45 שנה אחרי: סנ"צ בדימוס יהושע סיני בסיור בתחנת המשטרה עליה פיקד
(צילום: באדיבות משטרת מגדל העמק)
הניידת שעצרה לפני מספר שבועות בפתח הדיור המוגן בקריית טבעון לא מיהרה לשום אירוע. היא הגיעה במיוחד עבור נוסע אחד: יהושע סיני, סנ"צ בדימוס בן 88, שחלם שנים לשוב אל תחנת מגדל העמק – התחנה הראשונה שעליה פיקד - 45 שנה אחרי שנפרד ממנה.
כדי להבין מה משך אותו לחזור לשם, צריך ללכת שנים רבות לאחור. סיני נולד בבולגריה ועלה לישראל כילד עם הוריו ב-1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. בתחילה התגוררה המשפחה במעברת עולים בפרדס חנה, וכעבור חודשיים עברה לבית קבע בירושלים.
"עברנו לשכונת בקעה, ושם גם סיימתי את לימודי התיכון", הוא משחזר. "התגייסתי לגבעתי ב-56', מיד אחרי 'מבצע קדש'. לאחר השחרור התחלתי ללמוד חינוך מיוחד באוניברסיטה העברית, ובמקביל עבדתי כמדריך של נוער בסיכון - חבר'ה שהסתובבו ברחובות בלילות והסתבכו היטב. במסגרת העבודה הזאת מוניתי גם לאחראי על חקירות ילדים עד גיל 14 בעבירות מין".
גלריה
סנ"צ (בדימוס) יהושע סיני לצד מפקדי תחנת מגדל העמק. "הגיעו במיוחד ביום החופשי כדי לשמוע אותי"
(צילום: דוברות המשטרה)
עבודתו כמדריך וחוקר נוער בסיכון, במקביל ללימודי החינוך, הובילו אותו, כמה שנים מאוחר יותר, גם אל המדים: ב-1971 התגייס סיני למשטרה, ועל סמך הניסיון שצבר שובץ לקורס חוקרי נוער. עם סיומו החל לעבוד כחוקר במחלקת הנוער בירושלים.
"אחרי שבע או שמונה שנים במשטרת ירושלים ביקשו ממני לעבור צפונה, ומוניתי לקצין הנוער של מרחב העמקים", הוא מספר בגאווה. "הייתי קצין הנוער הראשון של משטרת ישראל - עשיתי היסטוריה, ולמעשה יצרתי את התפקיד מאפס - ושירתי בו חמש או שש שנים".
"תרמתי להקמת בית בישראל"
המעבר צפונה לא היה רק מקצועי: סיני ומשפחתו השתקעו בקיבוץ רמת דוד שבעמק יזרעאל, ובהמשך עברו לרמת ישי. העמק הפך לביתו, והוא נשאר בו עד היום.
סיני בזמן שירותו במשטרה. "החלום הוא לחזור למדים ולעבוד שוב כשוטר"
(צילום: באדיבות המצולם)
יש רגע מיוחד מעבודתך שזכור לך מאותה תקופה?
"הסיפור המעניין ביותר קשור לרצח המורים בגלבוע", הוא אומר, ומתכוון לרציחתם של לאה אלמקייס ויוסף אליהו ז"ל ב-1985. "אחד הרוצחים, כך התברר בדיעבד, הציל בעבר ילד שהלך לאיבוד בגלבוע, ואף קיבל מהצבא פרס כספי על כך.
"עוד זכורה לי מאותה תקופה העבודה הצמודה עם הרב גרוסמן, שכבר אז היה רבה הראשי של מגדל העמק. יחד סייענו לזוג צעיר להתחתן: לגבר היו תיקים פתוחים במשטרה מתקופת נעוריו, והאישה, שהייתה בודדה ועצובה, חששה בעיקר שלא תוכל להינשא לבחיר ליבה.
"בסיוע הרב סגרתי לו ארבעה תיקים, וכך התאפשרה החתונה. אני זוכר שהרגשתי טוב מאוד עם עצמי על כך שתרמתי להקמת בית בישראל".
עם סיום תפקידו כקצין נוער מרחבי מונה סיני למפקד משטרת מגדל העמק, וכעבור שנתיים עבר לפקד על תחנת עפולה. "המעבר היה פתאומי, מהיום למחר, כי מפקד התחנה עזב את הארץ. בניגוד למגדל העמק, מדובר היה בתחנה גדולה, עם יותר מ-80 שוטרים ואחריות על שטח נרחב יותר".
סנ"צ בדימוס יהושע סיני: "אני שגריר טוב של המשטרה, כי יש לי הערכה גדולה אליה ולשוטרים, אבל אני גם מאשים אותה בכך שהיא לא יודעת למכור את עצמה לתושבים. היא לא עושה מספיק כדי שהאזרחים יידעו איזו עבודה קשה השוטרים עושים"
את תפקיד מפקד תחנת עפולה מילא סיני במשך שלוש שנים, ובסיומן יצא לפו"מ (קורס פיקוד ומטה). עם סיום הקורס מונה שוב לקצין הנוער של מרחב העמקים, ומהתפקיד הזה פרש לגמלאות.
"אחרי הפרישה המשכתי לעבוד כרכז שטח בצופים וכחוקר נוער מטעם משרד הרווחה, וב-1991 יצאתי לפנסיה מוחלטת. מאז, כבר 35 שנה, אני גמלאי ומתגעגע מאוד לעבודתי במשטרה".
"שגריר טוב של המשטרה"
סיני, אב לבת וסב לחמישה נכדים, התאלמן לפני שנים רבות, וכיום הוא מתגורר בדיור מוגן בקריית טבעון - זה שממנו אספה אותו הניידת בבוקר הביקור.
את החלום הישן הגשים תנ"צ רן אופיר, מפקד מרחב העמקים, שנחשף לרצונו של המפקד האלמותי לשוב ולבקר בתחנה שעליה פיקד - ודאג שהביקור ייצא לפועל.
מה גרם לך לרצות לבקר בתחנה אחרי כל כך הרבה שנים?
"קודם כול, מאוד נהניתי מהתפקיד הזה – זה היה תפקיד מפקד התחנה הראשון שלי", אומר סיני. "אני אוהב מאוד את מגדל העמק ומכיר את העיר עוד מהתקופות הפחות טובות שלה, ואני מרוצה מאוד מהאופן שבו היא נראית היום. רציתי לחזור אליה, ובמיוחד לתחנה שהייתה לי בית, כדי לראות בעיניים את ההתפתחות החיובית שהן עברו".
לדבריו, "קיבלו אותי יפה מאוד בתחנה: ערכו לי סיור מקיף, ביקשו לשמוע על ההיסטוריה של התחנה, ושמחתי לשתף אותם בחוויות שלי מהתקופה שבה פיקדתי עליה".
סיני מציג בפני שוטרי מגדל העמק את התעודות שקיבל בימיו כשוטר
(צילום: באדיבות דוברות המשטרה)
עד כמה התחנה השתנתה מאז שעזבת אותה?
"מספר השוטרים זינק פי ארבעה לעומת תקופתי, והיו אפילו שוטרים שהגיעו ביום החופש שלהם כדי להקשיב לי. פגשתי גם כמה מהשוטרים שלי מהעבר, שכיום הם גמלאי משטרה בעצמם.
"אני לא מתבייש לומר שהמשטרה היום במצב הרבה-הרבה יותר טוב מהתקופה ששירתי בה", הוא מוסיף בכנות, "כשהייתי מפקד תחנה היו לנו שני חדרים, והיום יש בניין חדש ומודרני".
ולמרות זאת, יש הרבה ביקורת על המשטרה היום
"אני אומר לך שני דברים: אני שגריר טוב של המשטרה, כי יש לי הערכה גדולה אליה ולשוטרים, אבל אני גם מאשים אותה בכך שהיא לא יודעת למכור את עצמה לתושבים. היא לא עושה מספיק כדי שהאזרחים יידעו איזו עבודה קשה השוטרים עושים כדי להגן על הסדר הציבורי ועל התושבים".
אז מי שמשמיץ את המשטרה עושה זאת מחוסר ידע?
"בהחלט. הכול נובע מחוסר ידע. שוטרים עוסקים בהצלת אזרחים ובאכיפת החוק, ומי שחושב אחרת לא מכיר או לא מודע לעבודת המשטרה".
אחת מהטענות הרווחות היום היא שהמשטרה הפכה ל"משטרת בן גביר"
"את ההשמצות האלה לא שמעתי, ובתחושתי המשטרה עושה עבודת קודש ובסך הכול יש לנו משטרה טובה. אם הייתי יכול להגשים חלום, הייתי חוזר למדים ולהיות שוטר - זו עבודה מעניינת מאין כמותה, והמשטרה עושה המון למען האזרחים וראויה להערכת הציבור".
