בשיתוף לקט ישראל
לקט ישראל – יוסי דבש
(הפקה: אינטרוויזיה מפיקה: רחלי אורן בן ברוך במאית: חן שומוביץ צלם: תומר רחמני עריכה: דובב שושן)
מאז 1975, אחרי השירות הצבאי, יוסי דבש קשור בטבורו לאדמה של מושב חצב. הוא ראה את החקלאות משתנה, רכש מכונות ששינו את חייו, ותמיד עבד מהלב. "חקלאות זה בנשמה", הוא אומר בעיניים בורקות, "צריך לתת את הכל לצמח. תיתן לו – הוא ייתן לך".
אך מתחת לחיוך של מי שמגדל תוצרת מפוארת כבר חמישה עשורים, מסתתרת מועקה. ליוסי ארבעה ילדים – מהנדסי מכונות, מהנדס תוכנה וחוקרת סרטן – כולם מצליחים בתחומם, אך איש מהם לא בחר להמשיך את דרכו בשדה. "מאוד קשה לי שרק אני מנהל את המשק, ואף אחד לא ייכנס לנעליים שלי". הוא משתף בכאב.
מחכה לדור ההמשך. יוסי דבשצילום: אינטרוויזיההחשש שמפעל חייו, שהוקם בעמל כפיים וביזע, ירד לטמיון ביום מן הימים, מלווה אותו יום-יום. ובכל זאת, יש בו זיק של אופטימיות. כשהוא מסתכל על עשרת נכדיו הצעירים, הוא רואה בהם את האפשרות לצמיחה מחודשת. "אני רוצה שהנכדים שלי ייקחו את העסק ויפריחו אותו להרבה הרבה שנים," הוא אומר, תולה בהם את התקווה שהשרשרת המשפחתית לא תינתק.
"יודע שהתוצרת שלי מגיעה למקום הכי נכון שיש"
בעודו מחכה לדור ההמשך, יוסי מוודא שהשפע שיוצא תחת ידיו לא יתבזבז. הקשר שלו עם לקט ישראל נמשך כבר שנים ארוכות, והוא הפך עבורו לדרך לממש את אהבת האדם שבו. "כל העודפים הולכים אליהם, כי אני יודע שזה הולך למטרות טובות. זה כיף, ואני נהנה מזה," הוא מספר.
העשייה של יוסי ושל מאות חקלאים נוספים עומדת במרכזו של פרויקט "מאי לחקלאי", יוזמה מיוחדת שנועדה להוקיר תודה לחקלאים התורמים, אשר בוחרים פעם אחר פעם להעביר את עודפי התוצרת שלהם הלאה במקום לאפשר את אובדנה. זוהי השנה הרביעית לפרויקט, שממשיך לחזק את הקשר וההערכה כלפי החקלאים השותפים לעשייה החשובה של הצלת מזון וסיוע לנזקקים בישראל.
מעבר לחקלאים, בזכותם נאספו 32,000 טונות של פירות וירקות בשנה החולפת, הפרויקט מצדיע גם למערך אדיר של כ-120,000 מתנדבים שפוקדים את השדות והמרכז הלוגיסטי. מדובר בתנועה חברתית שלמה שקמה בזכות חקלאים כמו יוסי, שפותחים את ליבם ואת שערי המשק שלהם. עבורו, לראות את התוצרת שלו עוברת לנזקקים זו הוכחה לכך שהעבודה שלו נשארת משמעותית. "זה לא רק לגדל ירקות", הוא מסכם, "זה לגדל נשמה. אני יודע שהתוצרת שלי מגיעה למקום הכי נכון שיש".
הוא ממשיך לקוות שיום אחד, הדורות הבאים של המשפחה יפסעו לצדו בין ערוגות הבצל והקולורבי, יריחו את האדמה ויבינו את מה שיוסי יודע כבר 72 שנה: שהאדמה היא המקום שבו צומחת המשכיות אמיתית.
יש לכם עודפי יבול? אל תתנו להם לרדת לטמיון. פנו ל"לקט ישראל" והצטרפו למאמץ
מוקד חקלאי 8054*
