משרד החקלאות וביטחון המזון ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל - א"ק), מפרסמים מתווה חדש שיאפשר לראשונה שימוש מוסדר בקרקע חקלאית להקמת חוות טיפוליות ושיקומיות.
המדיניות תסדיר את עשרות החוות שקמו בחודשים האחרונים ברחבי הארץ, ותאפשר לכל מושב וקיבוץ להקים מרחבי ריפוי להלומי קרב, למתמודדי פוסט-טראומה, לנוער בסיכון ולאנשים עם מוגבלויות - וגם חוות הצלה ושיקום לבעלי חיים.
4 צפייה בגלריה
קרן אור סולומון, מחוות "קרן אור" בבית ברל. "זו הייתה דרך ההתמודדות שלי"
קרן אור סולומון, מחוות "קרן אור" בבית ברל. "זו הייתה דרך ההתמודדות שלי"
קרן אור סולומון, מחוות "קרן אור" בבית ברל. "זו הייתה דרך ההתמודדות שלי"
(צילום: יאיר שגיא)
את המהלך קידמה, בין היתר, קרן אור סולומון מחוות "קרן אור" בבית ברל. ב-7 באוקטובר קרן איבדה את אחותה הקטנה הילי, שנרצחה במסיבת הנובה.
"הרגשתי צורך לבוא ולעזור ולא ידעתי כל כך איך", היא מספרת. "החלטתי שאני פותחת קבוצות תמיכה לאחים שכולים בחווה - ולאט לאט זה גדל וגרם לי לצאת מהבית.
"זו הייתה דרך ההתמודדות שלי", היא משתפת, "התחלנו לגדול ולגדול, והיום החווה נותנת מענה שממומן על ידי המדינה לכל נפגעי הטבח והמלחמה".

המלחמה האיצה תהליכים

הסיפור של קרן משקף מגמה רחבה יותר. בחודשים האחרונים ישראלים רבים - לוחמים, מפונים, משפחות שנפגעו ואזרחים שנחשפו לאירועים קשים - מתמודדים עם פגיעה בגוף ובנפש, חרדה, דיכאון, פוסט טראומה ותחושת בדידות.
והמרחב החקלאי והטבע מוכיחים את עצמם פעם אחר פעם כמנוע ריפוי. הקרבה לאדמה, העבודה החקלאית בידיים, השהייה בין בעלי חיים וצמחייה - כל אלו תורמים להפחתת חרדה, חיזוק תחושת השייכות וליצירת מסגרת תומכת שאינה שיפוטית.
4 צפייה בגלריה
"חוות רימון". "מדובר בתהליך חינוכי ולא רק טיפולי"
"חוות רימון". "מדובר בתהליך חינוכי ולא רק טיפולי"
"חוות רימון". "מדובר בתהליך חינוכי ולא רק טיפולי"
(צילום: באדיבות עמותת "חוות רימון")
"המהלך נולד מתוך הבנה עמוקה של הצורך הלאומי במענה להלומי קרב, לבני נוער בסיכון ולאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה - לצד שיקום בעלי חיים שנפגעו במהלך הלחימה", מסביר מנכ"ל המשרד אורן לביא.
תוך כמה חודשים קמו ברחבי הארץ חוות חדשות - חלקן מיועדות להלומי קרב, חלקן למילואימניקים ואחרות לנוער שנקלע למצוקה בעקבות האירועים, וחלקן חוות קיימות שהחליטו לתת מענה גם לנפגעים החדשים.
4 צפייה בגלריה
קרן לצד ההנצחה לאחותה הילי, בחווה בבית ברל. "גרם לי לצאת מהבית"
קרן לצד ההנצחה לאחותה הילי, בחווה בבית ברל. "גרם לי לצאת מהבית"
קרן לצד ההנצחה לאחותה הילי, בחווה בבית ברל. "גרם לי לצאת מהבית"
(צילום: יאיר שגיא)
עכשיו, לראשונה, המשרד יאפשר לכל מושב ולכל קיבוץ להסדיר פעילות כזו על חלק מאדמותיו - וחוות טיפוליות יוכלו לפעול בהכרה מלאה של המדינה, ללא צורך בקבלת היתר לשימוש חורג. להערכת המשרד כיום קיימים עשרות חוות כאלה.
4 צפייה בגלריה
"חוות רימון" בנגב. "מחבר את עם ישראל חזרה לאדמה"
"חוות רימון" בנגב. "מחבר את עם ישראל חזרה לאדמה"
"חוות רימון" בנגב. "מחבר את עם ישראל חזרה לאדמה"
(צילום: באדיבות עמותת "חוות רימון")
עמותת "חוות רימון", למשל, מפעילה מתחמי חינוך-טיפול חקלאיים ברחבי הנגב. החווה, שקמה לראשונה ב-2021 על אדמות קיבוץ להב, עובדת עם בני נוער שנמצאים על סף ניתוק ממערכת החינוך ולוחמים הנמצאים בעיצומם של תהליכי עיבוד ושיקום מפוסט טראומה, ועם קהילות שנפגעו באירועי 7 באוקטובר.
"אנשים שמקימים חוות כאלה הם שומרי חוק, שרוצים לעשות טוב באמצעות חקלאות", מסביר ניר אמיתי, ממקימי "חוות רימון". "זיהינו את הכוח המרפא שיש לסביבה הזו ולעבודה בחקלאות, ובנוסף זה מחבר את עם ישראל חזרה לאדמה. מדובר בתהליך חינוכי ולא רק טיפולי".