כתבות
מרכז רואים דרך
(צילום: ירון שרון)
בישראל חיים אלפי ילדים עם אתגרים התפתחותיים. עבור רובם, המסע מתחיל באבחנה ומסתיים בריצה מתישה בין מרפאות. קלינאית תקשורת פה, ריפוי בעיסוק שם, פסיכולוגית במיקום שלישי, וכל אחת מהן רואה רק חלק מהתמונה. זואי נרקיס בינוני מכירה את המסלול הזה מקרוב. ליביאל, בתה, נולדה עם טונוס שרירים נמוך. בגיל ארבעה חודשים נעצרה התפתחותה, ומאז זואי מצאה את עצמה רצה בין טיפולים: פיזיותרפיה בגיל חמישה חודשים, קלינאית תקשורת בגיל שנה, ואז נוירולוגית. "כל מה שעשיתי היה באופן פרטי, יכולתי לחכות שנים לקופת החולים", היא מספרת.
כשהגיעה האבחנה – אוטיזם בתפקוד גבוה, האתגר האמיתי רק התחיל. "ישבתי בערך שבועיים ודיברתי עם 30 קלינאיות תקשורת", היא נזכרת, "או שלא היה להן טיפול לגיל שלה או שאף אחת לא הייתה פנויה. המצב בארץ נוראי באמת". ואז היה צריך למצוא מרפאה בעיסוק, טיפול רגשי, ולדאוג שכולם יעבדו ביחד. רק שאיש לא דיבר עם האחר.
"הדבר הכי קשה זה שאת לבד", אומרת זואי, "אין לך מישהו שמכוון, שאומר לך מה השלב הבא. את רצה בין מטפלות שונות, וכל אחת מדברת בשפה אחרת". במקרה שלה, זה אומר שהיא עצמה הפכה למתאמת, זו שצריכה להסביר לכל מטפלת מה המטפלת השנייה עושה, לקשר ביניהן, לוודא שכולן עובדות באותו כיוון.
מרכז אחד - שפה אחת
התמונה שזואי מתארת מוכרת למשפחות רבות בישראל. מאות אלפי ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים חיים במדינה, והמסע של המשפחות שלהם כולל לרוב ריצה מתישה בין מטפלים, אבחונים במקומות שונים וחיפוש אינסופי אחר התשובות הנכונות. כל מטפל רואה חלק מהתמונה, אבל לעיתים קרובות אף אחד לא רואה את התמונה השלמה. בקריית־אונו נפתח מרכז שמציע גישה רב־תחומית למשפחות כאלה. במרכז "רואים דרך" מבית "מייאור" (MYOR) כל המומחים היושבים יחד, חושבים יחד ובונים תוכנית טיפול משותפת. יעל גראור, מנהלת המרכז, מסבירה:"אנחנו נותנים טיפול הוליסטי, אינטגרטיבי, שעוטף את המטופל ואת הוריו מכל הכיוונים. יש תיאום בין המטפלים, וההדרכה שמקבלים המטופל או ההורים היא הדרכה מאוחדת".
המרכז מציע מגוון שירותים: אבחונים וטיפולים בשפה, דיבור, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, פיזיותרפיה, דיאטניות ועוד. הצוות כולל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, כולם מומחים בתחומם. האבחון והטיפול מיועדים לכל הגילים – מפעוטות וילדים ועד בוגרים, בשונה ממרכזים רבים שמתמחים רק בגיל מסוים.
"רב נסתר על הגלוי"
ריקי רביוב, מייסדת המרכז, מביאה עימה 30 שנות ניסיון בתחום החינוך המיוחד. לאורך השנים, אומרת רביוב, היא למדה המון על עולם האוטיזם. "למדנו שבעצם הם מבינים הכל, יודעים הכל, חווים הכל – ואנחנו לא תמיד רואים את זה", היא מספרת, "אני תמיד מסתובבת עם דגל מקצועי שקוראים לו 'רב הנסתר על הגלוי'. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שהם מבינים, כי אנחנו לא רואים הכל".
הגישה במרכז היא מה שמכונה "אפירמטיבית" – לא מנסים להפוך אנשים עם אוטיזם לנוירו־טיפיקלים. "אנחנו מלמדים אותם להכיר בצרכים שלהם, איך לחיות איתם ולדעת לסנגר על עצמם", מסבירה גראור.
יעל צבי סבן, מנהלת תחום הטיפול הרגשי במרכז, רואה את הכוח בעבודת הצוות המשותפת. "כל איש צוות מגיע מהזווית שלו, נותן את ההשקפה והידע שלו ויכול לייצר איזושהי רשת מחשבתית אצל האחר", היא אומרת, "יש מקרים שהם פחות ברורים, ואז העובדה שיש למידה משותפת מאפשרת לאנשי המקצוע להתבונן דרך משקפיים יותר רחבים".
"הכל באותו מקום"
היום, בגיל שנה ועשרה חודשים, ליביאל נמצאת במעון רגיל, לא במעון תקשורת. זואי עדיין זוכרת את הקשיים מהתקופה שלפני הטיפולים: "היו לליביאל הרבה קשיים של בכי, היא לא הצליחה להסביר את עצמה וגם לא הצליחה להירגע, ואני לא הצלחתי לעזור לה להירגע". כיום, היא מספרת, ליביאל משלימה פערים בצורה מדהימה, כשבעיקר הטיפול הרגשי הוא שעזר לה להירגע ולהתקדם.
זואי מאמינה שמרכזים כמו "רואים דרך" הם בדיוק מה שהמדינה צריכה. "זה נורא טוב שכל המטפלות מכירות אחת את השנייה, ואז יודעות על מה לעבוד עם הילד ולא האמא צריכה להתחיל לקשר בין מטפלת למטפלת. הילדה מקבלת הכל במקום אחד", היא אומרת, "ברגע שיש מרכז שעושה לך את הקישורים האלה לבד, אז הילד לא הולך לאיבוד".
לזואי, שבאה מתחום החינוך המיוחד, היה קל יותר לנווט במערכת, אבל היא חושבת על ההורים שלא מכירים, שמקבלים את האבחנה והעולם נופל עליהם. "הם הולכים, מתאבלים ואז גם המערכת, במקום לעזור להם, מתנגדת ועושה להם מלא בלגנים", היא אומרת, "ולא לכולם יש את הכוחות להיות לביאות ואריות". החזון, לדברי אביתר מייאור, הבעלים של קבוצת "מייאור", הוא להקים מרכזים נוספים מסוג זה בכל עיר מרכזית. "יצרנו פה משהו שהוא אחר", הוא אומר, "מתוך תחושת שליחות ואג'נדה אמיתית".
הרעיון שכל המטפלים יושבים יחד ומדברים זה עם זה נשמע פשוט. אבל עבור משפחות רבות זו מהפכה קטנה במערכת הטיפול בישראל – מערכת שלעיתים קרובות מדי משאירה משפחות לבד בדרך הארוכה והמורכבת שלהן.
בשיתוף מרכז "רואים דרך"
פורסם לראשונה: 07:00, 26.11.25
