בשיתוף ארגון "לקט ישראל"
כשאבא שלך הוא חברו הקרוב של דוד בן-גוריון וגדלת בבית שדוגל באהבת הארץ, חלוציות והפרחת השממה - זה לא מפתיע שאתה הופך להיות חקלאי, כפי שקרה לאבשלום (אבשי) כהן. במושב תל-עדשים בעמק יזרעאל הוא מגדל כבר למעלה מ-‭30‬ שנה מגוון של ירקות. עם השנים הכניס כהן לעסק מיכון מתקדם וטכנולוגיה חדשנית, מה שהפך את המשק שלו לגדול ומוערך.‬
אבשי התחיל לנהל את המשק המשפחתי כשהיה רק בן ‭ 20‬עם שחרורו מיחידה קרבית. לאחר המוות הפתאומי של אביו, החליט שהוא הולך על זה בגדול.‬‬
"אבא תמיד הגדיר את עצמו בתור חקלאי - למרות שעסק הרבה שנים בפוליטיקה ולא טיפח את המשק", מספר כהן על אביו, חבר הכנסת יגאל כהן ז"ל. האב, שנולד בתל-עדשים, היה חבר כנסת מטעם הליכוד עד היום שנפטר. על שמו נקרא היישוב צור-יגאל. הוא שירת בהגנה, פעל בשליחות המדינה ברחבי העולם, היה מדריך חקלאי במושב עולים, והפך לפוליטיקאי.
2 צפייה בגלריה
אבשי כהן. "מאמין שאעבוד עוד הרבה שנים"
אבשי כהן. "מאמין שאעבוד עוד הרבה שנים"
אבשי כהן. "מאמין שאעבוד עוד הרבה שנים"
(צילום: שרון זיו)
"היה לנו משק לא גדול, וכשהייתי בצבא הבנתי שאני רוצה לשמר את הדבר הזה. אני ניהלתי את המשק מגיל 16 ואבא שלי היה מפקח בשלט רחוק מהכנסת", מספר אבשי, "תמיד דיברנו על זה שכשאני אסיים את הצבא ואבא שלי יסיים את הפוליטיקה - נבנה ביחד את המשק. אז בנינו ביחד, אבל כשאני פה למטה והוא מלמעלה. המורשת של אבא שלי ושל סבא שלי היא להיות איש עשייה. זה חלק מאוד גדול מהערכים שלהם ושלי ואני נהנה מהעבודה שלי. בבית שלי יש מרפסת גבוהה ורואים ממנה את בית הקברות. אז אני אומר: אני יודע לאן אני מגיע - השאלה היא מה אני עושה בדרך. אני משתדל תמיד לזכור את זה".
כהן הוא חקלאי בכל רמ"ח אבריו, דור רביעי של חקלאי המשפחה. סבא-רבא שלו עלה ארצה בגפו לישראל ב-‭1880‬ כשהיה רק בן ‭ .12‬ את האהבה לחקלאות קיבל אבשי מסבו, משה, שהיה ממקימי תל-עדשים ו"איש עבודה אמיתי", כדברי נכדו. כהן מספר שהוא אוהב חקלאות כי "יש בעבודה הזו את חדוות העשייה והרבה יצירתיות".‬‬
השדות היפים שנפרשים משדרים עוצמה, אך הם מלאים מהמורות. "אני אוהב להדליק את השמש", הוא אומר בחיוך, "עובד בשמחה הרבה מאוד שעות מדי יום, אבל חייבים להודות שיש הרבה לחצים בענף החקלאות: עובדים, שיווק, חוסר או עודף בסחורה. זה לא קל. אבל אני מאוד אוהב את הדרך שלי". לשיטתו, במקצוע הזה צריך להיות מחובר לקרקע, תרתי משמע. "אני מגדל רק את מה שאני יודע למכור", הוא מסביר, ומוסיף: "אתה צריך לדעת לקחת סיכונים וגם לעשות טעויות. מי שלא טועה - לא לומד".
השינוי שעבר ענף החקלאות בשני העשורים האחרונים ניכר גם במשק של אבשי. "לצערנו, היום מי שלא יהיה חקלאי גדול - פשוט לא יהיה. הענף הולך לשם והחקלאים צריכים להיות מאוד יעילים. הכנסנו טכנולוגיה חדשנית ולמדתי על עצמי שיש הרבה דברים שאני לא יודע. אז אני מאמץ מוחות: הבאתי מישהו שיתכנן את בית האריזה, מישהו שלימד אותי על עולם המיכון, אפליקציות, אגרונום, ניהול המשק. אתה צריך לדעת להגיד לעצמך את האמת".
2 צפייה בגלריה
אבשי הפעוט (על הידיים) עם בן-גוריון
אבשי הפעוט (על הידיים) עם בן-גוריון
אבשי הפעוט (על הידיים) עם בן-גוריון
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי)
הוא מספר ש"המדינה מערימה קשיים. היא לא אוהבת חקלאים ולא קשובה להם. צריך לעזור לנו לפתור בעיות וללוות אותנו. לתמוך באמת בחקלאים - ולא רק בסיסמאות. לשאול אותם מה הם צריכים, איפה הם רואים את עצמם בעוד 10 שנים ולהוביל תוכנית סדורה לחקלאות. לתכנן את העתיד ולהסתכל קדימה. בן-גוריון ראה קדימה, הוא לא התייאש כשראה שכל מדינות ערב סביבנו, שאין לנו מספיק צבא או שיש לו ערב-רב של אנשים בלי אותה שפה ותרבות. היה לו חזון. וצריך כאן חזון".
אבשי מצהיר שגם הוא "כל הזמן מסתכל קדימה. מאוד נכון להגיד עליי שאופטימיות, תחושת מסוגלות ונחישות מובילות אותי - אחרת לא הייתי איפה שאני היום. אני בן אדם שרואה את האופק. וברגע שאתה רואה את האופק ויודע לאן אתה הולך, אתה גם מתקדם ואתה גם מוביל ולא מובל".
מעבר למכירה לרשתות השיווק הגדולות, הוא תורם בקביעות לארגון "לקט ישראל". התרומה מבחינתו היא חלק אינטגרלי מהעבודה השוטפת במשק. "אני מאמין בצדקה ושמח להיות בצד הנותן", מסביר כהן, "כשיש לי עודפי תוצרת אני מעדכן את 'לקט ישראל' והם מגיעים לקטוף ולאסוף. במשק אנחנו מאוד מקפידים על איכות, כך יוצא שיש לנו המון עודפים טובים מאוד שלפעמים בגלל גורמים שונים אין להם ביקוש בשווקים. יש בינינו קשר מעולה, אני אוהב את הארגון הזה ואת האנשים שאני עובד מולם - ובסוף הכל אישי".
הוא נשוי לטל, סגנית מנהלת בית ספר, ויש לו שני ילדים, בן ובת. "אני לא יודע אם הילדים שלי יהיו חקלאים או לא", הוא אומר, "אני מאחל לילדים שתהיה להם את היכולת לבחור, כי אם יש לך יכולת בחירה אתה בן אדם מאושר. אני רוצה שיעשו מה שעושה אותם מאושרים ושמחים. יכול להיות שזה ידלג דור, כמו שאצלי זה למעשה דילג מסבא אליי. אני מאמין שאעבוד עוד הרבה שנים ואני בונה על הנכדים. וגם אם לא, אז לא".
מה החלום, מה השאיפות?
"להיות בריא. להתפרנס בכבוד ולשמוח ממה שיש. לא צריך יותר בחיים".
חקלאים המעוניינים לתרום את עודפי הגידולים אשר אינם מיועדים למכירה מוזמנים לפנות אל ארגון "לקט ישראל" באתר ‬‬
בשיתוף ארגון "לקט ישראל"