בשיתוף עמותת וראייטי ישראל
כשפרצה המלחמה, מאות אלפי ילדים ישראליים נפרדו בן רגע מהבית, מבית הספר ומהחברים. הם מצאו את עצמם במלונות, באתרי נופש שהפכו למקומות מגורים זמניים, או בבתי קרובי משפחה. ילדים שהתקשו להבין מה קרה להם ולמה, איך חייהם השתנו לחלוטין בן לילה.
עבור עמותת וראייטי, הפועלת למען ילדים עם צרכים מיוחדים, המציאות החדשה הובילה להרחבה של התפיסה המקורית. ילדים עם צרכים מיוחדים הם כבר לא רק ילדים עם מוגבלויות פיזיות או קוגניטיביות - גם ילד מפונה מביתו הפך להיות ילד עם צרכים מיוחדים. שינוי התפיסה הזה עמד בבסיס הפעילות המשותפת שנוצרה בין עמותת וראייטי לארגון 'סיסמה לכל תלמיד' מאז פרוץ המלחמה.
2 צפייה בגלריה
ילדים מפונים בפעילות של עמותת וראייטי ישראל וסיסמה לכל תלמיד
(באדיבות סיסמה לכל תלמיד)
"ב-7.10 היינו בהלם, כמו כולם", מספרת מיכל סלונים, מנהלת שיווק ופיתוח משאבים בוראייטי. "כל הפעילויות הוקפאו, וניסינו לחשוב מה אנחנו עושים. הבנו שיש אוכלוסייה שלמה של ילדים שפונו מהבית שלהם, שנמצאים בהלם וצריכים עזרה ותמיכה". לתחושתה, "הפעילות עם ילדים מפונים מאוד התאימה לוראייטי. אנחנו מראש לא עמותה שמתמקדת במוגבלות מוגדרת אחת, כמו עמותות אחרות. מאז ומעולם אנחנו מתייחסים לכל סוגי הצרכים המיוחדים של ילדים בחברה הישראלית".
טכנולוגיה כגשר לרגשות
מיכל סלונים, מנהלת שיווק ופיתוח משאבים בעמותת וראייטי ישראלבאדיבות המצולמתבאשר לשותפות עם 'סיסמה לכל תלמיד', סלונים מתארת כי "היוזמות החלו במקביל ואז התחברו. לוראייטי היו המון שוברי מתנה לילדים שקיבלנו בתרומה. 'סיסמה לכל תלמיד' לקחו את האייפדים והציוד שלהם והתחילו לנסוע למלונות מפונים לפעילויות. מהר מאוד חברנו אליהם כדי לחלק לילדים שוברים ומתנות, וגם הבאנו מתנדבים שלנו לעזור בפעילויות שלהם".
אריאל סנדובסקי, מנהל הפעילות הארצית של 'סיסמה לכל תלמיד', מתאר את הגישה שגובשה עם פרוץ המלחמה. "הבנו שצריך לחשוב מחוץ לקופסה ולתת חוויה אחרת. הגענו עם צוותים לכל מלונות המפונים - טבריה, ים המלח, אילת, המרכז. הצוותים הגיעו עם טאבלטים, משקפי VR, קונסולות משחק, כדי לספק חוויה לימודית מעשירה".
"מעבר לחוויה הטכנולוגית, המטרה של הפעילויות הייתה הפוגה מהחדשות ומהמציאות הקשה", מסביר סנדובסקי. "הילדים מצליחים לבטא את עצמם באמצעים דיגיטליים. יש בפעילות תוכנית רגשית, הילד צריך לספר על עצמו דרך מצגת. לפעמים יותר קל לו לבטא את הרגשות והקשיים ומה עושה לו טוב בצורה כזו, מאשר לדבר".
החיבור בין הטכנולוגיה לטיפול הרגשי מתבסס על הבנה עמוקה של עולם הילדים והדרך שבה הם מעבדים חוויות. באמצעות הכלים הדיגיטליים, המאפשרים יצירה וביטוי עצמי, הילדים מקבלים מרחב בטוח לעבד את חוויותיהם ולחלוק את עולמם הפנימי.
סיפורו של יואב פרי-אברהם מבית הילל מייצג את המעגל המלא של החוויה. "הסיפור שלי מתחיל בדרך לירח דבש בסיני", הוא מספר. "הגעתי עם בת הזוג שלי למעבר הגבול באותו הבוקר, הבנו שמשהו קורה והחלטנו להישאר באילת. במקביל לכך שהתחלנו להתנדב במרכזי קליטה, דיברתי עם אבישי ג'יבלי, מנכ"ל 'סיסמה לכל תלמיד', כדי לעזור לו לארגן באילת אייפדים וטאבלטים". בהמשך, הגיע למרכזי מפונים בכל רחבי הארץ לפעילויות.
פרי-אברהם, שהיה בעצמו מפונה מהצפון ועבד כמדריך בפעילות של 'סיסמה לכל תלמיד' בקריית שמונה, מצא את עצמו בפוזיציה ייחודית, כאשר נפגש עם תלמידים מהקהילה שלו אשר פונו. "הייתה לי הזכות להחזיר לקהילה שממנה פוניתי, כאשר הגענו למקום שאליו היא פונתה", הוא מתאר בהתרגשות. "נפגשתי עם תלמידים שהיו שלי בקריית שמונה, אבל בחוויה אחרת לגמרי - עצם ההגעה שלי בתור פנים מוכרות מלפני המלחמה, הובילה לתגובות מאוד אותנטיות אצל הילדים. הם צעקו לי בהתרגשות עוד לפני שנכנסתי בשער של המקום אליו פונו, ביקשו ממני לשלוח סלפי למחנכת שלהם ולהתעדכן מה שלום המורים שלהם".
שותפות טבעית
אריאל סנדובסקי, מנהל הפעילות הארצית של "סיסמה לכל תלמיד" באדיבות המצולםהחיבור הנוכחי בין שני הארגונים, וראייטי ו'סיסמה לכל תלמיד', אינו מקרי. "שתי העמותות הן עמותות 'אחיות' אשר נוסדו על ידי אודי אנג'ל, מה שהוביל לשיתופי פעולה רבים במשך השנים", מתארת סלונים. סנדובסקי מסביר כי "הראש של וראייטי ושל 'סיסמה לכל תלמיד' דומה. החיבור טבעי, אנחנו עוסקים שנים בחינוך לשילוב, מלמדים בבתי ספר איך עובדים יחד עם ילדים עם צרכים".
לדבריו, הפעילות הביאה תוצאות מרגשות. "ממש לאחרונה הגענו למרכז של ילדים שפונו לאחר שהבניין שלהם נפגע בלחימה מול איראן. ראש עיריית רמת גן אמר שהרבה גופים הגיעו ואת הפעילות שלנו הילדים הכי זוכרים. עבורי, זו העדות החשובה ביותר להצלחה ולאפקט של הפעילות שלנו". השותפות בין וראייטי ל"סיסמה לכל תלמיד" ממשיכה להתפתח גם במבט לעתיד. "יש לנו תכנית חדשה עם וראייטי, השואפת להקים רשת של בתי ספר שמחנכים לערכים כמו קבלת השונה", מספר סנדובסקי.
התפיסה והחזון של שני הארגונים, מסכמת סלונים, "כוללים שינוי תפיסתי ושינוי חברתי של חברה יותר סובלנית ומכילה, עם פחות דעות קדומות כלפי כל מי שנתפס כאחר". מה שהתחיל כהרחבה זמנית של ההגדרה הפך להבנה עמוקה יותר: שונות היא לא קטגוריה, אלא מציאות - וכל ילד זכאי לקבל את הכלים שמתאימים לשונות שלו.
בשיתוף עמותת וראייטי ישראל
