כמעט שלוש שנים עמדו "גן תות" ו"גן ברוש", בתי הילדים של קיבוץ ניר עוז, שרופים ודוממים - כפי שנותרו אחרי 7 באוקטובר.
הגנים, שבהם גדלו בין היתר ילדי ביבס וקדם-סימן טוב, הפכו לאחת העדויות הקשות לטבח שבו אחד מכל ארבעה מתושבי הקיבוץ הקטן שבעוטף, נרצח או נחטף.
אתמול (שני), במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, הם קיבלו ייעוד חדש: על יסודותיהם נחנך "בינה בלב", מרכז טכנולוגי-כלכלי שמבקש להחזיר צעירים, תעסוקה וחיים לקיבוץ שמתגוררים בו כיום 25 תושבים בלבד.
המרכז, יוזמה אזרחית שפועלת כחברה לתועלת הציבור, כבר עובד בשטח ומשמש כזרוע מחקר ופיתוח מול מפעלי תעשייה וגופים חקלאיים בדרום, וכן כחממת יזמות וכקמפוס הכשרות טכנולוגיות בתחומי הבינה המלאכותית.
לדברי מקימיו, הפעילות מביאה לניר עוז עשרות צעירים, ובהמשך היא צפויה להתרחב גם לצפון.
"50 מטר מגינת הקקטוסים של הוריי"
מאחורי המיזם עומדים שלושה: יזם ההייטק יוסי ורדי, המייסד והמנכ"ל; מומחה הבינה המלאכותית ד"ר גלעד זלוטקין, המנהל הטכנולוגי; ויזהר ליפשיץ, בן הקיבוץ, שמוביל את קשרי הקהילה והממשל.
ליפשיץ הוא בנם של יוכבד ליפשיץ, ששוחררה מהשבי אחרי 17 ימים, ושל העיתונאי עודד ליפשיץ ז"ל, שנחטף אף הוא באותו בוקר ונרצח בשבי.
השקת מרכז "בינה בלב" בקיבוץ ניר עוז
(צילום: הרצל יוסף)
"היום, אחרי הדרך שעברנו, אנחנו מבינים שהמאבק על ניר עוז הוא גם המאבק להחזיר אליו חיים", אמר ליפשיץ בטקס. "'בינה בלב' נולדה מתוך המקום הזה, 50 מטר מגינת הקקטוסים של בית הוריי שנחרב, ובתוך בית ילדים שנשרף.
"במקום שהיה בית לילדים אנחנו מביאים היום חינוך, טכנולוגיה, אנשים ויזמות. כבן הקיבוץ, להביא חיים לביתי הפגוע זו הדרך לצמוח מהשבר".
ורדי קשר בדבריו בין שם הקיבוץ לייעודו החדש: "באנו לכאן, לניר עוז, מתוך הערכים שעליהם נבנתה הארץ - סולידריות, אומץ ואמונה בכוחנו לבנות מחדש. במקום שהיה בו הרס וחורבן אנחנו בוחרים להפיח חיים, ליצור ולהצמיח.
"'כי נמלאתם ניר, והדרתם עוז' הוא עבורנו לא רק אמירה, אלא דרך פעולה - למלא מחדש את המקום באנשים, בעשייה, ביצירה ובתקווה".
הרעיון שבבסיס "בינה בלב" פשוט לניסוח וקשה הרבה יותר לביצוע: לחבר בין התעשייה המסורתית של הפריפריה, שזקוקה להתייעלות ולחדשנות, לבין הון אנושי טכנולוגי - מצעירים בתחילת דרכם ועד אנשי מקצוע מנוסים שנדרשים להתאים את עצמם לשוק עבודה משתנה.
השאיפה, מסבירים במיזם, היא שהתעשייה בדרום לא תהיה רק צרכנית של חדשנות, אלא תהפוך בעצמה לזירה של פיתוח ויזמות.
גינת הקקטוסים של יוכבד ועודד ליפשיץ שהמחבלים החריבו
(צילום: תומר שונם הלוי)
בפועל מדובר בשלושה מסלולים: צוות מו"פ רב-תחומי שעובד בצמוד להנהלות המפעלים ומתרגם צרכים תפעוליים - אוטומציה, ניתוח נתונים, בקרת איכות - לפתרונות טכנולוגיים; קמפוס הכשרות, שבו כבר יצאה לדרך תוכנית ראשונה להכשרת Forward Deployed Engineers (FDE), תפקיד מבוקש בתעשיית ה-AI, שבמסגרתה המשתתפים עובדים על פרויקטים אמיתיים במפעלי הדרום; וחממת יזמות שמאתרת יזמים בתחילת דרכם והופכת בעיות שעולות מהשטח בתעשייה ובחקלאות לחברות הזנק.
לצד המייסדים שותפים למיזם גופים מהמגזר העסקי, הציבורי והפילנתרופי, בהם קק"ל, JNF אוסטרליה, סיילספורס ישראל, רשות התעסוקה ומשפחת ויידור.
"המקום שחווה את הגיהינום, ישוב להיות גן עדן"
בנאומו בטקס, הנשיא הרצוג הקדיש את דבריו לאדמה שעליה קם המרכז. "יש אדמה שעומדים עליה ביראה. כזו היא האדמה הזאת", אמר. "אדמת ניר עוז ידעה את אסון 7 באוקטובר במלוא עוצמתו.
"על אדמת הקודש הזו שילמנו מחיר שאין לו שיעור. והאדמה הזו כאן ממש, היא גם זו שמלמדת אותנו היום כיצד ואיך צומחים החיים. ניר עוז ישוב להיות סמל לתקומה, לתחייה ולבנייה. המקום שחווה את הגיהינום, ישוב להיות גן עדן".
הנשיא הרצוג בטקס השקת המרכז בניר עוז. "האדמה הזו מלמדת אותנו היום כיצד ואיך צומחים החיים"
(צילום: הרצל יוסף)
על הגנים עצמם הוסיף: "שני גני ילדים, שספגו ביום ההוא את הרוע במלוא עוצמתו, קמים היום לתחייה כמוסד שמוקדש שוב לחינוך, ליצירה, לחקר, לצמיחה. מן המקום שבו ביקשו לעקור את הקיים, יצמח העתיד".
את דבריו חתם הנשיא בהתייחסות לשם שבחרו המייסדים: "בחרתם לקרוא למדרשה הזאת 'בינה בלב'. זה קצת אוקסימורון: בינה זה במוח, בלב יש רגשות. אבל מה לעשות, זה בדיוק היופי של המקום הזה. כי העולם כולו עסוק בבינה מלאכותית ובשינויים שהיא מביאה. אבל פה יש לב, לב ענק".
