מאז תחילת הפלישה של רוסיה לאוקראינה, רבים מתושבי אוקראינה מנסים להימלט מהקרבות ולברוח מהמדינה, בהם גם אלפי אזרחים מהקהילה היהודית המקומית.
המוני פליטים מחכים שיגיע תורם לחצות את הגבולות אל מדינות אירופה, עשרות אלפים מהם תקועים בתורי ענק בדרך אל מעברי הגבול, בקור מקפיא ובשלג בלתי פוסק.
אל מעבר הגבול מגיעים אוטובוסים וכלי רכב אחרים, וגם אנשים שעברו את כל הדרך רגלית עם מזוודה בודדת ולעיתים חסרי כול. לשמע הדיווח על ילד אוקראיני שמת מהתייבשות, ברור שהאסון ההומניטרי כבר כאן.
"להושיט יד למאות אלפי אוקראיניות שנעקרו עם ילדיהן"
IUA# היא התארגנות סולידרית, ספונטנית שמטרתה להושיט עזרה למאות אלפי נשים אוקראיניות שנעקרו עם ילדיהן, מביתן ומארצן והפכו לפליטות בעל כורחן.
מטרתו היא להקים תשתית אנושית ומקצועית לתמיכה מרחוק, בצרכיהן של הפליטות האוקראיניות, יהודיות ושאינן יהודיות; התמודדות עם קשיים בירוקרטיים וקשיי שפה, סיוע בלמידה מרחוק, תמיכה בהורים קשישים, אוריינות פיננסית, מניעת התדרדרות לזנות, תמיכה רפואית ונפשית ועוד.
השאיפה היא להעניק לאותן נשים, תמיכה וכלים לעתיד בטוח יותר, מתוך הבנה שהמלחמה הלוואי ותסתיים בקרוב, אולם את האסון ההומניטרי שהיא יוצרת, ייקח שנים לתקן.
צפו בריאיון באולפן ynet עם ניר שמעוני וקרין רימוני שור מ-IUA #:
"להושיט יד למאות אלפי אוקראיניות שנעקרו עם ילדיהן"
(צילום: שמוליק דודפור)
איך בעצם אתם הולכים לנצל את הכלים שיש לכם כדי לסייע לבאמת, מאות אלפי אנשים, מאות אלפי פליטים ובעיקר אלו שיגיעו לישראל, כמובן?
שמעוני: "אז אנחנו עובדים כבר כמה שנים באוקראינה ובמדינות השכנות לה, מנגישים טכנולוגיה, בעיקר ישראלית, כדי לעזור לקהילות מקומיות, בדגש על קשישים וניצולי שואה. הפעילות שלנו היא משותפת לנו ולג'וינט, ה-JDCFSU. בשבוע הראשון של המלחמה בעיקר התעסקנו בהקמת תשתית תקשורתית עם אוקראינה ולהקים מוקד טלפוני שיאפשר לנו לקבל ולהבין את הצרכים שלהם, ולנסות ולטפל בהם. במקביל, אנשי הג'וינט בשטח, התחילו להקים את מחנות הפליטים שאנחנו רואים היום בטלוויזיה כדי להיערך ולקלוט את הפליטים".
"מה שיוצא דופן באמת במשבר הזה, הוא שהפליטים שמדברים עליהם, אותם למעלה ממיליון אנשים - הן בעיקר נשים שהשאירו את החיים מאחור ונמלטו, בחלקן או ברובן, עם הילדים שלהן ועם ההורים שהן מטפלות גם בהם, למדינות הסמוכות. הן נמלטו ויש הרבה מאוד סיוע שאנחנו רואים אותו שהוא חומרי – אוכל,שמיכות, מיטות ותרופות – מענה לצרכים המיידיים.
"מה שאנחנו ניסינו לייצר ושאנחנו נייצר, זה משהו יותר sustainably, איזשהו פתרון שיעזור לאנשים האלה גם כשהד התקשורתי וההתגייסות לתרומות קצת יתמתן".
איך זה בא לידי ביטוי באמת?
שמעוני: "אז אנחנו רוצים להנגיש להן בעיקר פתרונות וכלים מבוססי חדשנות עד כמה שניתן, שיאפשרו להן להתמודד יותר טוב עם קשיים שהן עומדות להתמודד איתם. זאת אומרת, פתרונות לדברים שצפים כבר מהשטח ואנחנו מקבלים ומרכזים אותם.
"זה דבר ראשון – תעסוקה ויצירת שיגרה לילדים שלהן. הדבר השני זו תמיכת סוציאלית ונפשית. החל מלהנגיש להן כלים וידע שיאפשרו להן לטפל טוב יותר בהורים שלהן ועד פתרונות לקשיים בירוקרטיים וקשיי שפה, שהן מתמודדות איתם כשהן חוצות הגבול ומגיעות למחנות הפליטים. לג'וינט יש בשטח מאות ואלפי עובדים ומתנדבים שינגישו".
זה מאוד חשוב, בעיקר ביום אחרי הרוגע התקשורתי. רוב הפליטים הם בעיקר נשים וילדים, כי האוקראינים חסמו את הגבולות בפני הגברים מגיל 18 עד 60. איך הסיוע הזה הולך בעצם להתבצע בפועל?
רימוני שור: "אתמול, בטיימינג מצוין עם יום האישה, פתחנו קבוצת פייסבוק שמרכזת נשים עם סל מאוד גדול של ידע, חיבורים וקשרים, כשהמחשבה היא באמת להקשיב לצרכים בשטח ובתמיכה מרחוק, לסייע ככל שניתן".
"זה יכול להיות בזירות של חינוך, בין אם זה שיעורים קצרים, הפעלות לילדים שישחררו את אותן נשים לרגעים ספורים של סידורים ובירוקרטיה כשהילדים תלויים על צווארן. בין אם זה חיבורים מהירים להעברת ציוד שנדרש בעיתות חירום. ככל שיצופו צרכים בשטח, כך אנחנו נהיה שם, כדי לנסות לסייע ולתמוך מרחוק עם הכוח שאנחנו מכירים כבר לא מעט שנים, של נשים וחיבורים ברשתות חברתיות.
החברות הישראליות שלא עומדות מנגד
חברות ישראליות רבות לא יכלו להישאר אדישות כלפי המצב והחליטו לאסוף ציוד, תרומות ומוצרים הומניטריים אחרים ולהטיסם אל אזור המלחמה כדי לסייע, ולו במעט, לאזרחי אוקראינה.
חברת "ערד טקסטיל" הישראלית, אספה שמיכות למען הפליטים במעברי הגבול, על כל שמיכה שנאספה הוסיפה החברה שמיכה מטעמה. היא חברה לחברת שילוח שתטיס את עשרות השמיכות לאחת ממדינות השכנות לאוקראינה, ומשם תשנע אותם לעבר הגבול.
מיד עם פרוץ המלחמה, ארגון "איחוד הצלה" שלח מתנדבים מישראל והקים בית חולים שדה המטפל בפליטים מאוקראינה. המתנדבים העבירו מסרים מיידיים מהשטח והציגו את המצוקה והמחסור במזון, מוצרי היגיינה, תרופות, ביגוד, מצעים, שמיכות וצעצועים בקרב הפליטים מאוקראינה.
חברת "אסם-נסטלה" לקחה חלק במשלחת הסיוע של איחוד הצלה שיצאה לגבולות אוקראינה, ושלחה עשרות משטחי מזון ובהם מוצרי יסוד שנועדו לסייע לקהילה היהודית באוקראינה. המשלחת העבירה ישירות לגבול חבילות בהן עשרות אלפי מוצרי מזון בסיסי מבית אסם-נסטלה שנארזו על פי בקשת הקהילה וצורכיה: פסטות, מנות חמות, חטיפים, עוגות, וכול מה שצריך כדי להכין ארוחות מהירות ומשביעות.
תשלובת "ד"ר פישר" נקראה אף היא לדגל ורתמה יצרנים ישראליים וקמעונאים שכולם תרמו באופן מידי ובנדיבות, עשרות משטחי מוצרים לטובת סיוע לאלפי אנשים בקהילה היהודית והישראלים שנקלעו ללחימה באוקראינה. בין המוצרים שנשלחו היו מגבונים, סבונים, שמפו, מרככי שיער, אלכוג'ל, מגבונים לניקוי משטחים ועוד.
כחלק מהמאמץ ההומניטרי חברת "דלתא גליל", ארזה ושלחה מהארץ לאוקראינה עשרות קופסאות עם ביגוד חם לנשים, גברים וילדים. משלוחים נוספים מתוכננים לשבוע הבא.
מפעל הגרביים של החברה בבולגריה, בתיאום עם הצלב האדום, נחלץ גם לעזרת פליטים שהגיעו לגבול עם רומניה. העזרה התבטאה בתרומה של גרביים חמים, בסיוע ברכישת תרופות וחומרי היגיינה ותרומות אישיות של עובדי דלתא-גליל שכללו ביגוד, הנעלה, מצעים, משחקי ילדים. חלק מהעובדים גם מספקים מקום מגורים לפליטים שהגיעו מאוקראינה.
חברות ישראליות נוספות יוזמות איסוף תרומות של מוצרי יסוד אותם הן יעבירו למדינות השכנות לאוקראינה כדי שיועברו לגבולות המדינה ויסייעו לפליטים.
בית חולים שדה אזרחי
מדינת ישראל, שולחת סיוע הומניטרי לאוקראינה באמצעות בית חולים שדה האזרחי של המרכז הרפואי 'שיבא' כדי לסייע לפליטים באוקראינה.
במשלחת הלאומית של משרד החוץ ומשרד הבריאות ייקחו חלק צוותים רפואיים נוספים ממערכת הבריאות בישראל. בית החולים שדה יוקם בלבוב והצוותים צפויים לשהות במקום מספר שבועות. בבית חולים שדה זה יפעלו מחלקת אשפוז לילדים ומבוגרים, מיון, חדר לידה, מרפאה לרפואה ראשונית.
בנוסף, יצטרף למשימה בית החולים הווירטואלי של שיבא, "שיבא Beyond", שיאפשר טיפול במטופלים רבים נוספים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של רפואה מרחוק. "זוהי חובתנו האישית, המקצועית והלאומית כלפי כל אדם באשר הוא אדם. יש לנו האמצעים והיכולת ואל לנו לעמוד מנגד", מסביר מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' יצחק קרייס.
כחלק מהמשלחת, המרכז הרפואי החל לאסוף תרומות של חפצים, בגדים, צעצועים וציוד נוסף שעשוי לשמש את הפליטים מאוקראינה. גם חברת Gigantic הישראלית נרתמה לסייע ותרמה מעל 50 בובות משחק ממותגים גדולים איתם משתפת החברה פעולה.
תל אביב מתגייסת למען יהודי אוקראינה
קרן תל אביב, הפועלת ליצירת שותפויות בין העיר לבין פילנתרופיה ישראלית ובינלאומית, תעביר לארגון הג'וינט תמיכה כספית שתאפשר לסייע ליותר מ-1,500 פליטים ההקהילה היהודית באוקראינה.
הסכום שהועבר מיועד עבור שכירת ומציאת מקומות מקלט עבור פליטים באוקראינה ומחוצה לה, אספקת תחבורה למקומות המקלט, אספקת מזון, בגדים ומוצרים בסיסיים, קניית ציוד חירום (שמיכות, אוהלים, מוצרי חימום ועוד), ועזרה כספית לאלו שנשארו חסרי כל בעקבות המלחמה.
"תורנו"
במסגרת מבצע בשם "תורנו", הסוכנות היהודית ומרכז השלטון המקומי יצאו בקריאה דחופה לציבור הישראלי לתרום ציוד בסיסי למען מיליון הפליטים, שיוטס למעברי הגבול באוקראינה בסיוע משרד החוץ.
התרומות הנחוצות כוללות ציוד חורף: שקי שינה, שמיכות, מעילים, כפפות, כובעים וצעיפים, ציוד להיגיינה אישית: סבונים, בקבוקי שמפו, דיאודורנטים, נייר טואלט, מברשות ומשחות שיניים, לבנים (תחתונים, גרביים חדשים וארוזים), חיתולים בגדלים שונים (בחבילות סגורות) ומוצרי הגיינה נשית.
הציוד שהישראלים יתרמו ייאסף וייארז ברשויות המקומיות, בכתובת שכל רשות תפרסם בנפרד. משם יועברו התרומות למרכזי הסיוע למען פליטי אוקראינה שהקימה הסוכנות היהודית. עם השלמת האיסוף יוטסו המשלוחים בסיוע משרד החוץ והמועצה הישראלית להתנדבות למעברי הגבול באוקראינה.
חלק מהציוד שייאסף ישמש לתמיכה בעולים שיגיעו חסרי כול לישראל. על פי הערכות הסוכנות היהודית מספרם של העולים מאוקראינה בעקבות המלחמה צפוי להגיע לעשרות אלפים. טיסות העולים הראשונות נוחתות בארץ כבר השבוע בסיוע הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה והקרן לידידות.
בד בבד עם התגייסות החברה הישראלית לסיוע ההומניטרי, הקהילות היהודיות ברחבי העולם התגייסו למאמצי הסיוע של הסוכנות היהודית למען יהודי אוקראינה ותרמו עד כה כ-50 מיליון שקלים באמצעות הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד ותורמים וידידים אוהבי ישראל מרחבי העולם.
- לצד תרומת ציוד, ניתן להעביר תרומה כספית לרכישת ציוד ולצרכים בוערים של הפליטים בעמוד הנחיתה של המבצע.
הרבנים נותנים כתף
'ועידת רבני אירופה' הקימה קרן בינלאומית לסיוע לפליטים מאוקראינה, במסגרתם גויסו כ-3 מיליון דולר תרומת יורי וג'וליה מילנר. קרנות החירום יתמכו במאמצים הומניטריים בפליטים היהודים במקום מגורים, מזון כשר, הסעות אל וממעברי הגבול, תרופות וסיוע רפואי משפטי ופסיכולוגי.
במקביל, כ-900 חברי הקהילה היהודית באודסה הגיעו בבטחה לרומניה בהובלת הרב הראשי באודסה וסגן יושב ראש הוועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה שלמה בקשט.
אמש (ג') יצאה משלחת ראשונה של הוועידה לרומניה ולמולדביה, כדי לעמוד מקרוב אחר קליטת הפליטים ולהעביר להם את הסיוע הנדרש. במקביל מונה חבר הוועידה המתמדת והרב הראשי בפולין הרב מרדכי שודריך לתפקיד ראש המטה לתיאום חילוץ וסיוע לפליטים ברחבי אירופה ובמיוחד בפולין, מולדביה, רומניה, הונגריה ולעולים לישראל. את המטה ירכז ראש הלשכה גדי גרוניך.
"כמו כל העולם קיבלנו את הידיעות בהלם ובאימה אבל התאוששנו די במהירות ואנו עושים ככל יכולתנו כדי לתמוך בפליטים היהודיים", אמר הרב הראשי בפולין, מרדכי שודריך. "בתקופה קשה זו - 'ועידת רבני אירופה' מתאמת את הפעילות עם ארגוני צדקה אחרים כדי לעשות את המיטב כדי להקל על הסבל האנושי ולסייע ככל שניתן עם משבר הפליטים המתחולל לנגד עינינו".
"אנו רואים מחזות קשים מנשוא וליבנו עם המשפחות שנקרעו; שכרנו מספר בתי מלון ובתי הארחה בלובלין, קוז'מיר ולודז', וכעת אנו מאתרים דירות פנויות להשכרה למספר חודשים בסיוע הג'וינט. אנו בקשר רציף עם הקהילות והרבנים באוקראינה כדי לתמוך בפליטים יהודים העושים את דרכם לכל אחת מהמדינות הגובלות באוקראינה כולל מולדובה, הונגריה ופולין".
"סיפקנו חבילות מזון למי שלא יכול לעזוב, מזון כשר למבקשים לעלות לישראל, בהם מטפלת הסוכנות היהודית, וסיוע לוגיסטי למבקשים להגיע ליעדים אחרים באירופה. אנו שואבים כוח ומעודדים מאוד מההיענות הלבבית מצד רבני הועידה הפרוסים ברחבי אירופה ונמשיך בכך עד יעבור זעם", הסביר הרב שודריך.
ובתוך כך, במבצע מורכב חובק עולם פונו בהצלחה שלושת בתי היתומים של רשת מוסדות 'תקוה' המונים כ-250 ילדים וילדות, למקום מבטחים בעיר נפטון שלחוף הים השחור ברומניה. עוד כשלוש מאות מבני הקהילה מאודסה נקלטו בשלום בבית מלון בעיר קובסנה שברומניה. כשלוש מאות מבני הקהילה באודסה נקלטו בקישינב שבמולדובה.
על הלוגיסטיקה המורכבת הזו חתומים הרב בן ציון פייסט והרב הראשי במולדבה, הרב פנחס זלצמן. כשלוש מאות מבני קהילת אודסה בראשות הרב הראשי באודסה שלמה בקשט, ששהו עד כה בהרי הקרפטים באוקראינה, חברו לבני הקהילה והיתומים בנפטון שברומניה. מאות מבני קהילתו המתקשים עקב סיבות רבות רפואיות ולוגיסטיות לעזוב את אודסה, נותרו במקום והם מקבלים את הסיוע הנדרש בטיפולים רפואיים, משפטיים, מזון והסעות ע"י מוסדות 'תקוה'.
למולדובה הגיעו עד היום אלפי פליטים והם מסתייעים ברבה של המדינה הרב זלצמן המפעיל כ-150 מתנדבים הפרוסים ב-17 נקודות הגבול ובמוסדות 'אגודת ישראל' של הקהילה האורתודוקסית.
בשבת האחרונה סיפקה 'אגודת ישראל' כאלפיים מנות אוכל לשבת לפליטים ובהם לתלמידי והסגל של ישיבת חב"ד מדנייפר שעשו את דרכם ליאסי, למאות אורחי בתי המלון שנשכרו לטובת הפליטים, ולמאות שנקלטו בבתים ובבתי הארחה בעיר קישינב וסביבתה.
"מה שמאפיין את הפליטים ושובר את הלב כפשוטו, הוא השקט שאופף אותם. הם מגיעים הלומי קרב. שבורים ורצוצים. אינם יודעים מה ילד יום ולאן יגיעו ואנו עושים ככל שביכולתנו להקל על סבלם", אומר הרב זלצמן בכאב עצור.
הקהילה היהודית בוינה על כל מרכיביה התגייסה לעזרת הפליטים בציוד ללינה, ביגוד, כספים ומזון ליהודים שנשארו באוקראינה, לאלו שהצליחו להימלט למדינות אחרות ובקליטת מאות פליטים בוינה. הקהילה דואגת למקומות לינה, ליווי וקבלה ברשויות, איסוף ציוד, מזון, כסף ותרופות, התארגנות כיתות מיוחדות בבתי הספר ואפילו הכנת משלוחי מנות עבור פליטים המגיעים לעיר על ידי קבוצת נוער מקומיות.
רבה הראשי של וינה וחבר 'ועידת רבני אירופה', הרב ירון אנגלמאיר מסכם: "כמו בבניית המשכן, כשהעם נרתם ומתגייס בהמוניו ללא כל תלונה - למען התכלית המשותפת ומתוך נדיבות לב, כך בימינו ההתגייסות היא ללא כל הבדלים והעם היהודי מתגלה במיטבו".
