בשיתוף ויצו
בעוד מערכת החינוך לגיל הרך בישראל מתמודדת עם אתגרים כמו עומס, מחסור בכוח אדם מקצועי ותנאי עבודה מאתגרים, ארגונים חברתיים ומוסדות אקדמיים מנסים ליצור את השינוי המיוחל מהשטח. אחת היוזמות הבולטות בתחום, היא תוכנית הלימודים המשותפת של ויצו והמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. במסגרת התוכנית, ניתנת לעובדות ועובדי המעונות הזדמנות ללמוד לתואר ראשון בחינוך והוראה לגיל הרך ולקבל תעודת הוראה.
התוכנית, שנמצאת בשנתה השנייה, כוללת 51 נשים וגבר אחד נכון למחזור הנוכחי. כל המשתתפות בתוכנית הן מנהלות ומטפלות-מחנכות ממעונות ויצו ברחבי הארץ. לצד הלימודים האקדמיים, המשתתפות ממשיכות בעבודתן במעונות ומקבלות מלגות לימוד וליווי מקצועי אישי. ויצו רואה בהכשרה חלק מתהליך ארוך-טווח של פיתוח אישי ויצירת אופק קידום מקצועי לעובדות הארגון, שחלקן לא זכו להזדמנות ללימודים אקדמיים, והמשתתפות מתחייבות להמשיך לעבוד במעונות גם לאחר סיום התואר – כדי להביא את הידע החדש אל תוך המערכת.
ליאורה ממוקה, מנהלת מעון ויצו בבית חולים ברזילי באשקלון, היא אחת מאותן הסטודנטיות המשתתפות בתוכנית. "התואר הזה הוא קודם כל רווח לילדים", היא מדגישה. "מנהלת אגף הגיל הרך המליצה לי להצטרף, הגשתי מועמדות ונבחרתי למחזור שהתחיל השנה. כולנו לומדות יחד ומגיעות מרקע דומה; אנחנו מכירות את העבודה במעון ויכולות לשתף חוויות".
ליאורה, בת 43 ואמא לשלושה ילדים, הגיעה לויצו לאחר שניהלה גן פרטי במשך 16 שנים. "הגעתי לויצו לפני למעלה משנה. אני מנהלת את מעון ברזילי באשקלון, זה מעון גדול שנותן מענה לעובדי בית החולים ברזילי ותושבי האזור ויש בו 100 פעוטות וכ- 20 נשות צוות". לדבריה, התוכנית מתאימה לכולם ואת השיפור שהיא מביאה איתה מרגישה כל סביבת העבודה שלה. "בעיניי, אין גיל ללמידה, לומדות לצידי גם נשים בנות 50 ומעלה. במסגרת הלימודים אני מעשירה את עצמי ואז מעשירה את הילדים ואת הצוות. זה פותח בפני עולם של ידע, מדייק ועוזר לתת את האקסטרה".
"אני מסיימת יום לימודים ולמחרת מיישמת בשטח"
אולגה מרגוליס (37), מטפלת-מחנכת במעון ויצו רמת בית הכרם בירושלים כבר תשע שנים ומצטיינת דיקן על מצוינות בהישגים לימודיים במסלול, משתפת בחוויה שלה: "שמעתי מהמנהלת שלי על האפשרות הזו", היא חולקת. מבחינתה, מה שהיטה את הכף הייתה מלגת הלימודים אשר מוענקת לכל סטודנטית בתוכנית, באדיבות הפדרציות של ויצו.
"במשך כל השנים יצאתי לקורסים שונים, אבל זה לא תואר אקדמי. היום, אני יודעת להגיד שזה משהו אחר, זאת רמה אחרת, גם בפן האישי וגם בפן המקצועי – אני יכולה לתת יותר, זה נתן לי יותר כלים לדבר עם הילדים ועם ההורים". ליאורה מוסיפה ומדגישה את ההזדמנות להתפתחות אישית שנוצרה להן: "עד שהתחלתי את התואר, אפילו לא ידעתי אם אני אוהבת ללמוד, אבל אלו לימודים שהם תכלס. אני מסיימת יום לימודים ולמחרת מיישמת בשטח".
הלימודים מתקיימים מדי יום שלישי על חשבון יום העבודה וכל סטודנטית מלווה באופן אישי בהתנסות המעשית במעון על ידי מפקחת מטעם ויצו, שעברה הכשרה להדרכה פדגוגית במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. "יש לי תמיכה רחבה גם מהבית וגם מהצוות שלי", אומרת ליאורה. "הן יודעות שאני נמצאת בלימודים ומגבות אותי, זה חשוב. אני מקווה שהתוכנית תמשיך ותתרחב, שעוד אנשי צוות יצאו ללימודים אקדמיים".
אולגה מוסיפה כי הלמידה בין קבוצת שווים מעשירה את החוויה פי כמה: "מההתחלה הרגשנו כמו משפחה, כאילו תמיד הכרנו אחת את השנייה. אופי העבודה שלנו דומה, איך נראה סדר היום במעון לדוגמה, זה מאפשר דיונים עשירים בכיתה. אנחנו לומדות קורסים מאוד מועילים, למשל, פסיכולוגיה התפתחותית או טיפוח אוריינות לגיל הרך".
"כל השקעה בתינוק מביאה הרבה יותר רווחים"
לתוכנית יש גם מטרות שאינן אקדמיות. בין היתר, לסייע לעובדות הארגון להתפתח, אישית ומקצועית. "קודם כל, זה נותן לי יותר ביטחון והערכה עצמית במה שאני עושה. אני לא רק מטפלת, אני עכשיו מגיעה עם ידע ורקע אקדמי. אני יכולה להביא יותר את עצמי ואת האני מאמין החינוכי שלי, לשמור על זה ולדבר את זה עם יותר ביטחון", מסבירה אולגה. בזכות מאמציה והישגיה בלימודים, היא זכתה בהצטיינות הדיקן בשנה שעברה. "זה היה מאד מרגש. הראשונים שסיפרתי להם היו הילדים שלי, לראות את העיניים הגאות שלהם, לשמוע את ה'כל הכבוד' - זה נתן המון והיה שווה את כל המאמצים".
לתוכנית ערך מוסף ברור; היא פותחה בצורה שמאפשרת לסטודנטיות והסטודנטים שתי תעודות נוספות – מטפלת בהתנהגות, מדריכת תנועה וריקוד לגיל הרך ותעודה שלישית לבחירה בניהול מעון יום לפעוטות. מטרתה העיקרית של התוכנית היא לשמר ולשפר אנשי חינוך איכותיים במערכת, בשנים הקריטיות של התפתחות הילד.
"זהו הגיל הקריטי ביותר לחיי האדם ולעיצוב החברה", אומרת יוזמת התוכנית פרופ' (אמריטה) לאה קסן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לשעבר נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך וראש מועצת ראשי המכללות האקדמיות לחינוך, והיום יו"ר האגף לגיל הרך בוועד המנהל של ויצו העולמית. "עד גיל שלוש, מוח התינוק מגיע לכ-85% מגודלו, יש כאלה שאומרים אפילו 90% מגודלו. בשנים אלו, הוא מקבל את הבסיס הערכי, החברתי, הפיזי, השפתי וההיגייני לחייו. זו התפתחות מאוד משמעותית".
לדברי פרופ' קסן, אין תואר בו לומדים כמות חומר המשתווה לשלוש השנים הראשונות של אדם בעולם. "כל השקעה בתינוק מביאה הרבה יותר רווחים חברתיים, לתינוקות שקיבלו חינוך טוב, יש סיכויים הרבה יותר גבוהים להצליח בחיים. כשהגעתי למעונות של ויצו מאוד התפעלתי מהעבודה שנעשית בתוך מעונות היום, על ידי נשים מסורות מאוד, רובן בעלות ניסיון רב, אך לצד זה ראיתי שכמעט לכולן חסרה השכלה אקדמית שתשפר את הניסיון המקצועי שלהן".
בעיניי ליאורה, הלימודים מהווים הזדמנות להתפתחות אישית והיא מאמינה שכל אחת יכולה להצליח. "אין גיל ללמידה, תמיד יש לנו אילוצים ומחשבות של למה לא ומי יוציא את הילדים מבית הספר, אבל בסוף את מעשירה את עצמך ואת מעשירה את הילדים שבסוף אני שם עבורם. אני רואה את עצמי ממשיכה לתואר שני כי אני רואה כמה אני נהנית מהלימודים וכמה הם מפתחים אותי. למרות שאני צעירה בארגון ויצו, אני מאוד שמחה וגאה שנתנו לי את ההזדמנות הזו".
