"הרגשתי שאני במלחמה מול הדלת הראשית של הבית. בכל פעם כאבה לי היד מאוד מלסגור ולפתוח את המנעול. הגעתי למצב שאני מגיעה עד הדלת ולא בא לי עוד פעם על הכאב הזה", משתפת רחלי עמר כהן (56) מפתח תקווה ומסבירה שכל מגע עם המנעול הוביל לכאב עז שנע משורש כף ידה ועד למרפק.
בעקבות מחלת פרקים עמר כהן מרותקת לכיסא גלגלים כבר מגיל 16. בעקבות אותה מחלה גם גובהה נעצר על 136 סנטימטרים בלבד. בצעירותה עברה עם הוריה להתגורר בארה"ב, שם למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה, ולאחר מספר שנים חזרה לארץ, פה גם הכירה את בעלה.
"כשאנחנו, אנשים עם מוגבלות, עוברים דירה – אנחנו מסתכלים בעיקר על המבנה – שהמקלחת תהיה נוחה, שהדלתות יהיו רחבות או שהמטבח יהיה נגיש. לא שמתי לב לדברים אחרים מלבד זה שהמתג יהיה נמוך מספיק. כשהתחיל לכאוב לי ביד חברה אמרה שהיא תלך לבדוק, אבל יש כל כך הרבה מנעולים חכמים ויש גם אנשים שמבחינת עלויות לא יכולים לעמוד בזה".
5 צפייה בגלריה
לשימוש הכתבה בלבד
לשימוש הכתבה בלבד
רחל עמר כהן ובני משפחתה. "זה היה פשוט לדייק את מה שאני צריכה, איך לא חשבתי על זה קודם?"
בישראל של שנת 2023 רק חלק מהאנשים שחיים עם מוגבלות זכאים לתמיכה במימון ממשלתי. "ברי המזל" הם לקויי הראייה, השמיעה או אלו המתקשים בדיבור או בניידות, אך גם הם נדרשים לבחור את הטכנולוגיות העומדות לרשותם מרשימה סגורה ומצומצמת, שמתעדכנת לעיתים רחוקות.
במטרה לשפר את המצב החליטו בארגון ה"ג'וינט", לשתף פעולה עם משרדי הרווחה, הבריאות והחינוך, עם "בית איזי שפירא" ועם מערך הדיגיטל הלאומי. בתמיכת הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, התקיים בשלוש השנים האחרונות פיילוט משותף בשם "בתים חכמים".
מטרת התוכנית היא לבחון את הדרך המתאימה ביותר לטפל בשלושה חסמים עיקריים – חוסר המודעות לאפשרויות הקיימות בשוק, הנחת היסוד שאותם פתרונות יקרים או שאינם ברי השגה, וגם הקושי בבחירה, התאמת ותפעול המענה המיטבי. לצורך כך אותרה פלטפורמה דיגיטלית, מבוססת בינה מלאכותית, שפותחה ע"י חברת "אטוויזור" שפעלה לצד מענה אנושי שסייע בבחירה, ברכישה ובהטמעת הטכנולוגיות.
עמר כהן, אימא לשני בנים בוגרים, לא נותנת למגבלות הגופניות שלה לעצור אותה וקשה להתעלם מההומור השחור שמלווה את החיים בביתה. בכל בוקר כשבנה הצעיר (17) יוצא מחדרו, היא צוחקת על כך שהוא נראה לה גבוה יותר. הוא בתגובה טוען בצחוק שהיא זאת שהפכה ליותר נמוכה. מגיל צעיר הבהירה עמר כהן לילדיה, שכשהם מבקשים לדבר איתה הם חייבים קודם לשבת. "אחרת אני מקבלת נקע בצוואר", היא מסבירה בהומור האופייני לה. לאחר שנים רבות במכון הטכנולוגי לאנשים עם מוגבלות עברה לעבוד במחלקת הפיתוח של עמותת "בית הגלגלים", אותה עמותה ממש אליה הצטרפה כבר לפני 42 שנים, כחניכה בבית הראשון שהקימו.
אל הפיילוט של "בתים חכמים" עמר כהן הגיעה כשדיברה עם חברה, מרפאה בעיסוק, שעובדת בג'וינט. "הגיעו אליי הביתה ועשו מיפוי של הצרכים", היא משחזרת בהתרגשות את הרגעים שבהם מישהו, לראשונה, ניסה למצוא פתרון לבעיותיה. "יש כל כך הרבה מנעולים חכמים, וכל איש מקצוע יגיד לך ששלו הכי טוב ושיש לו יותר אופציות, אבל אני לא צריכה אופציות. אני צריכה לפתוח ולנעול את הדלת עם שלט או עם אפליקציה. בסופו של דבר לקחנו את המנעול הכי פשוט, אבל זה שהכי נכון ומתאים לי ובזכותו אין לי יותר את הכאב הזה ביד", היא מסבירה ומוסיפה: "כמעט כל אחד היום יכול להרכיב לעצמו בית חכם, אבל מבחינתי זה היה פשוט לדייק את מה שאני צריכה, והיום לפתוח את הדלת הפך להיות ממש פשוט. איך לא חשבתי על זה קודם?!", היא שואלת את עצמה.
5 צפייה בגלריה
לשימוש הכתבה בלבד
לשימוש הכתבה בלבד
המנעול החכם בביתה של כהן עמר
למרות שלכאורה מדובר במשהו מאוד קטן ופשוט, יש לו, לטענתה, משמעות עצומה בחיים של אדם הזקוק לו. "לפעמים חושבים שצריכים להפוך את הבית ולהיכנס להוצאות גדולות מאוד ולחפירות, אבל אני יכולה להעיד שזה ממש לא היה ככה אצלי", היא מספרת.
לאחר ההתקנה סיפקה התוכנית ליווי ותמיכה שוטפת. "כשאת קונה מכשיר – אף אחד לא מגיע אליך הביתה ללמד אותך, להדריך אותך או מדבר בשפה פשוטה כדי שתביני ותתפעלי את זה. מנעול כזה, למשל, אם אני לא מטעינה אותו כ'שהוא מבקש', אז אני יכולה להישאר נעולה מחוץ לבית", היא מסבירה.
לדברי כהן עמר אנשים נוטים לחשוב שאדם עם מוגבלות לא באמת מבין מה קורה סביבו, ולכן אפשר לעבוד עליו בקלות או לרמות אותו. "זה שוק שמנוצל בהרבה מובנים, וכל דבר יקר יותר לאדם שהוא עם מוגבלות", היא מלינה ומספרת על הפעם שבה הזמינה אינסטלטור עם המלצות הביתה והתאכזבה. "הבנאדם הגיע, לא עשה כלום, ודרש 600 שקל", "יש אנשים שהיו משלמים לו ולא מבינים שזה ניצול, לכן חשוב מאוד שיהיה ליווי לדבר הזה", היא מוסיפה.
"הצפתי את הקושי בליידע את אשתי כשמישהו קורא לה, או כשמשהו קורה בבית ואני או הילדים צריכים להסיט את תשומת ליבה אלינו"

"יש לי יד אחת בשביל לנהל אורח חיים רגיל"

מחקרים עדכניים מצאו קשר בין מוצרים שונים, מבוססי טכנולוגיות חכמות, להגברת תחושת העצמאות של אנשים עם מוגבלויות, שעבורם העצמאות התפקודית אינה מובנת מאליה ושיש לה השלכות כלכליות, חברתיות, נפשיות ואחרות עליהם. גם המעורבות שלהם בחברה עולה והם מסוגלים להפחית את הצורך שלהם בשירותי תמיכה ואת עלויות הטיפול הנובעות מכך. אוהד יפרח (46) הוא דוגמה טובה לכך.
יפרח נפגע מחיסון פגום שקיבל כשהיה בן חצי שנה. "זה מתבטא בכך שאני מרותק לכיסא גלגלים, הדיבור שלי לא הכי ברור ויד ימין לא תפקודית, מה שמשאיר לי בעצם יד אחת בשביל לנהל אורח חיים רגיל", הוא מסביר.
"אבל ככה זה. בסוף מתרגלים להכול", הוא מכריז, ומתגאה בעשרים שנות עבודה בהייטק. בעשור האחרון עובד יפרח בחברת Gett, כבודק התוכנה של האפליקציה. בנוסף, הוא מרצה על קידום העסקת אנשים עם מוגבלויות בהייטק, ומספק השראה אישית בהרצאות שעורך גם בבתי ספר. אשתו של יפרח, פזית, היא כבדת שמיעה ויחד עם שני ילדיהם, דרור וליבי, הם גרים בכפר מעש.
5 צפייה בגלריה
לשימוש הכתבה בלבד
לשימוש הכתבה בלבד
"הרי הטכנולוגיה כבר שם, ואלה דברים קטנים יחסית. זה לא לשבור את הבית או להשקיע עשרות אלפי שקלים". משפחת יפרח
"פזית עושה את העבודה הכי חשובה בעולם – לגדל את הילדים", הוא מכריז ומוסיף שהיא עושה זאת בעזרת שני מכשירי שמיעה. "בלי המכשירים היא לא שומעת, ועם המכשירים היא שומעת את מה שהיא רוצה", הוא צוחק וגם קצת מקנא ביכולת שלה להתעלם בלחיצת כפתור מצעקות הילדים. הומור שחור, לדבריו, הוא הכרחי להתמודדות במצבים שכאלה.
אל הפיילוט התחבר כשביקר בכנס של "נגישות ישראל" שם נתקל בדוכן של הג'וינט. "הם באו לשמוע את הבעיות האמיתיות בבית והציעו פתרונות מדהימים. הצפתי את הקושי בליידע את אשתי כשמישהו קורא לה, או כשמשהו קורה בבית ואני או הילדים צריכים להסיט את תשומת ליבה אלינו".
בתגובה הוצעו ליפרח מספר פתרונות חכמים, וביניהם שעון חכם, שדרכו הוא יכול לשלוח הודעה בלחיצת כפתור ולגרום לנייד של אשתו לרטוט או למנורות בבית להבהב בתגובה. "בהתחלה הילדים התלהבו ועבדו עליה הרבה", הוא מעדכן ומתלהב, שבדיוק כמו אביהם גם ילדיו פועלים כ"בודקי תוכנה" ומנסים לאתגר את המערכת.
5 צפייה בגלריה
שעון חכם
שעון חכם
דרך השעון החכם, אפשר לשלוח הודעה בלחיצת כפתור ולגרום לנייד של אשתו לרטוט או למנורות בבית להבהב
(צילום: יח"צ)
"היו עוד פטנטים, כמו 'אלקסה' או 'גוגל הום', שאני יכול לחבר אליהם מכשירים חכמים, ולהדליק ולכבות אותם באמצעות הקול שלי. היה מדהים לראות שלמרות קשיי הדיבור המערכת הבינה אותי", הוסיף.

"זה לא לשבור את הבית או להשקיע עשרות אלפי שקלים"

"אלה פתרונות שאתה אומר – איפה היית?!", יפרח מלקה את עצמו כאיש טכני ומשתף, "אנשים עם מוגבלות רגילים לחיות עם המגבלות, לא רק הפיזיות אלא גם קשיי היום-יום. אתה נגרר אל החיים ועסוק בדברים אחרים כמו גידול ילדים, הבאת פרנסה ותחזוקת הבית. מדי פעם קשה לך ואתה מנסה לראות איפה אתה יכול להקל על עצמך, הרי הטכנולוגיה כבר שם, ואלה דברים קטנים יחסית. זה לא לשבור את הבית או להשקיע עשרות אלפי שקלים".
הפתרונות החכמים שעליהם מדבר יפרח קיימים וזמינים עבור כולנו, אבל מרביתנו לא מודעים אליהם כלל. בחנויות למוצרי חשמל ניתן למצוא כיום מתג הפעלה לדוד החשמלי, שמתחבר לאפליקציה ומאפשר הדלקה וכיבוי מרחוק. "אנחנו חיים בדירה שכורה ואת הפתרונות שהציעו לנו אפשר להעביר מבית לבית, וזה מדהים". למרות שיפרח ומשפחתו זכו לקחת חלק בפיילוט, ולכן לא שילמו על הציוד או השירות שקיבלו, לדבריו כל אחד יכול לעמוד בהוצאה בקלות. "אנחנו כבר כמעט שנה בתוכנית ופתאום הכול יותר קל. זה משנה חיים. אם פעם הייתי צריך לקום מוקדם, באמצע הלילה, כדי להדליק את הדוד לבוקר, וזה חתיכת פרויקט, היום החיים הרבה יותר קלים. אני גם יכול עכשיו לקרוא לאשתי בקלות", הוא מסכם.
5 צפייה בגלריה
לשימוש הכתבה בלבד
לשימוש הכתבה בלבד
"אנחנו כבר כמעט שנה בתוכנית ופתאום הכול יותר קל. זה משנה חיים". משפחת יפרח
הפיילוט של "בתים חכמים" הסתיים בהצלחה והשאיפה היא שבעתיד, המדינה תעמיד פתרונות דומים לקהלים נרחבים שזקוקים להם כל כך. "כדי לצמצם את הפערים בחברה יש לוודא שלאנשים עם מוגבלויות יש נגישות למענים הטכנולוגיים וגם את המיומנות הנדרשת", מסבירה אפרת שטרן, מנכ"לית "הג'וינט – ישראל מעבר למוגבלות", "אנו רואים, מהתנסויות בשטח, כי אפילו פתרונות טכנולוגיים בסיסיים מאוד, יכולים לייצר שינוי של ממש".
ואכן, משתתפי הפיילוט מעידים על שביעות רצון גבוהה מאוד: 93% מהם דיווחו על התאמה גבוהה של הטכנולוגיות לצורכיהם. 86% דיווחו על תחושת ביטחון מוגברת ו-73% משתפים שכעת באפשרותם לבצע פעולות שלא הצליחו בעבר. כמו כן, 72% מהמטפלים סיפרו על ירידה ברמת התלות שלהם, מה שמאפשר חסכון משמעותי במשאבים מערכתיים ואישיים. העלות הממוצעת של ההתאמה וההתקנה של הטכנולוגיות עומדת על כ-3,500 שקלים לאדם, ויש לחדשה כל מספר שנים.
"אני חושבת שכולם צריכים לשמוע על הפרויקט הזה - אנשים עם מוגבלות, עובדים סוציאליים או מרפאים בעיסוק, שיידעו להכווין, וגם הממשלה, שתיתן לזה תקציב", מסכמת עמר כהן. "צריכים להבין שזה לא סתם כפתור – זה משנה חיים, ולכן צריכים להגדיל את המודעות. אני כבר מרגישה את השינוי".
בינתיים, עד שתקום הרשות שתיקח לידיה את המושכות בנושא, ניתן להתעדכן בשלל האמצעים המאפשרים להתגבר על חסמים באמצעות עזרים טכנולוגיים בקהילת "טק-איט" בפייסבוק.