בשיתוף הסוכנות היהודית
עד היום שמענו על יהדות התפוצות בעיקר בהקשרים של מבצעי עלייה או בסוגיית תמיכתם במדינת ישראל, אבל מה לגבי החיבור שלנו הישראלים ליהדות התפוצות? עד כמה חשוב שנכיר את הקהילות היהודיות הפזורות ברחבי בעולם? אם תשאלו את זואי גליקמן (19) ואת יסמין חוברה (24), המשתתפות בתוכנית הפיילוט של שגרירי התפוצות בישראל, היכרות עם יהדות התפוצות והאתגרים הניצבים בפניה, היא חלק חשוב מהדנ"א הישראלי.
זואי ויסמין הגיעו לישראל מארצות הברית לפני כארבעה חודשים במסגרת תוכנית הפיילוט, הנתמכת על ידי פרויקט מסע של הממשלה והסוכנות היהודית. התוכנית מאפשרת לצעירים מגיל 18 לעשות שנת שירות בישראל, להכיר מקרוב את החברה הישראלית, אבל גם לחבר את הישראלים לאתגרים ולקשיים של יהדות התפוצות.
שתי הצעירות מספרות על מפגשים מרגשים ומעוררי השראה עם הנוער הישראלי, ואומרות כי הן הופתעו לגלות שרבים מהילדים לא יודעים שישנם יהודים מחוץ לישראל. "התיכוניסטים יודעים יותר, אבל קשה להם להבין את הרעיון של חיים בסביבה לא יהודית, כי הם מעולם לא היו צריכים לעשות את זה. הם לא מצליחים להבין למשל איך אנחנו חיים בקהילה לא יהודית, אבל הולכים לבית ספר יהודי", מסבירה יסמין.
חיבור ליהדות התפוצות תורם לחוסן הלאומי
הצורך בתוכנית שתחבר את הישראלים ליהדות התפוצות נולד מתוך השטח והתחזק ביתר שאת בתקופת הקורונה, מספרת שלי קידר, מנהלת היחידה לחיבור העם היהודי בסוכנות היהודית. "מצד אחד, אנחנו חיים בעידן אינדיבידואלי ומצד שני, הקורונה לימדה אותנו על חשיבות הקולקטיב ועל כך שבלי סולידריות חברתית קשה להתנהל. באותו אופן, ברור לנו היום שהחיבור לעם היהודי בתפוצות הוא חשוב לחוסן הלאומי של מדינת ישראל", אומרת קידר.
שלי קידר, מנהלת היחידה לחיבור העם היהודי בסוכנות היהודית.צילום: אלבום פרטיתוכנית שגרירי התפוצות בישראל נחנכה באוקטובר האחרון עם הגעתם של ששה צעירים מארצות הברית אשר נקלטו בשלושה אזורים בארץ. אזורים אלו מקיימים רשת קשרים ענפה במשך למעלה מחצי יובל עם קהילות יהודיות בצפון אמריקה, במסגרת פרויקט "שותפות ביחד" של הסוכנות היהודית. "מנהלי השותפויות הם אלו שהגו את הרעיון. כמה שותפויות אמיצות קפצו למים העמוקים והחלו בפיילוט בתקופה לא פשוטה של אי וודאות בגלל הקורונה". ששת השגרירים הצעירים מתגוררים בתוך הקהילה המקומית בארץ ולוקחים בה חלק פעיל. בבקרים הם מלמדים בבתי ספר ובשעות אחר הצהרים הם מקיימים פעילויות חינוכיות עם בני נוער.
איזה סוג של צעירים חיפשתם לפרויקט?
"חיפשנו נערים ונערות שמעורבים בקהילה שלהם, שמגיעים מתוך מוסדות הקהילה ונמצאים בתוכניות השונות של השותפויות. חיפשנו צעירים שיכולים לעשות עבודה יצירתית ועצמאית, שיודעים לתפוס יוזמה, מספרי סיפורים שיש להם כישורי הדרכה. אין ספק שמצאנו את מה שחיפשנו".
למה חשוב שהתוכנית הזו תתקיים בכלל?
"אני חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד מהתוכנית הזו ומהשגרירים. זה שיעור חשוב לנו, בשנת ה-74 למדינת ישראל. חשוב שנלמד מצעירים יהודים כמו יסמין וזואי. אצלן הקהילה היא עניין רחב יותר מהדת. הקהילה עבורן היא ארגון פדרטיבי שדואג לצרכי החברים בה, כמו למשל התמודדות עם אנטישמיות ועם קשיים כלכליים ובריאותיים. אין לנו פה בישראל הבנה של הסוג הזה של הקהילה וכדאי שנכיר. בעבר חשבנו שישראלים צריכים לצאת ולחבר את הצעירים בחו"ל לפה, היום אנחנו מבינים שיש צורך גם בפעולה ההפוכה".
לא מבינים את היקף האנטישמיות
זואי גליקמן בת ה-19 היא צעירת השגרירים בתוכנית. רק לפני כחצי שנה היא סיימה את לימודי התיכון באטלנטה ג'ורג'יה ובמקום להמשיך לקולג' כמו שאר בני גילה, היא החליטה לדחות את לימודיה בשנה כדי להגיע לישראל בתור שגרירה ביקנעם מגידו, הקהילה השותפה של אטלנטה במסגרת פרויקט "שותפות ביחד" של הסוכנות היהודית.
זואי גליקמן צילום: אלבום פרטי"תמיד רציתי להגיע לכאן, דיברתי על זה כל החיים", מספרת זואי. "בהתחלה, חשבתי להתנדב בקיבוץ. אמא שלי עשתה את זה כשהיא הייתה צעירה, והיא תמיד מספרת לי סיפורים על התקופה הזו. פניתי לארגון יהודי באטלנטה והם סיפרו לי על תוכנית השגרירים, אמרו שהיא מתאימה לי מאוד".
זואי נולדה בבית יהודי וכבר מגיל צעיר הייתה מעורבת בקהילה בעיר הולדתה. "תמיד הרגשתי מיוחדת בגלל היהדות שלי. הייתי מאוד מחוברת לבית הכנסת שלי. כשהייתי ביסודי הצטרפתי לתנועת United Synagogue Youth ובהמשך הפכתי ליושבת הראש של הסניף. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בתפקיד מנהיגותי וזה מאוד חיבר אותי ליהדות שלי. בתיכון הצטרפתי לקואליציית היהודים והשחורים באטלנטה, עשיתי הרבה פעילות יהודית".
3 צפייה בגלריה
אנשי פרויקט שותפות ביחד של הסוכנוות היהודית באירוע חנוכה עם זואי גליקמן.
(צילום: אוליביה פיטוסי)
היום זואי מתגוררת בדירה ביוקנעם יחד עם חמישה שינשינים ישראלים כחלק מקומונה של "אות הנוער", שמשתלבים במגוון מיזמים חינוכיים וחברתיים באזור. זואי עוזרת לתלמידי תיכון בעיר בלימודי אנגלית ומתנדבת במרכז הנוער הקהילתי.
אחרי שתסיים את שנת השירות בישראל היא מתכוונת לשוב ללימודי קולג' בארה"ב, אך כבר שוקלת לעלות בעתיד לישראל. לבני הנוער בישראל היא מספרת על החוויה שלה כצעירה יהודייה באטלנטה – על תגובות אנטישמיות שקיבלה בעקבות סרטון שהעלתה לטיקטוק ועל המציאות המאתגרת שבה היא גדלה, כאחת מבין שתי התלמידות היהודיות היחידות בבית ספר תיכון לא יהודי, בייחוד במצבים של מתיחות ומשבר.
הדבר שהכי הפתיע אותה במפגש עם הישראלים הייתה העובדה שהילדים והנוער בישראל לא מבינים את היקף האנטישמיות בארצות הברית. "אני מסבירה להם עד כמה המצב גרוע ולמה זה בכלל אמור לעניין אותם. אני דוגמא חיה לכך למה צריך להיות להם אכפת. אנחנו קהילה אחת וחשוב שנדאג אחד לשני".
בוחרים כל בוקר ביהדות
גם יסמין חוברה בת ה-24 הייתה מעורבת מגיל צעיר מאוד בקהילה היהודית שלה בצ'רלסטון שבדרום קרוליינה. צ'רלסטון היא אחת מבין עשר הקהילות היהודיות בדרום מזרח ארה"ב המקיימות קשרי שותפות עם אזור חדרה-עירון, שבו יסמין מעבירה את שנת השירות שלה. "הקהילה היהודית בצ'רלסטון היא די קטנה אבל חזקה וייחודית. אנחנו גרים בסביבה מאוד לא יהודית, אבל החיים שלנו מאוד יהודיים. למדתי בבית ספר יסודי יהודי, הלכתי לבית כנסת ולסאנדיי סקול כל סוף שבוע והייתי בתנועת נוער יהודית".
יסמין חוברה צילום: אלבום פרטיהיא נולדה למשפחה ישראלית למחצה ומעידה כי יש לה קשר מאוד חזק למדינה. "הייתי כאן כבר שבע פעמים, יש לי הרבה משפחה וחברים בארץ. תמיד ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שישפיע על המדינה בצורה כלשהי".
את ההזדמנות לתרום למדינה קיבלה יסמין לאחר שסיימה את התואר הראשון שלה בצרפתית וביחסים בינלאומיים עם התמחות באנטישמיות בצרפת במאה ה-20. "זה נושא מאוד לא נעים, אבל מאוד מעניין", היא אומרת.
יסמין הגיעה לישראל לפני 4 חודשים והתמקמה בדירה בפרדס חנה עם שגריר תפוצות נוסף. בבקרים היא מלמדת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בפרדס-חנה כרכור ובמועצה האזורית מנשה ובשעות אחר הצהרים היא מקיימת פעילויות חינוכיות עם בני נוער בקהילה, בהן עולות סוגיות בוערות שקשורות לקהילות היהודיות בתפוצות. בין היתר היא יזמה קבוצת נשים שמשוחחות על נושאים יהודיים; ואת הפרויקט הווירטואלי "ספה אדומה" - על שם הספה האדומה בדירתה בפרדס חנה - המפגיש בין בני נוער יהודיים ונוער יהודי בתפוצות.
3 צפייה בגלריה
בתמונה בני ווינקלמן מריצ'מונד, ויסמין חוברה מצ'רלסטון שהגיעו לשליחות באזור חדרה עירון במודל החדש של הסוכנות היהודית.
(צילום: אלבום פרטי)
"הרבה תלמידים היו מופתעים שאנחנו יהודים מאמריקה, בייחוד התלמידים ביסודי. הם לא היו מודעים לכך שיש יהודים מחוץ לישראל. התלמידים הבוגרים יותר מעולם לא פגשו יהודים מעיר קטנה ויש להם הרבה שאלות כמו איך זה לגדול בתור מיעוט דתי, האם חווינו אנטישמיות ואם כן, מדוע לא עזבנו ומה אנחנו עושים בישראל".
חשוב שהישראלים יכירו את יהדות התפוצות, מסכמת יסמין את החוויה שלה בתוכנית. "חשוב שישראלים ידעו שאנחנו קמים כל בוקר ובוחרים ביהדות. בוחרים לאכול כשר, בוחרים לשמור שבת ובוחרים ללכת לבית כנסת. אני חושבת שאנחנו מייצגים גרסה יפה ומעניינת של היהדות באמריקה. זה המסר שאני רוצה להעביר לישראלים: יש קהילות יהודיות קטנות בארצות הברית שכדאי לכם להכיר ולאהוב בדיוק כמו שאנחנו אוהבים אתכם".
בשיתוף הסוכנות היהודית
