בשיתוף JPPI המכון למדיניות העם היהודי
חוקה רזה כתבת וידיאו 2
( צילום: מתן טורקיה, מפיקה: שי בן יעקב)
הכרזת העצמאות הבטיחה לאזרחי ישראל חוקה תוך מספר חודשים. בפועל, 78 שנה חלפו מאז, המדינה הצעירה עברה מלחמות ותמורות רבות, והחוקה המובטחת עדיין לא נכתבה.
איך קורה דבר כזה? ד"ר אלעד גיל, מומחה למשפט חוקתי וראש תחום המחקר במכון תכלית למדיניות ישראלית, מתאר את שרשרת ההחלטות: "הכרזת העצמאות קבעה שתקום אסיפה מכוננת שתכתוב את החוקה. אך בפועל, אותה אסיפה מכוננת הפכה את עצמה לכנסת הראשונה וקיבלה על עצמה את תפקיד הרשות המחוקקת. ב-1950 הכנסת קיבלה את החלטת הררי - שבעצם החליטה שלא להחליט: כתיבת החוקה תיעשה פרקים פרקים, ללא לוח זמנים וללא הגדרה מה יקרה עם חוקי היסוד עד שהפרויקט יסתיים".
ד"ר אלעד גילצילום: מתן טורקיההתוצאה, כפי שהוא מתאר: "התרגלנו לחיות במציאות שבה לכאורה יש לנו מין חוקה לא שלמה, מקוטעת, שהמעמד שלה לא ברור, אבל היא כל כך כל כך פגיעה, שכל רוב יכול לשנות אותה, הציבור לא בטוח מה היא כוללת, מה יש בה ומה אין בה, והדבר הזה מייצר חוסר יציבות שלטוני". לדברי ד"ר גיל, שנת 2023 הייתה נקודת מפנה: "בפעם הראשונה הבנו שאי אפשר ככה יותר".
עו"ד אודית קורינלדי-סירקיסצילום: מתן טורקיהעו"ד אודית קורינלדי-סירקיס, לשעבר היועצת המשפטית של נשיא המדינה, מסבירה מה בדיוק יצר את תחושת הדחיפות להסדיר את מה שנדחה מעל 70 שנים: "ב-2023 מה שקרה בעצם היה ניסיון לשנות את המבנה המשטרי של מדינת ישראל על בסיס קואליציה מזדמנת שנבחרה, אבל העם לא הרגיש שיש לה את המנדט לעשות שינוי משטרי מהסוג הזה. הדבר הזה רק יצר את התחושה אצל החלק השני של העם, ש'גונבים' ו'חוטפים' לו את המדינה ועל בסיסה קמה מחאה מאוד קשה". הפתרון שהיא מציגה: "שכל הצדדים יגבשו כללי משחק מוסכמים, שעל בסיסם אפשר יהיה לנהל את הדיון ולהכריע בו".
ב-2023 היה ניסיון לשנות את המבנה המשטרי של מדינת ישראל על בסיס קואליציה מזדמנת שנבחרה וקמה מחאה מאוד קשה"
(צילום: אמיר גולדשטיין)
"אם לא נצליח כל שאלה ציבורית תהפוך למלחמת אחים"
ד"ר שוקי פרידמןצילום: מתן טורקיהפרויקט "חוקה רזה" של JPPI, המכון למדיניות העם היהודי, פועל כדי לכונן חוקה במטרה לחזק את היציבות החברתית ואת אמון הציבור בישראל. בניגוד לחוקה מלאה, "חוקה רזה" לא עוסקת בשאלות של זהות המדינה ולא בערכים שלה, אלא מתמקדת אך ורק בחלק הפרוצדורלי-מוסדי: הגדרת הסמכויות של שלוש הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת - והיחסים ביניהן.
ד"ר שוקי פרידמן, מנכ"ל JPPI ומומחה למשפט חוקתי, מסביר מדוע הפרויקט הנוכחי שונה מניסיונות העבר: "בן גוריון והחברים שלו רבו על ערכים: איך תיראה המדינה, איך תיראה השבת, מה יהיו היחסים בין יהודים וערבים. ואנחנו רוצים ליצור כללי משחק. לכן החוקה שלנו היא חוקה רזה והיא תצליח".
פרופ' יפה זילברשץצילום: מתן טורקיהעל ניסיון עבר דומה שלא יצא אל הפועל מספרת פרופ' יפה זילברשץ, חברה לשעבר בוועדת נאמן להשלמת ניסוח חוקה לישראל: "הוועדה שהתכנסה ב-2002 ניסתה לעשות משהו דומה למה שאנחנו עושים - להשלים פרק מאוד חשוב בנושא מבנה השלטון במדינת ישראל". הפעם, היא מוסיפה, המאמץ מתרחב גם לתיאום בין חוקי היסוד הקיימים.
ד"ר פרידמן אינו מסתיר את גודל הרגע: "אני בטוח שנצליח, כי אם לא נצליח, כל בחירות יהיו קרב הישרדות וכל שאלה ציבורית תהפוך למלחמת אחים חלילה. לכן אנחנו חייבים להצליח וליצור כללי משחק מוסכמים. נמשיך להתווכח, אבל מתוך הסכמות על איך עושים את זה, אנחנו נעשה חוקה, אנחנו נעשה היסטוריה".
בשיתוף JPPI המכון למדיניות העם היהודי
