"מגיפה של אלימות": המפגש של משפחות הנרצחים בבית משפחת רזי
(צילום: ירון שרון)
חדרו של בניהו בבית משפחת רזי בירושלים עומד שומם. על השולחן אזניות, כמה תמונות, בגדים וספרים. מראה שגרתי שלא מסגיר את הטרגדיה הנוראה שהתרחשה לפני פחות משבועיים. בסלון הבית נפגשות שתי נשים שלא היו אמורות להכיר לעולם. אין ביניהן קשר משפחתי או חברתי מוקדם. שתיהן איבדו את היקר להן מכל ברגע אחד של אכזריות נפשעת, סתמית, נטולת כל סיבה – ברצח שבוצע על ידי בני נוער.
דקלה רזי, אמו של בניהו ז"ל, מברכת את יירוס זלקה, אחותו של ימנו ז"ל, בחיבוק המגלם בתוכו כאב ואבל ישראלי מסוג חדש. "ברוכה הבאה. אני שמחה שאנחנו יחד," אומרת דקלה בקול שבור. "נכפה עלינו היחד הזה, אבל לפחות..." היא עוצרת, מותירה את המשפט באוויר. יירוס מהנהנת בכאב: "יש לנו הרבה מה לשתף".
המפגש הזה אינו המפגש הראשון ביניהן. מתברר כי עוד במהלך ימי השבעה על בניהו ז"ל, יירוס הגיעה לנחם את משפחת רזי מתוך ידיעה נוראה וברורה שאף אחד אחר לא יבין. "הגעתי לשבעה כי ידעתי איזה בלאגן אנחנו חווינו", היא משחזרת. "פתאום, ממשפחה שלא היה לה שום קשר לפלילים, למשטרה ולכל הדבר הזה – באמת אזרחים שומרי חוק, כלום – הכל מתפרק".
דקלה מקשיבה ומנהנת. "ברגע שהיא אמרה 'אני אחותו של ימנו', ישר נפל לי האסימון. זה היה מאוד מרגש, מאוד מחמם את הלב, והרגשתי כל כך התחברות ושייכות. הדבר הראשון שעלה לי לראש אחרי שזה קרה לבניהו, אחרי שקצת עיכלנו את הבשורה הקשה, זה באמת: 'זה ימנו זלקה שתיים'".
"אף אחד לא מציב גבולות לנוער"
הסיפורים של בניהו וימנו הם שיקוף מדויק ומבעית של אותה מגיפה. ימנו זלקה ז"ל נדקר למוות בפתח תקווה לאחר שביקש מחבורת נערים לחדול מלהתפרע ולרסס ספריי קצף בסניף הפיצרייה שבו עבד. בקשה של אזרח שומר חוק, שהובילה לגזר דין מוות מיידי.
בניהו רזי ז"ל נרצח בנסיבות מצמררות לא פחות. הוא נדקר למוות במהלך מפגש חברתי עם כמה צעירים וצעירות. דקלה נזכרת ברגע שבו עולמה חרב עליה: "גיליתי את זה בצאת שבת. כשיצאה השבת שלחתי לבניהו הודעה והוא לא הגיב. תוך כדי הטלפון קופצות הודעות של חדשות, ואז קפצה ההודעה הזו. וישר אמרתי לבת שלי, שעשתה פה שבת ועדיין לא חזרה לבית: 'מוריה, בואי תרדי מהר מהר, אני עומדת להתעלף, אני מרגישה שקרה משהו לבניהו'".
החבר הכי טוב של בניהו, מתניה, שהיה איתו ברגעים ההם, ניסה להציל את חייו בכל מחיר. "מתניה נעל את הדלת שהם לא יחזרו", מספרת דקלה בקול חנוק. "הייתה שם דקירה משמעותית באזור הלב שהוא ניסה למנוע, לעצור את הדימום... הוא פשוט ניסה להילחם על החיים של חבר שלו".
דקלה רזי, אמו של בניהו ז"ל: "לאן הגענו? לאיזו זילות חיי אדם, לאיזו הפקרות. זו מגיפה של אלימות – ולא סתם מכות, זה רצח!"
דקלה רבי, אמו של בניהו ז"ל
(צילום: ירון שרון)
"השינוי יבוא מאיתנו"
לשיחה מצטרפת שרה מימון. האבל שלה טרי, והזעם בעיניה עדיין בוער. לפי כחצי שנה אחיה, משה צברי ז"ל, נחטף, נדקר ונזרק לבור בעומק 30 מטרים באזור בית גוברין, שם דימם למוות. מי שנאשם בביצוע המעשה המזעזע הוא לא אחר מאשר בן דודתו.
"הצרחות של אח שלי מתוך הבור עדיין מהדהדות לי באוזניים כל לילה," אומרת שרה, והחדר שוקע בשתיקה כבדה. "והרוצח? הרוצח צוחק לנו בפנים. הוא מחייך בבית המשפט, צוחק, לועס מסטיק. זה פשוט מזעזע".
"אני בסוף מרגישה שקופה", מסבירה שרה את התחושה שמשותפת לכל המשפחות בחדר. "כשאני מסתובבת ברחוב עם הכאב שלי והמשפחה שלי מסתובבת, ואנחנו צריכים לחזור לשגרה ולעבוד – אף אחד לא רואה מה אנחנו עוברים".
יירוס זלקה, אחותו של ימנו ז"ל: "אף אחד לא מציב גבולות לנוער. אין מבוגר אחראי שאומר להם 'זה לא מגניב, זה לא בסדר'.
מבחינתן של דקלה, יירוס ושרה, לא מדובר בעשבים שוטים או באירועים נקודתיים בשולי החברה, אלא בתופעה נרחבת ומפחידה שהפכה לשגרה: בני נוער וקטינים חמושים בנשק קר, מסתובבים ברחובות ומחפשים את הניצוץ שיצית את האלימות הבאה. "גם מי שתכנן את הרצח, מי ששלח, מי שגרם, מי שסייע – כל אלה צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח," תובעת שרה. ויירוס מסכמת בנחישות: "השינוי יבוא מאיתנו, מאותן משפחות שנפגעו".
"אנחנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של נערים חמושים שמבצעים עבירות קשות ומשתחררים במהירות רק כי הם קטינים", מזהירה שרה מימון, הפועלת גם במסגרת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. הגישה הסלחנית והעדר האכיפה משדרים ש'לא נורא לרצוח'.
שרה מימון, אחותו של משה צברי ז"ל: "חייבים להפסיק עם עסקאות הטיעון בעבירות דקירה, לאכוף ביד קשה את איסור נשיאת הסכינים ולהחזיר את ההרתעה – לפני שהסכינאות תגבה עוד קורבנות".
שרה מימון, דקלה רבי ויירוס זלקה
(צילום: ירון שרון)
כשהשלוש נפרדות בחיבוק מנחם, שרה אומרת להן בעצב: "אתן מדהימות, אנחנו עוד נתראה הרבה". המשפחות שאיבדו את היקר מכל כבר לא מוכנות להישאר שקופות – והן דורשות שכל אזרח במדינה יתעורר ויבין: הילד הבא שיידקר ברחובות, עלול להיות הילד של כל אחד.
כדי למנוע את הרצח הבא, חייבים להתייחס לסימני האזהרה לפני שהם הופכים לעוד כותרת. יירוס זלקה ובני משפחתה יגיעו הערב, שני 27.7, לאירוע "מסירים את הכפפות" שיזמו חברת R.G.E וקבוצת "ידיעות אחרונות" בנמל ת"א בהשתתפות יוצרים, אמנים ובני נוער שחוו אלימות וחרם והחליטו לשנות את המציאות. בין המשתתפים: טום שלח, עומרי ציפורי, שלומי יפרח, שיר טרן, ליהי טולדנו ועוד. להרשמה
*בשיתוף נותני החסות: מזרחי טפחות, עמל, הסתדרות העובדים, סמלת.
