בשיתוף עמותת וראייטי ישראל
איך מחברים עמותה ותיקה כמו וראייטי, הפעילה מ-1967, לדור חדש של תורמים ושותפים לדרך? ההשראה הגיעה מאנדי רם, שגריר ומתנדב ותיק בעמותה, שנהג לקיים טורניר טניס לזכר אביו ששילב בין מקצוענים לחובבנים לטובת גיוס תרומות לוראייטי - התשלום על השתתפות היווה תרומה לעמותה.
"סער אשרוף, שעובד עם אודי אנג'ל, הציע לערוך טורניר דומה – אבל של פוקר, משום שמדובר במשחק שמושך אליו המון צעירים המהווים את דור העתיד של התורמים", מספרת מיכל סלונים, מנהלת שיווק ופיתוח משאבים בוראייטי. היועצת המשפטית של המשטרה אישרה שאין מניעה חוקית, בתנאי אחד: אסור שיהיה כסף אמיתי על השולחן - וכך נולד All In.
מיכל סלונים, מנהלת שיווק ופיתוח משאבים בוראייטי
(צילום: גדי זפרני)
2,000 דולר כרטיס כניסה - והכל קודש לילדי וראייטי
השנה התקיים הטורניר כבר בפעם השמינית, כאשר כרטיס השתתפות עלה 2,000 דולר - כולם מועברים כתרומה לוראייטי - אין פרסים כספיים ואין הימורים, הפוקר הוא הכלי, לא המטרה.
למעלה מ-700 שחקנים ועוד מאות אורחים התכנסו לאירוע שהפך לאחד הגדולים מסוגו בישראל. בין המשתתפים: אגם רודברג, גורי אלפי, מאור שוויצר, ברק בכר ויוסי בניון - לצד מנכ"לים, יזמים ונציגי קהילות מרחבי הארץ.
אגם רודברג בסלפי עם מתנדבי הטורניר
(צילום: תומר קינן)
"חברות שולחות מנהלים ולקוחות, קהילות שולחות נציגים, ואנשי עסקים מוצאים את עצמם יושבים שולחן אחד עם פצועים, מפונים ולוחמים. זה לא כנס או גאלה לתורמים - זו חוויה אחרת לחלוטין," אומרת סלונים.
השגריר הוותיק אנדי רם ומנכ"ל מי עדן יוני ארליך חוגגים
(צילום: תומר קינן)
"הבאנו מאות משתתפים - יותר מהטורנירים הכי גדולים בארץ"
את האופרציה של הטורניר עצמו מובילים חברת ״האוס״ ורועי בר, לצד אייל אשכר - שחקן פוקר מקצועי, שלוש פעמים אלוף ישראל, שהחל לשחק בגיל 14 ולימד עד היום יותר מ-5,000 תלמידים. "האתגר הוא להוציא טורניר עם מאות משתתפים בצורה כמה שיותר חלקה, במקום שלא רגיל לארח אירועים מהסוג הזה", מסביר אשכר. "ב-All In יש יותר מ-500 שחקנים פעילים בו זמנית, נתון גבוה יותר מהטורנירים הכי גדולים שנערכים בארץ. הכל נשען על מערכת תפעול מורכבת ועל קהילה שלמה של אנשים שמגיעים בהתנדבות מלאה – מדילרים ועד אנשי תמיכה טכנית״.
אייל אשכר, אלוף ישראל בפוקר ומנהל הקהילות של הטורניר
(צילום: תומר קינן)
לצד אשכר ובר, שותף מרכזי מהיום הראשון הוא אלון מנדלסון, בעלי חברת ״גורילה״, שמפיק את האירוע ברמה הגבוהה ביותר. "החבורה הזו איתנו מהיום הראשון", מחמיאה סלונים. "בלעדיהם לא היינו יכולים להרים אירוע בסדר גודל כזה. כעמותה, אנחנו מתבססים על הרצון הטוב, המומחיות ורוח ההתנדבות שלהם."
האווירה המיוחדת של הטורניר, הובילה השנה גם להפתעה מרעננת: במקום הראשון זכה אמיר כץ, שחקן חובב שרגיל לשחק עם חברים בבית, וזו הייתה הפעם הראשונה שהשתתף בטורניר רציני. "מזל של מתחילים - זה לגמרי קיים", צוחק אשכר. "זה מראה עד כמה שווה לבוא ולהיות חלק מהחוויה. מי שמשתתף בטורניר מגיע כדי לתרום ולהיות חלק מהאווירה."
הזוכה במקום הראשון אמיר כץ מוקף במארגני הטורניר
(צילום: תומר קינן)
"לכמה שעות הם שכחו את כל החרא"
עבור אייל אשכר, הטורניר הזה הוא הרבה מעבר לפוקר. לפני כשלוש שנים, אחיו, אור אשכר ז״ל, נרצח בפיגוע טרור ברחוב דיזנגוף בתל אביב. לאחר שוראייטי קיימה מחווה מרגשת לזכרו של אור, אייל החליט לקחת על עצמו בהתנדבות מלאה את ניהול פעילות הקהילות של האירוע.
בשנה האחרונה המהלך הזה תורגם לעשייה טיפולית יוצאת דופן: קורסי פוקר מיוחדים שהועברו לתושבי העוטף ולחברי העמותות 'אחים לחיים' ו'חוזרים חיים'. הקורסים כללו מפגשים מקצועיים ותרגולים, שבסופם נערך טורניר מקדים ממנו נבחרו הנציגים שנשלחו לטורניר המרכזי.
"האנשים שהעברתי להם קורסים בבתי החולים ובעוטף, הם האנשים שהכי חיכיתי לראות באירוע", מספר אשכר. "קיבלתי הודעות בבוקר ובלילה מפצועים, כאילו זו החתונה שלי. לוחמים סיפרו לי שלא היה להם לילה כזה מאז שנפצעו, שלכמה שעות הם פשוט שכחו את כל החרא שהם מתמודדים איתו ביומיום, הכירו אנשים מדהימים ופשוט נהנו. זה מראה בצורה הטהורה ביותר כמה פוקר יכול לחבר ולעשות טוב, וכמה כולם יכולים להרוויח -בלי שזה יבוא על חשבון מישהו אחר."
מהשולחן הריק של החטופים - אל שולחנות המשחק מלאי החיים
בשנה שעברה, הוצב במרכז האולם שולחן ריק שעליו סמל החטופים. השנה, היה מרגש במיוחד, כשאלי שרעבי וטל שהם – ששבו מהשבי בעזה - הגיעו כדי לקחת חלק פעיל בטורניר ולשחק בעצמם. הנוכחות שלהם באולם יצרה את אחד האירועים המרגשים ביותר מאז השקת האירוע.
אלי שרעבי במהלך משחק בטורניר
(צילום: תומר קינן)
רגע מרגש נוסף נרשם, בגזרתו של עמרי כהן (35), מהנדס מכונות ממושב מבקיעים שבעוטף עזה, אב לשניים (ועם שלישי בדרך). כהן, שירת בשלוש השנים האחרונות כלוחם ביחידה מיוחדת בכזה ובלבנון, והגיע לטורניר דרך הקורס שנערך בעוטף. הוא העפיל לשולחן הגמר כשהוא חובש כובע המנציח את חברו הטוב, חן גרוס ז״ל, שנפל בחאן יונס מפיצוץ מטען. "גרוס היה איתי לאורך כל הטורניר", שיתף כהן.
עמרי כהן (במרכז) לאחר הזכייה במקום השישי
(באדיבות עמרי כהן)
"הבטחנו לעצמנו שלפחות נציג אחד מהמשפחה יגיע לטורניר הגדול – והצלחנו״, מספר כהן בגאווה, ומגלה ששני אחיו הגיעו לאירוע כדי להתנדב כדילרים. חלק מהעוצמה של החוויה הזו היא הפסיפס האנושי סביב השולחן. "מצאתי את עצמי יושב עם ברק בכר מצד אחד, ועם לוחמים שנפצעו וחטופים ששבו מצד שני. אמרתי לעצמי - נלחמתי בעזה כדי להוציא מידע ולשחרר חטופים, ופתאום אני יושב ומשחק עם האנשים האלה שעזרנו להחזיר. זה היה מצמרר."
מתוך 770 משתתפים, כהן סיים במקום השישי והמכובד. זו חתיכת דרך לעבור", הוא אומר בחיוך. "היו המון ידיים מעניינות, צחוקים ואווירה מדהימה. כולם יודעים שאין פרס שכולם מתחרים עליו – הפרס האמיתי הוא לגייס כסף לילדים שצריכים אותו יותר מכל."
גורי אלפי מכניס הומור לשולחן
(צילום: תומר קינן)
פוקר ככלי שיקומי: ״בפוקר אין מעמדות״
All In לא תוכנן לחולל שינוי בנוף גיוס התרומות בישראל, אבל זה מה שקרה. "היינו החלוצים, ובעקבותינו קמו עוד אירועים דומים", מסכמת סלונים. מעבר לפריצת הדרך, זכינו להכיר קהילה מדהימה של שחקני פוקר ישראלים, אנשים עם לב ענק שמגיעים מדי שנה בהתנדבות מלאה״.
ומהמלחמה ואילך, האירוע קיבל משמעות עמוקה עוד יותר. "נחשפתי לסיפורים על שולחנות פוקר ששוחקו ביישובי העוטף. היום אני רואה שבמוסדות השיקום משחקים פוקר. מטפלים אמרו לי שהמשחק מסייע למשתקמים ועושה להם טוב", מספרת סלונים. "בגלל זה יצאנו לפעילויות לאורך השנה ובנינו את הנבחרות מהעוטף ומקהילת הפצועים. האירוע הזה, מעבר לגיוס כספים ומפגש מהנה, הפך להיות מקום שמחזירים בו עוד יותר לקהילה."
אנדי רם פותח את All In 2026
(צילום: תומר קינן)
לדברי אשכר, לפוקר יש תכונה שמתאימה בדיוק לרגע הזה: "בפוקר אין מעמדות. לא משנה אם אתה מנכ״ל של חברת ענק, לוחם שנפצע או שחקן מפורסם. כולם מתיישבים סביב השולחן ומקבלים בדיוק את אותה כמות ז׳יטונים ואותם נתוני פתיחה. מכאן והלאה - זה רק הקלפים שקיבלת, וואיך בחרת לשחק איתם, ללא קשר לקלפים שהחיים עצמם חילקו לך."
בשיתוף עמותת וראייטי ישראל
פורסם לראשונה: 12:29, 30.06.26
