בשיתוף ארגון נכי צה"ל
מאז 7 באוקטובר הצטרפו למעגל הפצועים והפצועות של צה"ל וכוחות הביטחון יותר מ-30 אלף איש. לצד ההתמודדות הפיזית והנפשית, רבים מהם מוצאים את עצמם מול מבוך בירוקרטי מאתגר, שבו לא תמיד הם מודעים לזכויותיהם, וגם כשכן, הדרך למימושן מסורבלת ומייגעת.
הצורך בפתרון רק הלך והתעצם מאז מלחמת "חרבות ברזל", כשעוד ועוד אנשים מצטרפים למעגל הזה. כדי לעזור לפצועים להתמצא, השיק ארגון נכי צה"ל את "אבנר", מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמסבירה בשפה פשוטה אילו זכויות עשויות להיות רלוונטיות לכל פצוע ופצועה ואיך לממש אותן, עם התאמה לצרכים שלהם.
"כל פצוע צריך לחזור ללמוד, לעבוד, להקים משפחה - וכדי שזה יקרה הוא לא צריך לרדוף אחרי הזכויות שלו"
"מיצוי זכויות זה הבסיס לשיקום". כך אומר עו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, ומדגיש את התפיסה שעומדת מאחורי הארגון, "זאת לא פריבילגיה. המטרה שלנו היא שפצועי ופצועות צה"ל ישקיעו את הכוחות והמשאבים שלהם בשיקום ובחזרה לחיים - ולא במאבקים לבירוקרטיה ומיצוי זכויות".
בשנה האחרונה, בשיתוף פעולה עם ד"ר יפתח גולוב, ביופיזיקאי, מומחה ללמידת מכונה (Machine Learning) ויזם טכנולוגי, שפועל בשנים האחרונות גם בתחום ההתמודדות עם פוסט־טראומה, פיתחו בארגון מערכת חדשנית שנועדה להקל על אלפי פצועים את הדרך למיצוי זכויותיהם.
"קבוצות הוואטסאפ, שיחות המסדרון והרשתות החברתיות מראות על חוסר ידע וקושי לממש את הזכויות", מסביר עו"ד קלימן את הצורך שעולה מהשטח. "אנחנו רואים פצועים שמתעייפים מהחיפוש אחר הזכויות שלהם, ולפעמים גם אנשים שמנצלים את חוסר הידע שלהם. לא פעם הם אפילו לא יודעים מה לשאול או איפה להתחיל לחפש - ואנחנו רוצים לקחת אחריות על הנושא הזה".
הקושי הזה לא חדש, אבל גם שפע המידע הזמין כיום לא בהכרח הופך את הדרך לפשוטה יותר. "במשך שנים פצועים הולכים לאיבוד בעולם המורכב הזה, ולא רק פצועים. יש פער עצום בין המידע שקיים לבין מה שאנשים באמת מצליחים למצוא, להבין ולממש. מאחורי כל זכות יש אדם, משפחה, יש סיפור שיקום. וכשאדם לא מצליח לממש את הזכויות שמגיעות לו, השיקום שלו הופך למורכב יותר".
הכלי "אבנר" - סוכן חכם למיצוי זכויות עבור פצועי צה"ל
(קרדיט: ארגון נכי צה"ל)
לא יודעים מה מגיע לכם? פשוט תשאלו את אבנר
המערכת נקראת על שמו של אבנר גולן, מנהל אגף זכויות ורווחה בארגון נכי צה"ל, שמתקרב לגיל פרישה אחרי שנים של עבודה למען הפצועים. גולן, שמכיר מקרוב את הקשיים שהם פוגשים בדרך למיצוי זכויותיהם, עבד עם ד"ר גולוב על אפיון המערכת והביא אליה את הידע שצבר לאורך השנים.
ד"ר יפתח גולוב, שפיתח את המערכת, חבר בעצמו בבית הלוחם בתל אביב ומתמודד בשני העשורים האחרונים עם פציעה פיזית ונפשית. עבורו, פיתוח המערכת היה שליחות אישית. "זאת מערכת שהייתה משנה את הסיפור שלי מהקצה לקצה", הוא משתף, "עבורי, ועבור פצועים רבים אחרים, זה היה משנה באופן דרמטי את כל תהליך השיקום. מצד אחד אני נכה צה"ל ומהצד השני אני מדען. התחלתי את התהליך כי אני מאמין, כמו עידן, שכשפצוע נפצע הוא צריך לנהל את הפציעה - ולא הפוך. ולכן פיתחנו מצפן אישי". השימוש, גולוב מסביר, הוא פשוט ונוח, בדיוק כמו שליחת הודעה לחבר. "אפשר לשאול בשפה פשוטה בכתיבה או בדיבור והמערכת יודע לסייע". לדבריו, "לא מדובר במערכת בינה מלאכותית רגילה כמו Chat GPT – בניתי כלי ייעודי שמבוסס על זכויות נכי צה"ל, ויודע להנחות את הפצוע כיצד להתקדם".
גולוב ממליץ על השימוש בכלי גם לנכי צה"ל שמרגישים שהם בקיאים בזכויות שלהם. "רוב הנכים לא יודעים כמה הם לא יודעים", מדגיש גולוב ומסביר כי "המערכת הייעודית עם מעטפת ה-AI משמשת כמצפן אישי. היא יודעת להמליץ באופן אנונימי, בשיחה חופשית, כשבשלב הראשון היא מעריכה את רמת הידע של המשתמש כדי לדייק את השאלות ולאפשר לאתר את הזכאויות השונות".
נכון לרגע כתיבת הכתבה התנסו במערכת למעלה מ-3,000 משתמשים, ימים ספורים לאחר שהושקה. "בתחום מיצוי הזכויות הכל מורכב וסבוך. יש חריגים, זכאויות שדורסות האחת את השנייה ופרופילים שונים של פצועים שדורשים התאמות מדויקות".
עו״ד עידן קלימן, יו״ר ארגון נכי צה״ל
(קרדיט: ארגון נכי צה"ל)
למי מיועדת המערכת?
"הגישה למערכת היא לחברי ארגון נכי צה"ל", מסביר קלימן, "והיא נותנת מענה לכל סוג של פרופיל היפותטי של פצוע. בין אם פצועים שנמצאים בתהליכי הכרה במעמד 01,02 או 03 ובין אם בשלבי שיקום מאוחרים יותר".
לנגישות המידע ולשקיפותו יש יתרון כפול: לצד היכולת של הפצועים לקבל מענה מהיר וברור לשאלותיהם, בארגון מקווים כי המערכת החדשה תסייע גם בהפחתת העומס על המוקדים הטלפוניים ועל המערך הבירוקרטי. "כיום, כשפצוע שמתמודד עם פוסט-טראומה מבקש לברר על זכאות לכלב טיפולי, או כשפצוע קטוע רגל מעוניין לקבל מידע על זכויותיו בתחום הניידות, הוא נדרש לא פעם לפנות למוקדים הטלפוניים. המערכת החדשה מאפשרת לו לקבל מענה ראשוני בתוך שניות, ובכך עשויה להפחית את העומס ולאפשר לצוותים להתפנות לטיפול בסוגיות מורכבות יותר. פעמים רבות הפצוע בסך הכול זקוק לתשובה לשאלה נקודתית, והשאיפה שלנו היא להגיע למצב שבו נוכל לצמצם את היקף הפניות הטלפוניות ב-30%-40%".
מה נראה בשלב הבא?
"כמה דברים נמצאים בפיתוח כרגע - ראשית, היכולת של המערכת למלא את הטפסים בהתאם לפצוע או הפצועה ולשלוח ישירות לכתובת הנכונה. ובהמשך גם לערער במידת הצורך", מסביר ד"ר גולוב.
לצד זאת, החזון של הארגון הוא להתאים את המערכת כך שתהיה מדויקת ומותאמת אישית למגוון היבטי חייהם של הפצועים. "אם פצוע שוכב בבית חולים ומגיע לביקור מישהו מהארגון, אנחנו רוצים שהכלי יבין איזה ספורט הוא אוהב, למשל טניס או כדורסל ובהמשך כשהפצוע יגיע לראשונה לבית הלוחם - יהיו לו את ההוראות וההכוונה ישירות לאולם הכדורסל", אומר בהתרגשות קלימן.
ד"ר גולוב מוסיף ומדגיש את ההתאמה האישית: "אנחנו רוצים שתהיה נגישות למה שהמשתמש צריך בכל זמן שצריך - וכל הזמן. המערכת תוכל ללוות אותך בכל מעגלי החיים, בין אם בנושאים של משפחה, ניידות ועוד בהתאמה אישית. הרבה מעבר למיצוי זכויות. בין אם בטפסים, שירותים שהמחוזות השונים נותנים ועוד".
לצד החזון הטכנולוגי, בארגון מדגישים כי המערכת אינה נועדה להחליף את הליווי האנושי, אלא להוסיף כלי נוסף שיקל על הפצועים בדרך לשיקום. "זה לא מחליף את עובדי השיקום, את עובדי הרווחה, את אנשי ארגון נכי צה"ל או את האחריות של אגף השיקום", מדגיש קלימן. "אנחנו רוצים שכל פצוע ופצועת צה"ל ידעו שהם לא לבד, ושאנחנו מחויבים להנגיש להם את הזכויות כדי שיוכלו להשקיע את הכוחות בשיקום ובחיים עצמם".
בסופו של דבר, מאחורי כל פיתוח טכנולוגי עומדת מטרה אנושית ופשוטה הרבה יותר. "כל פצוע צריך לחזור ללמוד, לעבוד, להקים משפחה", מסכם קלימן. "וכדי שזה יקרה, הוא לא צריך לרדוף אחרי הזכויות שלו - הזכויות צריכות לרדוף אחריו".
בשיתוף ארגון נכי צה"ל
