בשיתוף עיריית ירושלים

בעיריית ירושלים הפגינו חשיבה יצירתית ואחרי שנתיים בתוך משבר הקורונה ורצון לגוון את צורת הלימודים, כשלרשותם טבע עירוני עשיר, החלו בפרויקט למידה חוץ בית ספרית.
"ב-4 השנים האחרונות עשינו מהפך בחצרות בעזרת פרויקט 'מחדש' של עיריית ירושלים. במהפך דרמטי הפכנו את כל החצרות בבית הספר לחצרות טבעיות", אומרת אפרת ארביב, מנהלת בית הספר ממ"ד גוננים בירושלים, שאימץ אופני למידה חדשניים לתוך תוכנית הלימודים. "החלטנו להוציא את הלמידה ככל שרק אפשר החוצה, והאווירה והאקלים בבית הספר השתפרו מאד. אנחנו רואים בזה הרבה ברכה".
בית הספר ממ"ד גוננים הוא אחד מעשרות בתי ספר בירושלים שבחרו בדרך למידה חדשנית במסגרת תוכנית הלימודים השנתית. המהלך של יציאה מהכיתה הוא רק חלק מהגישה שמביאה לידי ביטוי את התלמיד כלומד העצמאי, ואת הלמידה ככזאת שמתקיימת לא רק מול המורה – אלא לבד, בזוגות ובקבוצות, בתוך ומחוץ לכיתה. במסגרת הלימודים בחוץ, התלמידים לומדים שיעורים ממערכת השעות הרגילה – שפה, חשבון, מדעים ועוד – בחצר, במשתלה, או בין בעלי החיים בבית הספר.
"בלמידת חוץ אנחנו מנסים להעביר חומר לימודי בצורה לא רגילה. אנחנו בונים מערך שיעורים בעברית ואיתו אנחנו יוצאים החוצה, מנצלים את השטח ואת כל מה שקורה בחוץ כדי להעמיק עוד את הלמידה, לגוון אותה, כך שכל אחד יוכל להתחבר מכיוון אחר או לבוא לידי ביטוי בתחומים אחרים", מעידה מהשטח מורה בבית הספר, תהילה ורשבסקי.

משבר הקורונה כזרז

"הקורונה הייתה אילוץ עבור כולנו. החלוקה לקפסולות והצורך ללמוד במרחבי חוץ גרמו לכולנו לצאת החוצה", מספרת אורית דולב, מנהלת אגף פדגוגיה במנהל החינוך של עיריית ירושלים, ומוסיפה: "זיהינו באילוץ הזה סוג של הזדמנות ולקחנו אותה בשתי הידיים והיום, זה חלק מהתפיסה הפדגוגית שלנו – לעודד את הגנים ובתי הספר לצאת אל המרחבים הפתוחים".
ארביב מחזקת ואומרת: "בשנתיים האחרונות אנחנו עושים את זה בצורה הרבה יותר משמעותית. הצוות מקבל הדרכה ממרכז החדשנות 'פואנטה' שמפעיל מינהל החינוך העירוני, שמלווה אותנו ומלמד את המורות איך מעבירים שיעור בחוץ. מדהים לראות את החיוך על הפנים של הילדים. ילדים לומדים בחיוך, בצחוק, בהנאה גדולה. למידת חוץ זה שיעור שמחכים לו", היא אומרת.
גם התלמידים חשים בהקלה שבאה עם לימודי החוץ. "הייתי מלא בבידודים וכשיצאתי הרגשתי חופשי. הרגשה ממש כיפית", אומר אורי אורלב, תלמיד בית הספר ומוסיפה ציון שפיצר, גם היא תלמידה, ואומרת: "כשיוצאים אפשר לנשום, לא להיות כל היום דבוקה למסך".

לא רק בגלל הקורונה

"מבחינתנו, זו תפיסה פדגוגית שמטמיעים בלי קשר לקורונה. פתחנו השתלמויות למורים, בהן הם לומדים איך ללמד בחוץ. מיפינו והכשרנו אתרי טבע וגינות קהילתיות בירושלים ואנחנו מנגישים אותם לבתי הספר. יש לנו קשר קרוב עם כל מוסדות התרבות בירושלים, ששמחים לארח כיתות ללמידה חוץ בית ספרית ומבחינתנו, מעכשיו זה חלק מהשגרה. אנחנו ממליצים לכל בית ספר ולכל כיתה לצאת יום אחד בשבוע וללמוד מחוץ לכיתה", מוסיפה דולב.
עד כמה זה ניכר בשטח? "אני יכולה לראות תלמידים ממקום אחר. יש ילדים שכשרואים אותם בסביבה אחרת, יוצאים מהם דברים אחרים. פתאום עולים רעיונות מתלמידים, שבתוך הכיתה הם מוגבלים, ובחוץ הם פורחים. בסביבה פתוחה הם יכולים לשאוב את התשובות והרעיונות שלהם מהעולם סביבם. כשיוצאים החוצה יש הרבה קריאות התלהבות. רואים את האור בעיניים של הילדים, את היצירתיות שיוצאת מהם", אומרת המורה תהילה ורשבסקי.
על עצמה מעידה ורשבסקי, שגם לה זה סייע 'לצאת מהקופסה'. "זה מוציא ממני דברים אחרים. כשאני משחררת יותר בחוץ, גם בכיתה הם יותר משוחררים. הם בודקים, הם חוקרים, אני פחות אומרת מה לעשות. בסוף היום, הילדים יודעים המון ויש להם ידע, הם חוקרים ויגיעו רחוק יותר".
"כשאת בחוץ את גם רואה שהילדים נהנים יותר וזה נותן תחושה טובה ללמוד ככה", מסכמת שפיצר בחיוך.
בשיתוף עיריית ירושלים