יריד העוטף למען זיו וגלי - שיחה עם מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו שחטופים בעזה ורוני עשור, חברתם של גלי וזיו, שותפה בפרויקט
(צילום: ליאור שרון)
בבר ה"הייב" ברחוב רוטשילד בתל אביב, התכנסו אתמול (ראשון) בערב עשרות רבות של אנשים למטרה אחת משותפת: לוודא שגלי וזיו ברמן לא יישכחו.
דוכני מאפים, צמחים, כלי חרסינה ותכשיטים - כולם תוצרת העוטף שהובאו למקום במיוחד - מילאו את החלל, כשברקע רביב כנר ולהקת "הדג נחש - כל אחד בתורו - עולים על הבמה שבמרכז הבר, ומופיעים בפני הקהל עם שירים שגלי וזיוי אוהבים במיוחד. מספקים כמה רגעים של נשימה ותקווה לקהל במציאות המטלטלת כל כך.
674 ימים חלפו מאז שהתאומים מקיבוץ כפר עזה נחטפו ב-7 באוקטובר, והם עדיין שם, שבויים במנהרות החמאס.
בין הנוכחים שררה אווירה של נחישות ותקווה מעורבבת בכאב עמוק - ובלטו במיוחד אמילי דמארי ודורון שטיינברכר, בנות קיבוץ כפר עזה וחברותיהן של האחים ברמן, שנחטפו אף הן באותה שבת ארורה ושוחררו משבי חמאס לפני כחצי שנה. גם אמם של גלי וזיוי, טלי ברמן, הייתה במקום ולצידה בני משפחה וחבריהם של בניה החטופים.
"674 ימים של מלחמה על החיים שלהם, על החירות שלהם, על הזכות הפשוטה להיות כאן, בבית, איתנו", אמרה שני קנר, חברתם הקרובה של התאומים, ובקולה הדגישה את המטרה שלשמה התכנסו כולם: "אנחנו לא נשכח, לא נשתוק, ולא נוותר עד שגלי וזיוי יחזרו הביתה".
יוזמה של תקווה
היריד, שהתקיים בשעות אחר הצהריים, נולד מתוך מחשבה פשוטה אך עמוקה: להעניק לעסקים מהעוטף שנקלעו למצוקה כלכלית עקב המלחמה, בית חדש - ובו בזמן לוודא שאף אחד לא שוכח שגלי, זיוי ו-48 חטופים וחטופה אחת - חיים וחללים - עדיין מוחזקים ברצועה על ידי ארגון טרור רצחני.
בין הדוכנים השונים, התרוצצו מארגני היריד ממטה החטופים של כפר עזה וצעירי "הניצנים של אופיר" - תכנית מלגות לצעירי העוטף שהוקמה לזכרם של אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש עיריית שער הנגב שנפל בעת הגנה על קיבוצו כפר עזה ב-7 באוקטובר, ובנו ניצן שנרצח בדירתו שבשכונת "דור צעיר", ממנה גם נחטפו גלי וזיוי.
"היריד הזה הוא בעצם מיזם של קהילת כפר עזה, שנועדה לעזור לשקם את הקהילות בקיבוצי מועצת שער הנגב", הסבירה מכבית מאייר, דודתם של האחים החטופים. "האירוע הזה הוא אמירה של תקווה לחזרתם של גלי וזיוי ושל כל יתר החטופים - חיים וחללים כאחד. אנחנו כעת בונים את העתיד של גלי וזיוי ודואגים שיהיה להם לאן לחזור, כי אנחנו יודעים שהם יחזרו".
"האירוע הזה הוא קודם כל כדי להשאיר את גלי וזיוי במודעות הציבורית, לתת להם במה ולדאוג שלא ישכחו אותם ואת העובדה שהם עדיין מוחזקים במנהרות חמאס", אומר לירן צדיקביץ', חברם הטוב של התאומים. "התרומה מהאירוע הזה היא גם המחשבה לשקם אותם כשהם יחזרו.
"נולדתי שלושה ימים לפניהם, מהרגע שאני זוכר את עצמי תמיד עשינו הכול ביחד", הוא מוסיף, "חגגנו ימי הולדת יחד, היינו באותו גן ולמדנו באותו בית ספר. הכול ביחד".
איך הם היו מגיבים אם היו יודעים על האירוע הזה?
"הם היו קצת נבוכים. זה בטח היה להם מוזר שכולם מכירים את הפנים ואת השמות שלהם. אבל אין ברירה, חייבים לדאוג שנושא החטופים לא ירד מהשיח הציבורי. ולא משנה לאיזה צד פוליטי משתייכים, צריך לתמוך במשפחות החטופים ולעשות הכול כדי להוציא את החטופים מהגיהינום של חמאס".
"להזכיר, לא לזכור"
עידו פלוס, מנהל "הניצנים של אופיר" וחבר של התאומים, פתח את הטקס בדברים שהגדירו את כל הערב: "היום אנחנו מתכנסים כאן לא כדי לזכור, אלא כדי להזכיר - להזכיר לגלי ולזיו שהם לא לבד, להזכיר לעצמנו שהמאבק הזה עוד נמשך, ולהזכיר לעולם שאנחנו לא נוותר עד שהם יחזרו הביתה.
"הנוכחות שלכם, הפעולות שלכם, המילים שלכם - הן הדלק שמניע אותנו להמשיך, גם ברגעים הקשים ביותר", הוסיף פלוס, ומבט בעיניהם של האנשים בקהל הראה מכל לכל ספק שכל מילה נקלטת אצלם היטב וחודרת עד לעומק הנשמה.
שני קנר, חברה קרובה של האחים שגדלה עימם מילדות, נשאה אף היא נאום מרגש ושובר לב: "מאז אותו יום נורא, חייהם של גלי וזיוי נעצרו, ואיתם גם חלק גדול מהחיים שלנו. כל יום שעובר בשבי הוא עוד יום של כאב, של געגוע, של המתנה בלתי נסבלת.
"אנחנו כאן הערב לא רק כדי לקיים יריד", המשיכה קנר בנחישות, "אנחנו כאן כדי להילחם בדרך שלנו. היריד הזה הוא קול חזק וברור: אנחנו לא נשכח, לא נשתוק, ולא נוותר עד שגלי וזיוי יחזרו הביתה".
לקראת סיום דבריה, קנר פנתה ישירות אל התאומים החטופים, בתקווה שאולי, איכשהו המסר יועבר אליהם ויחזק את נפשם: "גלי וזיוי אהובים שלי, אם איכשהו אתם שומעים אותנו - דעו כי הבית שלכם מחכה. הלב שלנו מחכה. ואנחנו נלחמים עליכם בכל דרך אפשרית, עד שננצח".
"סוף סוף לא צריכה לכעוס"
מכבית, שחתמה את הערב, הביעה בדבריה את כל המורכבות והתסכול של 674 ימי מאבק מטלטלים ומלאים באכזבות: "במסע הכול כך ארוך שלנו להצלתם של גלי וזיוי אנחנו כל הזמן נאבקים. רצים ממקום למקום ומתחננים עליהם. מייצרים כל הזמן פעולות שהם לא ישכחו ויישארו בשיח הציבורי.
מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיוי: "הם גיבורים, והם סומכים עלינו שלא נפסיק להילחם על שובם. שלא נתעייף ושלא נוותר, גם כשמולנו ניצב רשע עצום - מבפנים ומבחוץ. לא נשקוט ולא נרפה עד שנחזיר אותם לתמונת הניצחון המוחלט, כששניהם חבוקים בידיים של אמא טלי"
"בכל ריאיון ונאום שלי אני בעיקר זועקת, כואבת וכועסת", הודתה הדודה שלא מפסיקה ולו לרגע להילחם על אחייניה האהובים. "וכאן, כשאני עומדת כאן מולכם, סוף-סוף אני לא צריכה לכעוס, לשכנע, להתחנן אלא רק להוקיר תודה. תודה על המחווה. תודה שאתם נותנים לנו רגע לנשום, להתמלא, לייצר מציאות של תקווה.
"גלי וזיוי הם גיבורים, יש להם את הדנ"א של הוריהם, טלי ודורון", הוסיפה בהתרגשות. "הם סומכים עלינו שלא נפסיק להילחם על שובם. שלא נתעייף ושלא נוותר, גם כשמולנו ניצב רשע עצום - מבפנים ומבחוץ. לא נשקוט ולא נרפה עד שנחזיר אותם לתמונת הניצחון המוחלט, כששניהם חבוקים בידיים של אמא טלי".
בשעה שבה היריד הגיע לסיומו, נפתחה מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו - רגע שיצר ניגוד מהותי בין האווירה במקום האירוע לבין המציאות הפוליטית המתגבשת.
ובעוד שהנוכחים באירוע המשיכו להתרגש מדברי התקווה והמאבק, נתניהו הציג גישה שונה לנושא שחרור החטופים, כשהוא מציין שייתכן שלא יהיו יותר עסקאות חלקיות ושהמטרה היא עסקה כוללת שתשיב את כולם יחד.
7 צפייה בגלריה
רום ברסלבסקי (מימין) ואביתר דוד, מתוך סרטוני חמאס שפורסמו בשבוע שעבר וטלטלו מדינה שלמה
על רקע הכישלון האחרון במשא ומתן מול חמאס, הצהיר ראש הממשלה כי ההכרעה תגיע ב"שיטות מתוחכמות שיפתיעו את חמאס". הוא אף טען שחמאס הציב "תנאי כניעה", אך חלק מאנשי המשא ומתן טוענים שאפשר היה להגיע לעסקה.
לדברי נתניהו, הוא הנחה את צה"ל לקצר את לוחות הזמנים של כיבוש העיר עזה - מהלך שמתכתב עם דרישת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לסיום מהיר של המלחמה.
אבל מעבר לדיונים הפוליטיים ולחילוקי הדעות על האסטרטגיה הנכונה, עובדה אחת נותרת בולטת ומטרידה: הזמן פועל נגד החטופים. הסרטונים המזעזעים שפרסם חמאס בשבוע שעבר וטלטלו מדינה שלמה, בהם נראים רום ברסלבסקי ואביתר דוד כשהם מורעבים וחלשים באופן קיצוני, מזכירים בכאב רב את המחיר האנושי הכבד של כל יום נוסף בשבי.
גלי וזיוי ברמן נחטפו מקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר, ומאז נמצאים בשבי החמאס. הם חלק מ-50 החטופים והחטופה שעדיין נמצאים בעזה.
