בשיתוף מטרנה
להיות הורה טרי זה שיא האושר עבור רובנו, אולם בפועל עבור לא מעט הורים, בוודאי הורים ישראלים, זה גם רגע של בלבול, חששות ולעיתים בדידות עמוקה. "המעבר מזוגיות למשפחה מביא איתו מגוון רחב של רגשות. לצד האושר וההתרגשות עולים גם ספקות בנוגע ליכולת הורית, שאלות על ניהול זוגיות כהורים טריים ועוד", אומרת ענבל אמסלם, מנהלת מחלקת תקשורת וקשרי קהילה בעמותת ער"ן, המעניקה סיוע רגשי ונפשי מיידי, אנונימי וחינמי לכל אדם במצוקה, 24 שעות ביממה, באמצעות הקשבה, תמיכה והכוונה – ללא שיפוט וללא תנאי.
במאי 2023, כמה חודשים לפני 7 באוקטובר, הושק שירות סיוע רגשי ייעודי להורים אחרי לידה, תוצר של שיתוף פעולה בין חברת מטרנה לער"ן. החיבור נולד מתוך צורך שעלה מן השטח וזוהה במרכז הייעוץ של מטרנה – העוסק בעיקר בתזונת תינוקות. שם הבינו שהשיחות גולשות שוב ושוב מהאוכל – אל הנפש.
"ראינו שהורים מגיעים עם שאלות תזונתיות, אבל מהר מאוד מדברים גם על פחדים, בלבול וסערת רגשות", מספרת נעמה אנקרי, מנהלת שיווק תמ"ל במטרנה, "הבנו שחייבים לתת לזה מענה מקצועי ורגשי".
צוות שהפך לשירות ייעודי
בצד של ער"ן התמונה הייתה ברורה כבר מזמן. "אנחנו פוגשים את ההורים בכל שלב: מהיריון, דרך לידה ועד השנים הראשונות של הילדים", מסבירה אמסלם, "כשהקמנו את השירות חשבנו שהפניות יגיעו בעיקר מנשים אחרי לידה, אבל מהר מאוד גילינו שגם גברים פונים. הם אחראים לבי ן 30 עד 40 אחוז מהפניות. לפעמים הם מדברים על עצמם, לפעמים הם מתקשרים מתוך דאגה לבת הזוג".
שירות התמיכה, הפוע ל ,24/7 אנונימי לחלוטין ומאויש על ידי מתנדבים ומתנדבות שעברו הכשרה ייעודית, המלווים בצוות מקפצועי. "המטרה היא להקשיב, לשקף ולעזור לפונה לגלות את הכוחות שלו. לפעמים זה רק אוורור, ולפעמים צריך גם כלים להרגעת חרדה כמו נשימות, או הפניה לגורמי טיפול בקהילה", מסבירה אמסלם.
כחצי שנה אחרי השקת השירות פרצה מלחמת חרבות ברזל. המציאות החדשה – בני זוג במילואים, חוסר ביציבות כלכלית ומתח מתמשך, כל אלו העצימו את הקושי. "כשאת בחופשת לידה ובן הזוג מגויס, את מוצאת את עצמך מתמודדת לבד", אומרת אנקרי, "המלחמה הגבירה את הקושי ואת עוצמת הבדידות והדאגה".
בשנת 2023 במהלך כשמונה חודשי פעילות, התקבלו בשירות התמיכה 4,121 פניות – 40% מהן לאחר פרוץ המלחמה. בשנת 2024 התקבלו 6,965 פניות. 2025 הסתיימה עם יותר מ־11,600 פניות – גידול של כ־165% לעומת השנה הקודמת. לפי ער"ן, הרבעונים השני והשלישי של 2025 התאפיינו לא רק בעלייה בכמות הפניות, אלא גם בעוצמת המצוקה. "המתיחות הביטחונית, התארכות ימי המילואים, חופשת הקיץ והחזרה למסגרות – כל אלה הציפו קשיים משפחתיים, זוגיים וכלכליים", אומרת אמסלם.
שלושת התחומים המרכזיים שהובילו הורים לפנות לעזרה ב־2025 היו בדידות קשה (מעל 40% מהפניות), קשיים במערכות יחסים – בעיקר זוגיות והורות (כ־20%) ומצוקה נפשית שמקורה בדיכאון או מצוקה חריפה (כ־18%). מעל מחצית מהפניות הגיעו מהורים עד גיל 35. כ־36% מהפניות התקבלו מבעלי משפחות בגילים 35-55. אנקרי מדגישה שהשירות פתוח לכלל ההורים בישראל. "אנחנו פוגשים את ההורים ברגעים הכי רגישים שלהם", היא מסבירה.
לדברי אמסלם, בכ־90% מהמקרים עצם השיחה עושה את ההבדל: "כשמישהו מקשיב בלי לשפוט, אפשר לדבר גם על מחשבות שלא מעיזים לשתף בהן את הקרובים. בסוף השיחה אנשים מדווחים על הקלה. לפעמים הם חוזרים אחרי שבוע או שבועיים – וזה מאפשר להם לנשום מחדש".
הפניות למוקד לא עוסקות רק ברגעים הקשים ביותר, אלא גם במה שאמסלם מגדירה "השחיקה השקטה של היומיום ההורי". הורים פונים סביב שאלות של תפקוד בסיסי – איך להיות אמא או אבא "טובים מספיק", איך לשמור על זוגיות, אינטימיות ומיניות אחרי לידה, ואיך להתמודד עם רגשות אשם סביב חזרה לעבודה, השארת התינוק במסגרת או ויתור זמני על קריירה. "יש גם חרדות שנראות קטנות, אבל הן מצטברות", היא אומרת, "האם אני עושה מספיק? האם הילד מתפתח כמו שצריך? האם פיספסתי משהו כי לא קמתי בלילה".
החשיפה הבלתי פוסקת לרשתות החברתיות ולמידע אינסופי מעמיקה את חוסר הביטחון. גם החלטות יומיומיות כמו ביקור בטיפת חלב או בדיקה אצל רופא הופכות עבור חלק מההורים למוקדי חרדה.
הקשבה, נרמול ומתן כלים
"הסיוע שניתן בשירות התמיכה נשען על מתנדבים ומתנדבות שעברו הכשרה ייעודית ומתמשכת, אשר מלווים בצוות המקצועי של העמותה", מדגישה אמסלם. ההכשרות עוסקות בהורות, מערכות יחסים, דיכאון ודכדוך אחרי לידה, לידה שקטה, פירוק התא המשפחתי ועוד. "יש הבדל בין דכדוך לדיכאון אחרי לידה, וחשוב לנו להבהיר אותו", היא אומרת.
במקרים שבהם עולה חשד למצוקה עמוקה יותר, מופנית המשפחה לגורמי טיפול בקהילה – רופאת נשים, רופא משפחה או אנשי מקצוע נוספים. עם זאת, ברוב הפניות מדובר בליווי רגשי ראשוני: הקשבה, נרמול התחושות ומתן כלים פשוטים להתמודדות מיידית, כמו תרגילי נשימה בזמן התקף חרדה. "בסוף השיחה, הרבה פונים מדברים על הקלה. זה לא פותר הכל, אבל זה מחזיר שליטה", היא מסבירה.
מעבר להורים עצמם, השירות מקבל פניות גם מסבים וסבתות, ההורים של ההורים שמבקשים להבין איך לעזור מבלי לחצות גבולות בעייתיים. "יש שם רגישות גדולה", מסבירה אמסלם, "רצון לתמוך, אבל גם לא לגזול מקום".
השירות מלווה תהליכים רחבים של התרחבות התא המשפחתי כמו מעבר דירה, שינוי מקום עבודה, חופשת לידה וחזרה ממנה, וגם שינויים שנכפו בעקבות המצב הביטחוני. "המסר שלנו הוא שהחוויה ההורית היא לא ליניארית", מסכמת אמסלם, "אפשר להתחיל יום בתחושת סיפוק ולסיים אותו אחרת. זה לא כישלון, זו אנושיות. והעובדה שהפניות רק הולכות ומתרבות מוכיחה עד כמה השירות הזה חיוני".
******
אם אתם או מישהו בסביבתכם חווה מצוקה רגשית וזקוק לתמיכה – שירות הסיוע לאמהות ואבות אחרי לידה זמין עבורכם 24/7 בטלפון 9061*, בוואטסאפ 052-8451201 ובצ'אט באתר העמותה.
בשיתוף מטרנה
