בשיתוף עיריית הרצליה
"הבת שלי שיחקה כדורגל והייתה שנה שלמה כמעט הילדה היחידה בקבוצה. הבת הגדולה שלי הלכה למגמת כימיה והייתה כמעט היחידה שם. אפילו בהרצליה - ההסללה קיימת וזה חייב להשתנות", מספר ראש עיריית הרצליה, יריב פישר. מתוך ההבנה הזו, שהשינוי הוא הכרחי לטובת כולם, עבר מנהל הנשים בעיריית הרצליה שינוי ארגוני במסגרתו מחלקת נשים שינתה אסטרטגיה והוסבה למחלקה לשוויון מגדרי.
"זהו מהלך המבקש להפוך את הרשות המקומית לזירת תיקון ואנחנו לוקחים אחריות בנושא", מכריז ראש העיר, יריב פישר. במציאות שבה נשים בישראל עדיין מודרות ממוקדי קבלת החלטות ופערי השכר נותרו גבוהים, בעיריית הרצליה זיהו כי "מינהל הנשים" המסורתי אינו הפתרון האולטימטבי וישנו צורך לשנות כיוון ולעבור למודל של מחלקה רוחבית לשוויון מגדרי, כזו שלא יושבת בשוליים, אלא משפיעה ישירות על תקציבים, תשתיות ושירותים עירוניים.
4 צפייה בגלריה
"אפילו בהרצליה - ההסללה קיימת וזה חייב להשתנות", יריב פישר, ראש עיריית הרצליה
(צילום: דוברות עיריית הרצליה)
"להקצות משאבים זה החלק הקל", אומרת סגנית ראש העיר, דנה אורן ינאי, שאף מחזיקה בתיק השוויון המגדרי. "השינוי האמיתי צריך להיות בתודעה - להבין שזה לא סיפור רק של נשים - אלא של חברה שלמה".
לפי סיגלית שדה דמרי, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה ומנהלת אגף ועדות, "בעבר רוב העיסוק של מנהל הנשים היה בקבלת נשים במצבים קשים כמו אלימות או גירושים". אך המחלקה החדשה קיבלה מנדט שונה לחלוטין: "לעסוק בשינוי של עיוותים חברתיים ואפליות שהתקבעו במשך שנים".
בהתאם להגדרת המטרות החדשה, חולקה פעילות המחלקה לשלושה צירים: שוויון ושינוי עומק אמיתי ומדיד, קהילות נשים וטיפול בנשים במצוקה. "אנחנו כל הזמן שואלים 'האם הצלחנו להזיז את המחוג?'", אומרת אורן ינאי.
אריאל פיכמן, מנהלת את פעילות המחלקה לשוויון מגדרי. היא רואה בשלטון המקומי את המפתח לתיקון הפערים בשוק התעסוקה, שנותרו בעינם למרות השכלתן הגבוהה של הנשים בישראל. "כמו שבנגישות לא מספיק להפעיל תוכנית אלא צריך לשנות רחובות ומוסדות ציבור, כך גם בשוויון מגדרי", קובעת פיכמן.
"כשאתה רוצה לתת שירות, אתה חייב קודם לחקור ולגבש נתונים. אם אתה רוצה להבין פער אז אתה חייב למדוד אותו". בהתאם לתפיסה זו, נדרש כעת כל אגף בעירייה – מחינוך ועד הנדסה ותקצוב – לאסוף נתונים ולבחון את שירותיו מחדש.
שוויון בתקציב, נראות ובמסר
במהלך ישיבה של הוועדה לשמות רחובות, שם לב פישר כי שוב ושוב עולים שמות של גברים. "אמרתי להם בשלב מסוים לעשות בדיקה, וגילינו שרק 13% משמות הרחובות בעיר נקראים על שם נשים", הוא משחזר. "זה יושב לנו בחלל של העיר כל הזמן - ואנחנו צריכים להיות במקום אחר".
הבחינה המחודשת הזו חלחלה מהר מאוד למערכת החינוך, שם בונים כעת בעירייה רצף מגיל לידה ועד יב' שנועד לפרק דפוסי הסללה רגע לפני שהם מתקבעים. לדברי אורן ינאי, "המורים והצוותים הם כלי מחולל שינוי. זה מתחיל באזורי המשחקים בגן, בתפקידים שמחלקים לילדים וממשיך עד בחירת מגמות בתיכון".
גם בתחום התרבות, נקבע יעד חדש - 50% של ייצוג נשי באירועים עירוניים, כשהנחיה ברורה אוסרת על השמעת מוזיקה של אמנים שפגעו בנשים.
ההשקעה המגדרית ניכרת במיוחד במגרשי הספורט, מתוך הבנה שמתקנים ברמה גבוהה לא מספיקים כשלעצמם. העירייה החלה באיתור נקודות נשירה של נערות ופועלת להשוואת התנאים בשטח. "אם יש קבוצות כדורגל לבנות", מדגישה אורן ינאי, "צריך לדאוג שהן יקבלו מגרשים בשעות נוחות ותאורה נכונה. זו לא רק שאלה של תקציב, אלא של נראות ומסר".
ראייה כוללת של מצוקה בשעת חירום
עם פרוץ המלחמה מול איראן, נבחנה הצלחת המחלקה החדשה בפועל והאירוע המחיש עד כמה קריטית הנוכחות הנשית בחמ"ל. "מבחינת הדרג הניהולי, יש אצלנו סביב 50% מנהלות בכירות", מתארת שדה דמרי, ששימשה כמנהלת לחימה. "כשיושבת אישה בתפקיד מרכזי, החשיבה על כל מה שעולה סביב השולחן רחבה יותר. יש ראייה כוללת גם על נשים שעובדות ופועלות בחירום, תוך הכלה והבנה של המצוקות שלהן כשהן בבית בלחץ עצום".
4 צפייה בגלריה
סיגלית שדה דמרי, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה ומנהלת אגף ועדות בעיריית הרצליה
(צילום: דוברות עיריית הרצליה)
הצורך בשטח גובה גם בנתונים: מסקר שערכה העירייה בזמן הלחימה עלה כי האתגרים הקשים ביותר עבור 47% מהנשים הם ההתמודדות עם הבית והפגיעה בתעסוקה, במיוחד כבנות זוג למשרתי מילואים. בתגובה לכך, הפעילה העירייה מערך חינוך בלתי פורמלי רחב, כולל בסופי שבוע, וגייסה בני נוער לסיוע למשפחות. "זו דוגמה לחשיבה מגדרית בפעולה, כשאת מיטיבה עם אוכלוסייה מסוימת, את מיטיבה עם העיר כולה", קובעת פיכמן, וראש העיר, יריב פישר, מחזק את דבריה ואת חשיבות המהלך: "כשנשים נמצאות במוקדי ההחלטה, התהליכים נראים אחרת".
"הרצליה גאה להיות מגדלור"
בימים אלו מסמנת העירייה את היעד הבא: הקמת "האב" (Hub) עירוני לנשים בנושא עסקים ויזמות. "המטרה היא לבנות פלטפורמה רחבה - ליווי, חיבורים עסקיים, שיתופי פעולה ומאגר עצמאיות עירוני", מפרטת שדה דמרי ומבהירה כי לא מדובר במקום סמלי אלא בבניית תשתית לטווח ארוך. "אנחנו בתחילת הדרך ואוספות עכשיו נתונים כדי להבין מה באמת נדרש לנשות העסקים בהרצליה".
פיכמן רואה במהלך הזה רובד נוסף של תיקון טעויות בחינוך מגדרי. "נשים מוסללות לא להתעסק בכסף, לא להיכנס לעולמות השקעה וניהול", היא טוענת. "אנחנו רוצות לשנות את זה. לתת לנשים גישה לעולם הכלכלי, לקדם אותן לעמדות הנהגה וללוות אותן בצמתי החיים המשמעותיים - מהשחרור מהצבא ועד הכניסה להורות". בהקשר זה מדגישה שדה דמרי: "תקרות הזכוכית שמלוות אותנו כנשים לא יכולות להמשיך להתקיים. אין משהו שגבר יכול לעשות ואני לא".
עבור פישר, שמגיע מהמגזר העסקי ומאמין שצוותים מעורבים מניבים תוצאות ניהוליות טובות יותר, המהלך הכולל הוא מסר ברור לרשויות אחרות בישראל. "כשעירייה מתנהלת אחרת, עם חשיבה מגדרית, אחרים רואים ומאמצים", הוא מסכם בסיפוק, "הרצליה גאה להיות מגדלור".
בשיתוף עיריית הרצליה
