( צילום: ירון ברנר)
לתמיכה ב"פסטימאמא", פסטיבל נשים בעוטף לאורה של שירי ביבס ז"ל - היכנסו לעמוד הקמפיין
הפסטיבל שדלית רם אהרון מקיבוץ ניר עוז חלמה עליו ב-2023, היה אמור להיות חגיגה קטנה של נשים ואימהות מהעוטף. אחרי ה-7 באוקטובר, הוא הפך למשהו אחר לגמרי שגם היא לא יכולה הייתה לדמיין אז, לפני שהחיים השתנו ללא היכר.
את ה"פסטימאמא" - פסטיבל סדנאות, מוזיקה והעצמה - הקימה דלית, מאמנת NLP ומנחת סטיילינג טיפולי במקצועה. הפיילוט הראשון התקיים ביוני 2023 במועצה האזורית אשכול ו"היה מאוד מוצלח", כפי שהיא מתארת בחיוך.
11 צפייה בגלריה
דלית רם אהרון עם שירי ביבס ז"ל. "הייתה חברה טובה, מלאת חיות ומצחיקה - וראוי שיזכרו אותה ככה, ולא כדמות טרגית"
(צילום: באדיבות דלית רם)
מי שנעדרה ממנו הייתה החברה הקרובה ביותר שלה, שירי ביבס - שהתלהבה מהפסטיבל יותר מכולם, אבל לא יכולה הייתה להגיע כי כפיר עוד היה תינוק קטנטן.
"שירי אמרה לי שבפעם הבאה היא תגיע", מספרת דלית. "החלטתי שהפעם הבאה תהיה באמצע אוקטובר, וכל הזמן דיברנו על זה. לשירי היה ממש חשוב שזה יצליח. החלטנו שהיא תעזור לי להקים אותו, חלמנו על זה ביחד, והיא אפילו הציעה שמות של זמרות שיופיעו בפסטיבל - עלמה זוהר, דין דין אביב ואיה כורם. לא היה לי טיפה תקציב ואמרתי לה שתשכח מזה וממש לא, אבל היה לה מאוד חשוב שזה יקרה ושנחגוג שם".
הפסטיבל של אוקטובר, כידוע, לא התקיים. ב-7 באוקטובר 2023 חדרו מחבלי חמאס ליישובי עוטף עזה, ובהם ניר עוז - הקיבוץ שבו נולדו, גדלו וחיו גם דלית וגם שירי. החיים - ואיתם גם החלומות והשאיפות - הכול התנפץ בשבת ארורה אחת.
למרות הכאוס והכאב העצום, בתוך תוכה דלית החליטה שלא לוותר על הפסטיבל. ידעה שיום אחד היא תוציא אותו לפועל כפי שתכננה, אבל נשבעה שלא תעשה זאת כל עוד שירי עדיין שבויה בעזה.
סיפורה של שירי ז"ל - שהייתה בת 32 כשנחטפה מביתה בניר עוז יחד עם ילדיה אריאל, אז בן ארבע, וכפיר, כמעט בן תשעה חודשים - חרות בתודעה הישראלית, וגם בזו העולמית. באותה שבת שחורה נחטף תחילה בעלה ירדן, ושעות אחר כך נחטפו גם שירי והילדים ממרפסת ביתם. הוריה של שירי, יוסי ומרגט סילברמן שהתגוררו אף הם בניר עוז, נרצחו באותו יום בביתם.
בפברואר 2025, 16 חודשים לאחר החטיפה, הושבו גופותיהם של כפיר ואריאל לישראל, ויום לאחר מכן, הושבה גם שירי לקבורה. בדיקות שנערכו קבעו כי השלושה נרצחו באכזריות בשבועות הראשונים למלחמה בידי המחבלים שהחזיקו בהם.
11 צפייה בגלריה
דלית ושירי עם אורן ואריאל. "היה לה מאוד חשוב שה'פסטימאמא' יקרה, ושנחגוג שם"
(צילום: באדיבות דלית רם)
שנה לאחר שהשלושה הובאו לקבורה, דלית החליטה שהגיע הזמן לחזור לפעול למען הקמת הפסטיבל. "אחד הדברים שהיו לי הכי חשובים אחרי ששירי הושבה הביתה, זה שיכירו גם את שירי שהייתה בחיים", היא אומרת, "כי שירי היא לא הדמות הטרגית שכולם מכירים מה-7 באוקטובר, היא כל כך הרבה מעבר לזה.
"היא הייתה חברה טובה, אישה אוהבת, אחת שצוחקת כל הזמן, עם חיוך ענק. שירי הייתה מלאת חיות ומצחיקה כל כך, וראוי שיזכרו אותה ככה ולא כדמות טרגית".
"אחת מהצוואות של שירי"
"פסטימאמא" המחודש, שצפוי להתקיים החל מה-30 באפריל עד ה-1 במאי 2026 במצפה גבולות שבמועצה האזורית אשכול, מתוכנן להיות אירוע בסדר גודל אחר לגמרי מהפיילוט הצנוע של יוני 2023, כשמאחורי ההפקה עומדים "אינדיגיגס", מפיקי פסטיבל "אינדי נגב".
אבל מעבר לגודל ולשמות, מה שמנחה את דלית הוא הרצון לבנות את הפסטיבל לאורה של שירי. "אני בונה את הפסטיבל בצורה כזו שתתאים לדברים ששירי אהבה, לערכים שלה", היא מסבירה. "שתהיה לנשים שיגיעו הזדמנות להכיר אותה".
11 צפייה בגלריה
הודעה ששירי כתבה לדלית ימים ספורים לפני הטבח, בזמן שתכננו את ה"פסטימאמא" השני
(צילום מסך)
אחד הצעדים הראשונים שעשתה היה לפנות לאותן שלוש זמרות ששירי הציעה - עלמה זוהר, דין דין אביב ואיה כורם - וכולן הסכימו לקחת חלק בפסטיבל. "זו מבחינתי אחת מהצוואות ששירי השאירה לי", מסבירה דלית.
בפסטיבל תופיע גם דנה ברגר, תיערך הרצאה של ליהיא לפיד ויתקיים פאנל מיוחד לזכרם של יוסי ומרגט סילברמן, הוריה של שירי, ולזכרה של שירי עצמה, שבו ישתתפו בני משפחתה וחברותיה הקרובות ויציגו פנים שונות של מי שהייתה בחייה.
אבל "פסטימאמא" הוא הרבה מעבר להופעות והרצאות. הפסטיבל יכלול מתחמי סדנאות תנועה, יצירה והעצמה, דוכנים של אמנות, בגדים, תכשיטים ויד שנייה - כולם של נשים מהעוטף - וכן דוכני אוכל ואזור טיפולים. גם הבירה שתוגש בפסטיבל - "ג'ון ביר", לזכרו של ג'וני סימן טוב - תישא מסר של געגוע לצד אהבת החיים ושמירת זכרונות מאנשים אהובים.
ודלית לא לבד בזה. מלבד חברים וחברות שמיד נרתמו לסייע לה, גם ירדן ביבס, שהושב מהשבי כמה שבועות לפני שובם של אשתו וילדיו, תומך מאוד במהלך. בפוסט מרגש שפרסם לפני ימים ספורים בעמוד האינסטגרם, הוא כתב: "אני זוכר איך הן ישבו יחד בסוכה של הקיבוץ כמה ימים לפני ה-7.10 ותכננו את הפסטיבל".
בהמשך הוסיף: "חשוב לי מאוד שיכירו את שירי, ויתנו לה את המקום שהיא באמת הייתה בו בחייה. שיזכרו את האישה המדהימה והאוהבת שהייתה, את החלומות שלה, את הלב הענק, ואת הצחוק והחיוך שלה - וינציחו אותה באופן בו היא שאפה להביא אור לנשים נוספות".
11 צפייה בגלריה
ירדן ביבס עם שירי, אריאל וכפיר ז"ל. "חשוב לי שיזכרו את האישה המדהימה והאוהבת שהיא הייתה"
(צילום: מתוך האינסטגרם )
"הכי חשוב היה לי לקבל את ברכתם של בני המשפחה לכל האירוע - והם כולם מאוד תומכים בזה", אומרת דלית. "ירדן, דנה אחותה של שירי, עופרי גיסתה - כולם. חשוב להם, ובמיוחד לירדן, שיכירו את שירי ושיפרידו בין הדמות הטרגית שאנשים מדמיינים כשהם חושבים עליה, לבין מי שהיא באמת הייתה בחייה".
אג'נדה נוספת שחשובה לה לא פחות: כל הסדנאות בפסטיבל יועברו על ידי נשים מהעוטף, במטרה לקדם אותן. "מדובר בנשים שספגו בשנתיים וחצי האלה מכות קשות מאוד", היא מסבירה, "ודרך הפסטיבל הזה חשוב לי גם לעזור להן ולחזק אותן.
חשוב לה גם להדגיש שלא מדובר בגיוס תרומות, אלא במכירת כרטיסים מוקדמת במחירים מוזלים, לצד תשורות שתרמו גורמים שונים. "חשוב לנו שיקנו את הכרטיסים, שייהנו מהתשורות, ושיגרמו לנו להצליח לקיים את הדבר הזה - זה 'ווין-ווין' עבור כולם", היא אומרת.
"השתנו החיים"
עוד לפני ה-7 באוקטובר, דלית כבר ידעה מה זה לאסוף את עצמה מחדש. אחרי 20 שנה בחינוך, היא שינתה כיוון בתקופת הקורונה - עברה קורס ב"יוזמות עתיד" - תוכנית המלווה נשים מהפריפריה בהקמת עסק ראשון, למדה טיפול בשיטת NLP ובהמשך גם סטיילינג טיפולי, והקימה עסק עצמאי. אבל הטבח באותה שבת היה מכה מסוג אחר לגמרי.
דלית, נשואה לאחי-משה ואם לשלושה - אורי, ליאור ואורן - חוותה את אותו בוקר נורא בממ"ד ביתה בניר עוז. מחבלים פרצו לביתם, הפכו את הרהיטים וניסו לפתוח את דלת הממ"ד, כשבעלה מחזיק את הידית מבפנים והיא מגינה על הילדים ושומרת שלא יוציאו מילה.
11 צפייה בגלריה
דלית, בעלה והילדים בממ"ד ב-7 באוקטובר, לפני שהבינו שמלבד טילים גם פלשו מחבלים לכל האיזור
(צילום: מהאלבום הפרטי)
"בדיעבד, אני חושבת שלמזלנו אלינו נכנסו הבוזזים", היא אומרת. "הם הסתפקו בלפרק את הבית ולקחת כל מה שאפשר - אבל אנחנו נשארנו בחיים".
רק בשש בערב, כ-12 שעות אחרי, הגיעו חיילים לחלץ את המשפחה. משם הועברו לחמ"ל הקיבוץ, ולאחר יממה צפופה בגן ילדים ממוגן - פונו לאילת. הוריה הסיעודיים חולצו גם הם בנס, בזכות המטפלות שהחזיקו את ידיות הממ"ד עד שהגיעו לחלצם - בעוד כל שכניהם נחטפו. אבל המחיר המצטבר היה כבד: שנה וחצי לאחר הטבח נפטר אביה משברון לב, ולפני כחצי שנה נפטרה גם אמה.
11 צפייה בגלריה
ניר עוז אחרי מתקפת החמאס הרצחנית. "במקום לקיים פסטיבל בסוף אוקטובר ולחגוג את החיים - השתנו החיים"
(צילום: גדי קבלו)
למרות כל זה, דלית בחרה לחזור ולעשות. "במקום לקיים פסטיבל בסוף אוקטובר ולחגוג את החיים - השתנו החיים", היא אומרת. "וזו גם הסיבה שכל כך חשוב לנו שזה ייצא לפועל. ה'פסטימאמא' מאפשר לנו לחגוג את החיים קרוב לניר עוז, שלמרות כל הטראומה הנוראית שחווינו באותו יום, תמיד יישאר הבית האהוב שלנו.
"ואולי דווקא בגלל כל מה שעברנו, חשוב לנו כל כך לחגוג את מה שנשאר ואת מה שיש עכשיו - כי שום דבר הוא לא מובן מאליו כבר".
"חיבוק ענק עבורנו"
מי שמלווה את "פסטימאמא" מראשיתו היא רעות רסלר, תושבת אחד מיישובי העוטף וחברה קרובה של דלית. הן הכירו כשדלית הצטרפה לקהילת הנשים שרעות הקימה באשכול, עוד לפני 7 באוקטובר.
"דלית הייתה בין המשתתפות הבולטות בקהילה, וכשהיא אמרה שהיא רוצה להקים פסטיבל נשים, בתחילת 2023, התלהבתי מיד", נזכרת רעות. "באופן מדהים ומעורר השראה, די מהר מהרגע שבו הכריזה על הפסטיבל - היא הצליחה להרים הפקה נשית איכותית עם מנחות מהעוטף וגם ממקומות נוספים בארץ".
11 צפייה בגלריה
רעות רסלר מנחה סדנה ב"פסטימאמא" ביוני 23'. "הפסטיבל הוא בחירה בחיים, בחירה בעצמי מחדש, בחירה בנו"
(צילום: באדיבות המרואיינת)
רעות, העבירה סדנת "פסיכודרמה להגשמה עצמית" בפסטיבל ההוא ביוני 2023, ועתידה להנחות את אותה סדנה גם ב"פסטימאמא" הקרוב. "הפסטיבל ההוא היה מדהים", היא מספרת. "התכנסנו יחד עשרות נשים זרות, והחיבור בין כולנו היה מיידי. פתחנו, שיתפנו, רקדנו ושרנו. יצאנו משם מלאות בטוב ועם רצון לעוד מהקסם הזה".
גם לרעות, בדומה לדלית ולכל מי שהיה באותה שבת בעוטף, יש חשבון אישי עם ה-7 באוקטובר. תמר קדם סימן טוב ז"ל, שנרצחה יחד עם בעלה ג'וני וילדיהם - התאומות ארבל ושחר, ועומר הקטן - בביתם בניר עוז, הייתה אחת מחברותיה הקרובות ביותר ואישה שהיוותה עבורה השראה.
11 צפייה בגלריה
תמר קדם סימן טוב, בעלה ג'וני ושלושת ילדיהם - התאומות ארבל ושחר ועומר הקטן - שנרצחו ב-7 באוקטובר בניר עוז
(צילום באדיבות המשפחה)
"תמר הייתה יצירתית, נדיבה וחכמה מאוד", היא מתארת בגעגוע. "היא שימשה עבורי מודל לעוצמה נשית איכותית. תמר הייתה מועמדת לראשות המועצה שלנו, ועוד לפני שנבחרה כבר הקימה תנועת תושבים שהחלה לפעול ולהשפיע.
"זו גם אחת מהסיבות ש'פסטימאמא' החדש כל כך מרגש אותי", מוסיפה רעות, "עבורי הפסטיבל הוא סוג של תיקון: הוא בחירה בחיים, בחירה בעצמי מחדש, בחירה בנו - הנשים והאימהות של העוטף, שעברו כל כך הרבה טלטלות.
"אובדן של אנשים, של בתים ושל קהילות, לצד התמודדויות מורכבות בתוך הקן המשפחתי - בזוגיות ועם הילדים, שנחשפו לזוועות שמעולם לא דמיינו שייחשפו אליהם. ההפקה הזו היא חיבוק ענק עבורנו".
לתמיכה ב"פסטימאמא", פסטיבל נשים בעוטף לאורה של שירי ביבס ז"ל - היכנסו לעמוד הקמפיין
