בשיתוף לקט ישראל
לקט ישראל – אשל אלישב
(הפקה: אינטרוויזיה, מפיקה: רחלי אורן בן ברוך במאית: חן שומוביץ צלם: תומר רחמני עריכה: דובב שושן)
בלב קיבוץ הזורע שבעמק יזרעאל, בתוך חממות מתקדמות שבהן הירוק שולט בכל פינה, אשל אלישב מרגיש בבית. אשל, בן הקיבוץ שעובד בחקלאות כבר למעלה מ-20 שנה, מייצג את הדור החדש של עובדי האדמה: אלו שמשלבים בין המגפיים והבוץ לבין המעבדה והמדע.
"גדלתי בקיבוץ ותמיד החקלאות הייתה עסק מרכזי פה. היה לי ברור שאני רוצה להמשיך את זה". אבל עבור אשל, החקלאות המסורתית לא הספיקה. "יש לי עוד אהבה – לטכנולוגיה ולמדע ורציתי למצוא דרך לשלב בין שני התחומים". עם שחרורו מהצבא השתלב בחווה ההידרופונית, שבה הצמחים גדלים על מים בלבד, ללא צורך באדמה.
"ההייטק של החקלאות"
עבור אשל, השיטה ההידרופונית היא הרבה מעבר לטכניקה גידולית. "הידרופוניקה זה ההייטק של החקלאות. זאת שיטה שבה הצמח גדל רק על מים". בזכות הטכנולוגיה הזו, החווה בקיבוץ הזורע מצליחה לייצר חסה איכותית באופן רציף, ללא תלות בעונות השנה - "משיא הקיץ ועד שיא החורף".
"בלתי נסבל לראות את העבודה הקשה יורדת לטמיון", אשל אלישב צילום: אינטרוויזיההקשר של אשל לתוצרת שלו הוא כמעט רגשי. כבעל רקע אקדמי בביולוגיה, הוא בוחן כל שתיל ושתיל. "כל חסה הופכת להיות קצת כמו הילדים. כשהיא לא גדלה טוב ולא מרגישה טוב צריך להבין מה חסר לה, מה קשה לה ולתקן את זה וכשזה מצליח אין הרגשה טובה יותר".
היתרון הגדול של החווה הוא ייצור רציף לאורך כל השנה אבל ההיתרון יוצר לעיתים דילמה מורכבת. בעונות מעבר, כאשר השוק מוצף בתוצרת חקלאית, נוצרים בחווה עודפים. בעבר, המצב הזה היה מוביל להשמדת תוצרת, מה שיצר קושי ערכי ותחושת תסכול קשה. "זה היה מצב בלתי נסבל מבחינתי לראות את העבודה הקשה יורדת לטמיון".
אשל בחר לא להרים ידיים ויזם את חידוש הקשר עם "לקט ישראל". כיום, במקום שהחסה האיכותית תרקיב בחממה, היא מועברת ישירות לתרומה. "לפעמים יש גם עודפים, וכיף לדעת שברגע שאני מעלה את זה למשאית של לקט ישראל זה מגיע לכתובת הנכונה".
מאי לחקלאי: הגשר שבין השדה לצלחת
במסגרת פרויקט "מאי לחקלאי", מדגישים ב"לקט ישראל" נתון מדאיג: בכל שנה מושמדים בישראל מאות אלפי טונות של פירות וירקות איכותיים רק בשל חוסר כדאיות כלכלית לקטוף אותם.
מעבר לאיסוף התוצרת, ארגון לקט ישראל מספק פתרון לוגיסטי מלא החל מעובדים מקצועיים שמגיעים לקטוף את התוצרת במידת הצורך עם כל הציוד הנדרש והעברתה למרכז הלוגיסטי של לקט ישראל למיון ואריזה ומשם לעמותות הסיוע עבור אשל, זוהי הדרך להבטיח שהעבודה הקשה שלו תזין אנשים ולא את האדמה.
בזמן שאשל מנהל את התפעול בחווה, הוא כבר חושב על העתיד. בתו הקטנה, בת ה-3.5, היא כבר "בת בית" בין בריכות המים. "הבת שלי מגיעה לפה הרבה, אני אוהב לראות אותה גדלה פה. כמו שאני המשכתי את הסבים שלי, אני רואה את הילדים שלי ממשיכים אותי".
והעתיד נראה מבטיח וצפוף במיוחד: אשתו של אשל נמצאת בהיריון עם שלישייה. "מהרגע הראשון שאוכל אביא אותם לפה, לחממה". עבורם, ועבור כלל הציבור בישראל, אשל ממשיך לגדל בגאווה חקלאות ישראלית שורשית וחדשנית כאחד.
יש לכם עודפי יבול? אל תתנו להם לרדת לטמיון. פנו ל"לקט ישראל" והצטרפו למאמץ,
לקט ישראל מוקד חקלאי 8054*
