"בהתחלה זה היה מוזר, אבל אחר-כך חשבתי לעצמי שגם אם זה יצא יפה וגם אם לא זה לא חשוב, העיקר שאני אשתף פעולה", משתפת קרן דודזון, תלמידת כיתה ו' מבאר שבע. יחד עם חבריה לכיתה, היא לקחה חלק בפרויקט ייחודי שהפך ספר ילדים לכלי ביטוי רב-עוצמה.
5 צפייה בגלריה


המילים והאיור של קרן. "הבנתי שגם אם זה לא ייצא יפה, זה לא חשוב. העיקר שהשתתפתי"
(איור: מתוך הספר)
הספר "מה זה ילד?" של היוצרת האיטלקייה ביאטריצ'ה אלמניה הפך בידיה של מיכל נס, מלווה אישית בתוכנית "פותחים עתיד", למנוף של שינוי. במשך שלוש שנים, היא ליוותה את תלמידי כיתה ו' בבית ספר "מצפה" בבאר שבע. "ליוויתי אותם מכיתה ד' וזו בעצם הייתה שנת הסיום שלהם בתכנית לפני שהם עולים לחטיבה", היא מסבירה.
"כבר בהתחלה חשבתי שזה רעיון מגניב שהציורים שלנו יהפכו לספר אחד גדול", מספרת קרן בהתלהבות. "כיף שיש הזדמנות כזו שממנה יצא בסוף סיפור מעניין עם ציורים מיוחדים. ולמה מיוחדים? כי כל אחד מאיתנו צייר את מה שהוא אוהב ואת מה שהוא מתחבר אליו".
מילים שהפכו למסע
מאז הקמתה ב-2006, תכנית "פותחים עתיד" של הסוכנות היהודית פיתחה מודל ייחודי המעניק ליווי הוליסטי ואינטנסיבי לילדים ומשפחות במצבי סיכון. התכנית פועלת בכ-50 יישובים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, ומתמקדת בחמישה מעגלים מרכזיים בחיי הילד: אישי, חברתי, לימודי, משפחתי וקהילתי.
בעבור ילדי הפריפריה, המתמודדים עם מציאות מורכבת של פערים חברתיים וכלכליים, הצורך במרחב בטוח להבעה עצמית הופך קריטי. בבאר שבע, המפגשים השבועיים עם מיכל מציעים לילדים הזדמנות נדירה: להביט על עולמם דרך עדשה יצירתית, ולשתף את נקודת מבטם הייחודית.
איך נולד הרעיון?
מיכל: "היצירה נולדה במהלך המפגשים הפרטניים. עם כל אחד ואחת קראנו יחד בספר ושוחחנו עליו. רציתי לשמוע מה דעתם על הספר, מה הם חשבו עליו, מה זה גרם להם להרגיש. בתום הקריאה הזמנתי אותם להוסיף דף משלהם".
הבחירה בספר לא הייתה מקרית. "הוא מדבר על עולם חיי הילדים ועולם המבוגרים, ועל השילוב שנוצר ביניהם", מסבירה מיכל. "בכיתה ו' הילדות והילדים נמצאים בשלב ביניים - הם נוגעים ביד אחת בעולם הילדים וביד השנייה בעולם המבוגרים, ולכן נקודת המבט שלהם מעניינת מאוד".
להקשיב לקולות הצעירים
בחדר השקט של "פותחים עתיד", מתרחש קסם של יצירה. חלק מהילדים מתמודדים עם אתגר מציאת המילים או הביטוי בציור, אחרים זורמים בטבעיות עם המשימה. מה שמפתיע הוא שדווקא אלה שהתקשו בהתחלה, הצליחו לייצר עבודות עמוקות במיוחד, מלאות תובנות ורגש.
"התרגשתי והייתי שמח ולא ידעתי אם זה יצא טוב", משתף מקסים ביברמן. "קודם כתבתי את המילים, ואז ניסיתי לצייר אותן על דף ולתאר דרך הציור את הקטע שכתבתי. היה לי יותר קל לצייר, אולי כי אני מאוד אוהב לצייר. לא התביישתי, הרגשתי בנוח. כן קצת התרגשתי, אבל אמרתי לעצמי בלב שאין לי סיבה לפחד ושאני צריך לסמוך על עצמי שאצליח".
"יש כל מיני סוגים של ילדים ומבוגרים", אומרת קרן בחכמה בוגרת כשהיא מסבירה מה היה חשוב לה לשתף בפרויקט. "אני מציעה לעוד ילדים לנסות לעשות את זה, אפילו עם חברים ומשפחה, ולייצר ספר אחד שמורכב מיצירות משפחתיות משותפות".
מקסים: "הייתי רוצה שהרבה ילדים יקראו את הספר 'מה זה ילד?', ויבינו שגם הם יכולים לכתוב ולצייר את הרגשות שלהם - ובסוף לייצר מזה ספר, כמו שאנחנו עשינו. ואם צריך, אפשר תמיד להיעזר במורה או בהורים".
מיכל, איך גורמים לילדים לפתוח את הלב?
"במהלך העבודה הילדות והילדים הפתיעו אותי. לחלקם היה קל להתבטא ולחלקם היה יותר קשה. אבל כל אחד ואחת מהם ריגשו אותי בדברים שהם אמרו, הביעו, או ציירו. גם לילדים שהיה להם יותר קשה לא ויתרתי וזו ההצלחה בעיני - היצירות של כולם מופיעות בספר, הם יצרו יחד שלם גדול ומלא וכל אחד ואחת נמצא ביצירה בדרכו".
מה הכי ריגש אותך בתהליך?
"הרגישות, הכנות, החוכמה והבגרות שהם הביאו לתוך הפרויקט הזה. באמצעות המילים הם חשפו חלקים מהחיים שלהם, וזה כבר בפני עצמו מרגש מאוד. יש ילדות וילדים שממש השקיעו בציורים עד לפרטים הקטנים, וראיתי עד כמה חשוב להם ליצור משהו אמיתי.
"במיוחד ריגש אותי כשהם כתבו על המבוגרים בחייהם ועל התמודדות עם קושי. כל אחד מהילדים כתב מהעולם האישי שלו - על המשפחה, הבית, הקשיים והאהבות. יש ילדים שכתבו על דברים שאין להם והיו רוצים שיהיה להם. התרגשתי גם כשהם התייחסו לדברים שדיברנו עליהם במהלך השנים שבהן ליוויתי אותם, ולא פחות חשוב - בעזרת היצירות שלהם למדתי מהם עוד על ההתמודדויות שלהם".
יצירה משותפת, צמיחה אישית
התהליך היצירתי חשף עומקים חדשים אצל המשתתפים. "העבודה בפרויקט חיזקה את הביטחון העצמי שלי", אומרת קרן. "היא נתנה לי הזדמנות לספר על הרעיונות והמחשבות שלי". מקסים מוסיף: "גם אני מרגיש שהביטחון שלי התחזק, במיוחד ביכולות הקריאה והכתיבה".
"הפרויקט הזה מדגים איך אפשר לחזק את החוסן האישי של הילדים", מסבירה מיכל. "כשילד רואה שהוא מסוגל ליצור משהו משלו, שאחרים מעריכים ומתרגשים ממנו, זה בונה את הביטחון העצמי שלו בצורה עמוקה ומשמעותית".
התרגשות מיוחדת נרשמה כשהספר הוענק כשי לנשיא המדינה באירוע ההכרזה של העמותה כמיזם לאומי. בנוסף, אסף אזולאי, בעלי הוצאת Seshat שהוציא לאור את הספר המקורי, התרשם כל כך מהפרויקט עד שהחליט להוציא לאור גם את יצירת הילדים.
"זו הרגשה טובה להיות שותף למשהו שכל הקבוצה עשתה", אומר מקסים. "זה מרגש ומצחיק וגם קצת מפחיד - אני חושש שיצחקו ויגידו משהו לא טוב על הספר. אבל כשאני חושב שהספר יצא כל כך יפה ומוצלח, זה עוזר לי להתגבר על המחשבות האלה".
"כל ילד וילדה הביאו את עצמם לספר, וזה העצים אותם מאוד", מסכמת מיכל. "כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. ילדים מטבעם מלאים ברעיונות, ונקודת המבט שלהם מגיעה מסך הדברים שמרכיבים את חייהם. הם רק צריכים הזדמנויות שונות להביע את עצמם".
"אנחנו רואים בליווי הילדים הזדמנות לחולל שינוי חברתי משמעותי", מוסיפה רותי שינפלד, מנכ"לית עמותת "פותחים עתיד". "הספר מעניק הצצה לעולמם של הילדים, ומזכיר שבכל ילד טמון פוטנציאל אדיר. תהליך היצירה העצים אותם והראה להם את ערכם, תוך השפעה על האמונה שלהם בעצמם - בדיוק כמו פעילות העמותה, שכל מטרתה לממש את יכולותיהם".
פורסם לראשונה: 06:00, 28.01.25