בחקלאות", הוא מסביר, "בחודשים דצמבר־פברואר החקלאים התחילו סוף־סוף לחזור לאדמות, ואז פרצה המלחמה עם איראן והחזירה את כולם אחורה. מעבר לפחד של החקלאים לאבד את אדמתם האהובה, הם נתקלו בקשיים כלכליים ולוגיסטיים. אנחנו פעלנו בשלושה צירים: רכישת תוצרת חקלאית שלא נמכרה, סיוע בקטיף באמצעות מתנדבים ותמיכה כספית בשיקום שטחים. אתגר נוסף שהתמודדנו איתו היה הצורך לשמור על רצף של אספקת התוצרת החקלאית שהצלנו לעמותות בכל הארץ, גם כשפיקוד העורף חסם אזורים שלמים".
המלחמה השפיעה בפן נוסף. בעוד שבימים רגילים הארגון משיג מזון מבושל איכותי שנתרם ממקומות שונים ומעביר אותו לנזקקים, "במהלך המלחמה בסיסי הצבא נסגרו, מקומות עבודה לא בישלו ופשוט לא היו תרומות של מזון מבושל", מספר יהודה חי, "כדי שהמשפחות לא ייפגעו מהמצב, רכשנו עבורן מנות מוכנות".
ההיערכות לחגים היא מבצע בפני עצמו. "היה לנו חשוב להעניק סל מזון עשיר ומגוון בסמלי החג ולכן חלק מהתוצרת נרכשה וחלק תוצרת מוצלת. סל המזון מכיל תפוחים, דבש, דלעת, סלק, והכל ישירות מחקלאים מקומיים", אומר חי, שמסביר כי המטרה כפולה: "לעזור להם כלכלית ולאפשר למשפחות הנזקקות לחגוג".
לדבריו, ההערכות הלוגיסטית החלה לפני כשבוע: "אחרי הרכישה מתבצע שינוע של התוצרת למרכז הלוגיסטי באמצעות נהגי הלוגיסטיקה והתפעול שלנו. אנחנו מביאים כמובן תוצרת בהתאם לכמות העמותות והאנשים. אחר כך מגיע שלב סידור אריזות שמתאימות לכל עמותה באמצעות מתנדבים רבים ונפלאים. לבסוף, אנחנו משנעים את סלי המזון בשרשרת הפצה של רכבים לעמותות בכל הארץ, והמשפחות יכולות להגיע למרכזי החלוקה של העמותות ולקבל מזון".
בראונשטיין מספרת כי השנה, בין היתר, "הארגון מפעיל את פרויקט 'לקט בדבש', שבמסגרתו יסופקו סלי מזון איכותיים ל־65 אלף משפחות, הכוללים את סממני החג המסורתיים. בנוסף, באמצעות פרויקט 'לקט אקספרס' שנעשה בשיתוף הרשויות המקומיות נחלק ליותר מ־2,000 משפחות ברחבי הארץ, כולל מפונים, ארוחות חג מבושלות ומזינות לשני ערבי החג".
חי מסביר כי "אנחנו סוג של גשר בין תרומות, חקלאים ומשפחות. הרוח והנשמה של העובדים, המתנדבים והחקלאים זה מה שמחזיק אותנו. יש כאן ערבות הדדית אמיתית".
צבי אפיריון בן ה־78, תושב קדומים, הוא דוגמה לאותה ערבות הדדית. אפיריון מתנדב בקביעות בלקט ישראל מאז תחילת המלחמה. הוא חלק מקבוצה של 50-40 איש שאותה מובילה אישה אחת – טובה קלר, סבתא לנכדים ולנינים, "שלא נותנת לאף אחד לנוח גם כשיש עייפות. היא מנהלת אותנו ביד רמה ולא נותנת לנו להירדם", הוא מספר.
הם יוצאים מדי יום ראשון ב־5:00 בבוקר לעבודה קשה בשדות ובחממות. "אנחנו אנשים בני 80-70 שעובדים על הברכיים, על שרפרפים, ונותנים את הנשמה", אומר צבי, "החקלאים רואים בנו קרש הצלה. אם היינו יכולים להתנדב עוד יום בשבוע – זה לא היה מיותר". לדבריו, מעבר לעבודה נוצר חיבור אנושי נדיר. "אנחנו מתנחלים, והמפגש עם אנשי העוטף שהם לא בדיוק בדעות שלנו יצר קירוב לבבות. בזמן משבר כולם מתלכדים. זה מיקרוקוסמוס של עם ישראל: דעות שונות, אנשים שונים, וכולם מושיטים יד".
בשנת 2024 חילקה לקט ישראל למעלה מ־2 מיליון ארוחות טריות, 31.4 מיליון ק"ג תוצרת חקלאית – ש־11.5 מיליון ק"ג מתוכם נרכשו מחקלאים שנפגעו מהמלחמה, והפעילה 95 אלף מתנדבים. הסיוע של הארגון מגיע ליותר מ־415 אלף איש בשבוע. "תקופת החגים מזכירה לנו עד כמה ערבות הדדית היא ערך מרכזי בחברה הישראלית. החג הוא זמן של סולידריות, נתינה ועשייה משותפת למען כל משפחה בישראל", אומרת בראונשטיין.
"אנחנו פותחים שנה עם תקווה שאף משפחה לא תישאר רעבה, שהחקלאים ישתקמו ושהחטופים ישובו", מסכם יהודה חי, "תחל שנה וברכותיה, ותכלה שנה וקללותיה".
בשיתוף לקט ישראל
