כשגלית דן הרהרה בדרך שבה תנציח את בתה נויה, שב-7 באוקטובר נרצחה יחד עם סבתה כרמלה בקיבוץ ניר עוז, דבר אחד היה ברור לה - היא לא רוצה שלט או אנדרטה. "רציתי מקום חי שמעביר מסר", היא אומרת, "מקום שיש לו משמעות ושמעניק משמעות".
נויה, שהייתה רק בת 12 כשנרצחה על ידי מחבלי חמאס הארורים, אהבה את הארי פוטר, סדרות מאנגה, קסמים ושירה. היא הייתה נערה רגישה וסקרנית שידעה שהיא אוטיסטית, וככל שבגרה הייתה חוזרת ואומרת לסביבתה: "אני אוטיסטית, ואני רוצה שתכירו אותי".
4 צפייה בגלריה
נויה דן ז"ל, עם ספר מסדרת "הארי פוטר". "זה היה המרחב המוגן שלה"
(צילום: באדיבות המשפחה)
לאחר הירצחה, תמונתה של הילדה המתולתלת עם החיוך הכובש, שמחבקת עותק של הספר האהוב עליה ואוחזת במטה קסמים, הפכה מוכרת למיליונים.
"ממשיכה את דרכה"
נויה וסבתה כרמלה היו בין האחרונות שנרצחו בטבח בניר עוז, סמוך לשעה 12:30 אחר הצהריים. ארבעה ימים אחר כך, ב-11 באוקטובר, הן נמצאו מחובקות בממ"ד ביתה של כרמלה. הבית היה מפויח ושרוף כמעט עד עפר, אך הממ"ד נותר שלם.
את ההודעה על מותן קיבלה גלית רק שבוע לאחר מכן, ב-18 באוקטובר. בימים שחלפו עד אז היא התראיינה בכל כלי תקשורת אפשרי, חוששת שנחטפו, מתפללת ומקווה שהשתיים עוד בחיים.
"היא לימדה אותי כל כך הרבה", אומרת גלית, שגידלה את נויה לבדה. "נויה הייתה נערה סופר רגישה וסקרנית, ואני חושבת שאני לא חוטאת לרצון שלה להפיץ את זה שאין בושה להיות אוטיסט ויש בעולמנו מקום להיות אוטיסטית גאה.
"אני למעשה רק ממשיכה את הדרך שלה, ואני בטוחה שאם היא הייתה בחיים - היינו מתכננות יחד את המרכז הזה".
כבר שנתיים שהיא פועלת להקמת "מרכז החוויה האוטיסטית - על שם נויה דן", שעתיד לקום בעוטף עזה, במבנה ה"גרובטק" שבמועצה האזורית אשכול - מקום שהיה אהוב במיוחד על נויה.
גלית דן: "אנחנו לא רוצים 'לדבר על' אוטיזם, אלא 'לדבר את'. להמחיש הצפה חושית, קושי בתקשורת, מורכבות של מצבים חברתיים"
המרכז, ששואב השראה ממיזמים כמו "דיאלוג בחשיכה" ביפו שחושף את המבקרים ללקויי ראייה, נועד להנגיש לקהל הרחב את החוויה האוטיסטית. לא דרך הסברים תאורטיים, אלא דרך התנסות חווייתית שמאפשרת "להיכנס לנעליים" של אדם אוטיסט בעולם רועש, מורכב ומציף.
בימים אלו, היא מגייסת כספים לפרויקט ופונה לציבור לתרום להקמתו. "אי-אפשר להפוך ל'פחות אוטיסט', והתפקיד שלנו כאמהות לילדים אוטיסטים הוא לעזור לעולם לקבל את ילדינו, בדיוק כמו שהם", היא מסבירה. "אנחנו לא רוצים 'לדבר על' אוטיזם, אלא 'לדבר את'. להמחיש הצפה חושית, קושי בתקשורת, מורכבות של מצבים חברתיים".
הארי פוטר והמרחב המוגן של נויה
המרכז החדש שיוקם מיועד לקבוצות, תלמידים, משפחות ואנשים המבקשים להבין אוטיזם מבפנים. המדריכים במקום, כך מקווים היוזמים, יהיו אוטיסטים בעצמם.
לצד חללים המדמים עומס חושי או אינטראקציות חברתיות, גלית והיוזמים שלצידה יבקשו להעביר גם את עיקרון ה"מרחב המוגן". לא ממ"ד - אלא מקום בטוח, פיזי או מנטלי, שאליו ניתן לסגת.
4 צפייה בגלריה
נויה ז"ל עם אמה גלית דן. "אם היא הייתה בחיים - היינו מתכננות יחד את המרכז"
(צילום: באדיבות המשפחה)
"לרוב האוטיסטים יש מרחב מוגן", אומרת גלית, "אצל נויה אלה היו ספרי הארי פוטר. זה היה המקום שלה לנוח מהעולם. לכולנו יש מרחבים כאלה, אבל אצל אוטיסטים הם הכרחיים ביום-יום".
מתי גיליתם שנויה אוטיסטית?
"האבחון הגיע בין כיתה א' ל-ב'. כשהיא הייתה בכיתה ג', היא שאלה אותי, 'אמא, אני אוטיסטית?' ועניתי לה שכן - מיד ראיתי על פניה הקלה גדולה, כאילו היא אמרה לעצמה: 'עכשיו אני מבינה למה אני אחרת'".
המרכז, כך מקווים יוזמיו, לא יעסוק רק באוטיזם - אלא בהרחבת מושגים של קבלה, חמלה והכלה של האחר כחלק מהמגוון האנושי.
"הייתי רוצה עולם רגיש יותר", אומרת גלית, "הליכה קצרה בנעליו של אדם אוטיסט אולי תעורר מודעות, חמלה וקבלה. זה האור הקטן שאני רוצה להדליק לאורה של נויה.
"אני לא אוהבת להגיד 'לזכרה', אני אוהבת להגיד 'לאורה'", היא ממהרת להבהיר, "זאת לא תרומה אישית, זה פרויקט שמבקש להיטיב עם החברה, עם המדינה ועם חבל אשכול שזקוק כל כך לשיקום".
הקמת המרכז, שיהיה הראשון מסוגו בארץ, הוא פרויקט מורכב וארוך טווח, המתקדם בקצב שמאפשר לגלית לשאת את המשקל הרגשי הכבד הנלווה אליו.
"זה הפך לעוד משרה", היא מודה כשחצי חיוך עולה על פניה, "לא שיערתי עד כמה מורכב להפוך חלום כזה למציאות. אבל אם נצליח להצית כאן משהו, אולי עוד מרחבים כאלה יקומו בארץ ובעולם - לא ראינו דבר כזה קודם - ורוחה של נויה תרחף מעל הכול. כל אחד הוא אור קטן - וכולנו אור איתן", היא מסכמת.
