מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם אתגרים רבים, מביטחון ומחסור בכוח אדם ועד פערים בשירותים ובנגישות לרפואה. בוועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות", בהנחיית שרון כידון, עסקו בכירי המערכת בשאלות שיעצבו את עתיד הרפואה בישראל. פרופ' דן שוורצפוקס, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע (כללית) ומנהל המלר"ד, אלוף-משנה ד"ר אריק פורר מפקד רפואה פיקודי בפיקוד הדרום, וד״ר זאב פלדמן, יו״ר אר״מ (ארגון הרופאים עובדי המדינה) וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, שוחחו בפאנל מיוחד על היערכות מערכת הבריאות לעימות הביטחוני הבא. פרופ' שוורצפוקס נשאל בפתח השיחה על מוכנות מערכת הבריאות: "יש לנו נטייה להתכונן תמיד למשבר הקודם", ד"ר זאב פלדמן התייחס למצב מערכת הבריאות בישראל והבהיר כי איננו טוב יותר מלפני שלוש שנים. בניגוד לפרופ' שוורצפוקס וד"ר פלדמן, אל"מ פורר דווקא הציג תמונת מצב אופטימית יותר. לדבריו, הדור הצעיר של הרופאים והמפקדים הוכיח בשלוש שנות המלחמה נחישות ויכולת לקבל החלטות תחת לחץ.
פרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, ד"ר אליעז מילר, סגן מנהל בית החולים קפלן ברחובות, פרופ' חיתאם חוסיין, סגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ופרופ' מיקי דודקביץ, מנהל בית החולים הלל יפה, שוחחו על אתגרי הרפואה בפריפריה, על השאלה אם מקום המגורים משפיע על סיכויי ההחלמה של המטופל וגם על מקרי הגזענות נגד אנשי צוות ערבים.
פרופ' זרקא, שהיה גם פרויקטור הקורונה, גינה באופן חד משמעי כל גילוי גזענות כלפי אנשי צוות רפואי. "לחשוד שהרופא הזה, בגלל שהוא שייך לדת אחרת, הוא בפוטנציאל מחבל או חלילה רוצח, זה מצב שלא ניתן לקבל", אמר. פרופ' דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, אמר כי בבית החולים שלו עובדים 3,000 איש, "משפחה אחת גדולה". "כולם מצילי חיים בכל רגע נתון, ולא משנה גזע, דת או מין", אמר. פרופ' חיתאם חוסיין, סגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל, הדגישה כי הגיוון הוא יתרון: "זו העוצמה שלנו. אנחנו עובדים כתף אל כתף, שומרים אחד על הגב של השני, וככה צריך להישאר".
רבים מהישראלים עוברים בדיקות דם שגרתיות, אבל האם גילוי של כולסטרול גבוה, סוכר גבוה או יתר לחץ דם באמת מוביל לטיפול שימנע התקף לב או שבץ מוחי? בפאנל מיוחד בנושא הצביעו שלוש מומחיות על הפער בין היכולת לזהות את גורמי הסיכון לבין הקושי להבטיח שהמטופלים יקבלו טיפול מתאים ויתמידו בו לאורך זמן.
"הבעיה היא לא הבדיקות, השאלה מה עושים עם זה", אמרה ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת משפחה בכללית. לדבריה, חלק גדול מהציבור כבר מבצע בדיקות דם, אך האתגר האמיתי מתחיל לאחר שמתקבלות התוצאות. "השאלה העיקרית היא מה עשית אחרי שמצאת את ה-LDL הגבוה או את הסוכר", ד"ר חן גורביץ, מנהלת השירות האמבולטורי והמרכז לקרדיולוגיה מניעתית במערך הלב במרכז הרפואי רבין, הסכימה כי עצם האבחון אינו מספיק. לדבריה, תוכנית מניעה יעילה צריכה לכלול שלושה שלבים: בדיקות סקר, התערבות רפואית בהתאם לתוצאות ומעקב מתמשך". אחד האתגרים הוא שגורמי הסיכון המרכזיים אינם גורמים בהכרח לתסמינים. "כולסטרול גבוה ולחץ דם גבוה, אנחנו קוראים להם הרוצחים השקטים", אמרה פנינה רוזנצוויג, מנכ"לית עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי.
עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל, התייחסה בראיון לשרון כידון לפלונטר הפוליטי ולהשפעתו על מערכת הבריאות. "כל הנושא של הבריאות ומערכת הבריאות לא מקבלים תשומת לב ראויה, זה בכלל לא בשיח", אמרה, ומתחה ביקורת על מקרי הגזענות כלפי אנשי צוות ערבים במערכת הבריאות. "אחת מהבעיות היא שמנסים להפוך את מערכת הבריאות לכלי פוליטי". כמו כן, היא הרחיבה על סכנת הגירת הרופאים והרופאות: "ברור שהדבר הכי חשוב זה למנוע הגירה, אבל גם לאפשר ולעודד רופאים לצאת לחו"ל לראות מה שיש, אבל לרצות לחזור לארץ. יש לנו הרבה במה להתגאות, ועדיין אנשים בוחרים להישאר בחוץ. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתנאים פה קשים וקשה להיות רופא בארץ, בוודאי רופא מתחיל".
ד"ר סקוט גוטליב (Scott Gottlieb) ראש ה-FDA לשעבר ועמית בכיר במכון אמריקן אנטרפרייז, בראיון מיוחד לוועידת הבריאות סבור שמערכות הבריאות בעולם ניצבות בפני תקופה של הזדמנויות חסרות תקדים, לצד אתגרים משמעותיים. בריאיון מיוחד הוא מדבר על פריצות הדרך הטכנולוגיות שמשנות את עולם הרפואה, על הפוטנציאל של הבינה המלאכותית לפיתוח תרופות ולאבחון מחלות, על הצורך ברגולציה חדשה למוצרי ניקוטין ועל הדרך שבה רשויות הבריאות יכולות להחזיר את אמון הציבור שנפגע בשנים האחרונות. אחד התחומים שבהם גוטליב מזהה פוטנציאל משמעותי במיוחד הוא הבינה המלאכותית. הוא מבחין בין השימוש בה לגילוי ופיתוח תרופות לבין שילובה בטיפול הרפואי עצמו, וסבור שבשני התחומים צפויים שינויים מרחיקי לכת. בנוסף, גוטליב מצביע על הגישה האמריקאית בהתמודדות עם בעיית העישון, החזון לטווח הארוך הוא שלא יהיו מוצרי טבק בעירה (סיגריות).
"מחקרים שיוצאים מפה לא חוזרים"- כך הזהיר קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל. לדבריו, ישראל עדיין נחשבת ליעד אטרקטיבי למחקרים קליניים, אך התחרות הבינלאומית גוברת, והיתרונות שבעבר הפכו אותה למובילה בתחום כבר אינם ייחודיים לה. "ברגע שישראל תאבד את הרלוונטיות שלה בעולם, אפשר לעשות מחקר בכל מקום. אפשר לעשות בניו יורק ובבריטניה, גם שם יש בתי חולים לא פחות טובים וגם שם יש רופאים". לדברי צורף, מעבר לתרומה למדע ולהכשרת הצוותים הרפואיים, השתתפות במחקר יכולה להיות משמעותית במיוחד לחולים שמיצו את אפשרויות הטיפול הקיימות. "לפני כמה זמן פנה אליי חולה אונקולוגי שכל התרופות מוצו עליו, ובעצם ניסוי בפאזה ראשונה של אחת החברות שאני מייצג זו הדרך היחידה להציל את החיים שלו, בהנחה שהניסוי יצליח".
איך משמרים את היתרון של ישראל בתחום המחקרים הקליניים? בפאנל מיוחד התייחסו לנושא ליאת גוטליב, מנכ"לית ג'ונסון & ג'ונסון ישראל, פרופ' אירית בן-אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן, קריה רפואית רמב"ם ובר לוי, מנכ"לית ומייסדת הבית של בר - מנכ"לית עמותת All.Can Israel. ליאת גוטליב: "החשיבות של המחקרים הקליניים לישראל היא מאוד חשובה גם עבור התעשייה, המטופלים והרופאים כי בסוף המחקרים הקליניים עוזרים לנו להישאר את ישראל בקדמת הבמה וזה חשוב, יש קשר ישיר בין המחקר הקליני והיכולת להביא מחקר קליני והשקעות לישראל לבין איכות וחדשנות במערכת הבריאות הישראלית". פרופ' בן-אהרון: "זה חלק מתהליך של שינוי גלובלי. ברור שהמצב הגאו פוליטי לא מוסיף לנו אבל הוא לא הגורם היחיד". בר לוי: "אנו רואים 2 קצוות, מטופלים שלא מבינים מה זה מחקר קליני וחושבים שיש פה סטיגמה סביב הנושא ופוחדים להיות שפני ניסיונות - תפיסה מאוד מאוד שגויה".
איך שומרים על השרירים במהלך הטיפול בתרופות ההרזיה? ד"ר לואיג'י גראטון סגן נשיא מערך הבריאות והרווחה בהרבלייף העולמית, מסביר בראיון לשרון כידון מדוע חשוב להקפיד על צריכת חלבון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת במהלך הטיפול, ואיך אפשר לשמור על ההישגים לאורך זמן. לדברי גראטון, ירידה במשקל אינה מסתכמת באובדן שומן בלבד. חלק מהמשקל שאובד עשוי להגיע גם ממסה רזה, הכוללת בין היתר שרירים ומים. "אנחנו רואים מצב דומה בחלק מתרופות ההרזיה הללו, שבהן לא מאבדים רק שומן, אלא חלק ניכר מהירידה במשקל מגיע ממסת שריר רזה, וזה מעורר דאגה", הסביר. "התרופות הללו מדכאות תיאבון ביעילות רבה, אבל אכילה מופחתת יכולה גם לגרור צריכה פחותה של רכיבים תזונתיים חיוניים".
228 אלף ישראלים עברו קופת חולים ב-2025, לפי נתוני הביטוח הלאומי שהוצגו בוועידת הבריאות. בפאנל "לעבור או להישאר?" השתתפו רונן נודלמן, סמנכ"ל וראש חטיבת הקהילה בכללית, ד"ר ערן רוטמן, המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הבריאות במכבי, פרופ' דב אלבוקרק, סמנכ"ל וראש חטיבת רפואה במאוחדת, ופרופ' שלמה וינקר, סמנכ"ל וראש חטיבת הרפואה בלאומית. "הגיע הזמן שמשרד הבריאות יפרסם נתונים של איכות רפואית", אמר נודלמן בפתח הדיון. משרד הבריאות מפרסם מדדי איכות, ונודלמן קרא לפרסם את התוצאות באופן שיאפשר להשוות בין הקופות. פרופ' אלבוקרק נשאל אם הקופות שמצליחות לגייס מבוטחים הן אלה שמשקיעות יותר בפרסום ובשיווק. לדבריו, במקומות שבהם מצטרפות קופות נוספות אפשר לראות שיפור בזמינות השירותים, באיכות הצוותים ובהיצע המכונים ושירותי הדימות. "אין ספק שהמבוטח הפך ללקוח", אמר פרופ' וינקר כשנשאל אם התחרות עלולה להוביל לריבוי בדיקות והפניות. בתשובתו התמקד בציפייה של מטופלים לקבל שירות קרוב לבית ובשעות שנוחות להם. ד"ר רוטמן אמר כי חלק מהמטופלים כבר מתייעצים עם ChatGPT, ג'מיני או קלוד לפני הפנייה לקופה. הוא צופה שכלים דיגיטליים ישמשו שלב מקדים שבו המטופלים יקבלו הכוונה מתי ולמי לפנות.
תחום הלונג'ביטי (Longevity), העוסק באריכות חיים ובהזדקנות בריאה, צובר עניין ומעורר שאלות על האפשרות להאט את תהליכי ההזדקנות, לשמור על התפקוד הגופני והקוגניטיבי ולהאריך את השנים שבהן אנחנו נהנים מבריאות טובה. האם באמת אפשר להאט את ההזדקנות? בפאנל בנושא השתתפו ד"ר איליה סטמבלר, יו"ר "ותק -התנועה לאיכות ואריכות חיים" וחוקר באוניברסיטת בר-אילן; ד"ר גיא שלמון, דיאטן ספורט ופיזיולוג מאמץ, החוקר את תחומי המיקרוביום והפעילות הגופנית; וד"ר אנה זנקוביץ', רופאה בתחום הרפואה האסתטית והאטת הזדקנות העור. השלושה דנו במה שהמדע כבר יודע, במה שעדיין דורש מחקר ובצעדים שאפשר לנקוט כדי לשמור על איכות החיים לאורך השנים.














