"אעשה כל שביכולתי לשקם את ניר עוז", אמר גדי מוזס (80) לפני שנה בדיוק, עם שובו לישראל לאחר 482 ימים בשבי חמאס. מאז, הוא פועל ללא לאות להשבת החיים בקיבוץ שנחרב במתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר.
9 צפייה בגלריה
הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל בביקור בביתו של גדי מוזס. סמל לחזון, גבורה וחלוציות
(צילום: מעיין טואף/ לע"מ)
השבוע, הגיעו נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל לביקור בניר עוז, לציין את ט"ו בשבט לצידו של מוזס - כסמל לחלוציות ציונית, צמיחה וחיבור לאדמה - והבחירה בחיים.
הביקור נפתח במפגש בביתו של מוזס, אותו הבית שממנו נחטף. שם שוחחו על הסוגיות הבוערות שבין הרצון לשקם את הקיבוץ, לבנות מחדש את הבתים שנחרבו ולהחזיר את בני הקהילה לבתיהם - לבין הטראומה הקשה, חוסר האמון הרצון לשמר את הבתים השרופים כעדות לטבח הנורא, לצד הקושי לשוב למקום שבו אירע הנורא מכל.
הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל בביקור אצל גדי מוזס בניר עוז
(צילום:מעיין טואף/ לע"מ)
מוזס אף סיפר לנשיא על רגעיו הקשים מהשבי, ועל פועלו המתמשך למען עתיד הקיבוץ שספג הרס אדיר באותה שבת, כש-47 מתושביו נרצחו ו-76 נחטפו לרצועת עזה.
הקרב על שדות תפוחי האדמה
הדיון על השיקום הפך מוחשי כשיצאו מביתו של מוזס אל בין השבילים המוריקים בניר עוז - ניגוד חריף לבתים השרופים והחרבים הניצבים לצידם.
בימים אלו מתבצעות בקיבוץ עבודות הריסה של חלק מהבתים, במטרה לבנותם מחדש - תהליך שעומד, כאמור, במרכז מחלוקת עמוקה המלווה את קהילות יישובי העוטף, ואת החברה הישראלית כולה.
אחד הבתים שנהרס השבוע היה ביתו של ערן סמילנסקי, חקלאי המתמחה בגידול תפוחי אדמה, וחבר כיתת הכוננות של ניר עוז שנלחם באומץ רב ב-7 באוקטובר. ערן ורעייתו רעות, עמדו מחובקים מול מה שהיה פעם ביתם - וכעת הפך לאתר בנייה.
9 צפייה בגלריה
בין הרצון לבנות ולשקם, לבין הקול שמבקש לשמר את הבתים כעדות לטבח ולזוועות. ביתם ההרוס של ערן ורעות
(צילום: מעיין טואף/ לע"מ)
תפוחי האדמה שערן מגדל, צומחים בשדות שהפכו ללב פועלו של מוזס. בשדות האלה, מהם מתפרנסים חקלאי הקיבוץ ואשר עיצבו את אופיו לאורך עשרות שנים, מוזס - יחד עם ערן ושאר חקלאי הקיבוץ - מנהל מאבק יומיומי לשוב לזרוע ולקצור - גם כשהאדמה נושאת עדיין סימני קרב.
לא בכדי שדות העוטף ואלו של ניר עוז בפרט, הפכו אחרי 7 באוקטובר לסמל לגבורה, תקומה ושיקום. "החלוצים שהקימו את המדינה ראו בט"ו בשבט סמל להתיישבות ולתקומה", אמר הרצוג במהלך הביקור, "והיום אנחנו כאן בניר עוז, לצידו של גדי - איש חזון, גבורה וחלוציות, שממשיך את דרכם של המתיישבים הראשונים".
יקב שקם מחורבן
לא רק תפוחי אדמה גדלים בניר עוז. ליד השדות, ביקב "פאוקר" - יקב בוטיק משפחתי - מתבשל היין שנקטע באלימות הרצחנית בשבת הנוראה ההיא.
מייסד היקב, גדעון פאוקר, נרצח ב-7 באוקטובר, וחבריו הטובים חיים פרי ויורם מצגר, שהיו שותפים לתפעול היקב, נחטפו ונרצחו בשבי. למרות האובדן הכבד, בני המשפחה בחרו לשוב לכרם וליין והיקב נבנה מחדש, באותו מקום שבו פעל מראשיתו- המשך למה שנקטע על ידי המחבלים הרצחניים.
"את סבא שלי הייתי מגדיר כאיש אדמה ואדם - שני דברים שהוא מאוד אהב. החלום שלו היה על כרם משלו ויין משלו, והוא התחיל לפני הרבה שנים, כשהלך ללמוד איך לייצר יין עם החבורה שלו מניר עוז, ביניהם גדי מוזס, חיים פרי ויורם מצגר", סיפר גל פאוקר, נכדו של גדעון ז"ל, בריאיון ל-ynet במאי 2024, כשמוזס, פרי ומצגר עוד הוחזקו בשבי.
"ב-2007 היו בחבורה אנשים בגיל של סבא שלי אבל גם חבר'ה יותר צעירים מהקיבוץ, שנטעו את הכרם וחלמו לייצר יין מהענבים שלהם, שגדלים פה בבית", הוסיף הנכד, שכמה חודשים לפני הריאיון נכנס למגפי הגומי הענקיות של סבו, ולקח לידיו את הכרם ואת היקב.
בסיום הביקור, נפגשו הרצוג ורעייתו עם בני מכינת "ניר עוז" - מחזור ראשון של דור צעיר שהגיע לקיבוץ שבעוטף מכל רחבי הארץ מתוך שליחות, במטרה לבנות מחדש את מה שהאויב ניסה להשמיד.
הצעירים הללו לא היו כאן ב-7 באוקטובר, וחלקם גם מעולם לא היו בקיבוצי העוטף בעבר, ובפרט לא בניר עוז. עבורם, הקיבוץ הקטן אינו רק סיפור עבר, אלא אחריות לעתיד.
"זהו סיפור של כאב עצום, אך גם של תקווה ובחירה בחיים", סיכם הנשיא את הביקור. "מדור המייסדים שבחר לשקם ולהיאחז בחיים, דרך מי שנלחמו על הבית ב-7 באוקטובר - אנשי אדמה ועשייה שממשיכים גם לנוכח האובדן - ועד לצעירים בעלי חזון - דור העתיד היפה של ישראל".
