בשיתוף JPPI המכון למדיניות העם היהודי
פודקאסט חוקה רזה פרק 1
(מפיקה: ניצן כהן)
למרות שהשיח הציבורי על חוקה לישראל מתנהל כבר עשרות שנים, הרעיון נדחה שוב ושוב. בשנים האחרונות, עם המשבר המשטרי והמחלוקות הקשות בין הרשויות, הצורך בחוקה הפך דחוף יותר מתמיד. נתונים של המכון למדיניות העם היהודי מראים ש-58% מהציבור סבורים שהדמוקרטיה בסכנה, והמתח בין ימין ושמאל עומד בראש סולם המתחים.
בפרק חדש של הפודקאסט "ככה כן בונים חוקה (רזה)", מתארח פרופסור ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי ודיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. הוא מסביר מהי חוקה רזה, מדוע היא שונה מחוקה מלאה, ואיך היא יכולה להציל את הדמוקרטיה הישראלית מהקרע המתמיד.
2 צפייה בגלריה
מהי חוקה רזה ואיך היא יכולה להציל את הדמוקרטיה הישראלית מהקרע המתמיד?
(צילום: שאול גולן)
מה ההבדל בין חוקה רזה לחוקה מלאה?
"מדינות דמוקרטיות מערביות, יש להן חוקות. החריג הכמעט היחידי זה ישראל. מה יש בחוקות? שלושה פרקים: פרק ראשון שעוסק בשאלה מי אנחנו, תעודת זהות. הפרק השני עוסק בשאלה למה אנחנו מחויבים מנקודת ראות של זכויות אדם, שוויון, דת ומדינה, יחס למיעוטים. גם זה קשה מאוד להגיע להסכמה. לכן אנחנו לא עוסקים בשני החלקים הללו בהיבט של חוקה רזה, אלא, וזה החלק השלישי של חוקה, היחס בין רשויות השלטון - מי אחראי על מה, מי מבקר את מי, מה האיזון הנכון בין הרשויות הללו".
למה דווקא עכשיו?
"האם מישהו מבסוט מהמצב הקיים בישראל כיום? חצי מהעם בחר בקואליציה הנוכחית, עברו שלוש שנים, ומבחינתו לא קרה כלום. 'ניצחנו בקלפי ולא קרה כלום', אומרים אנשים שבחרו בקואליציה הנוכחית. החצי האחר של העם יצא במוצאי שבתות, כל מוצאי שבת כדי לומר 'דמוקרטיה - גנבו לי את המדינה'. אלה חוששים ואלה חוששים. אנחנו צריכים ליצור מצב שבו אולי אף אחד לא יהיה מרוצה עד הסוף, אבל כולם יסכימו שיש לנו מערך הוגן".
מי הצוות שעובד על החוקה הרזה?
"לפני שנתיים, כינסנו יחדיו קבוצה של אנשים. יושב שם המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, שופט בית המשפט העליון, פרופסור אליקים רובינשטיין. יושב שם המזכיר ויועץ המשפטי של כנסת ישראל במשך עשור, אייל ינון. יושבים שם שורה ארוכה של דקנים וסגני דקנים בפקולטות למשפטים ברחבי הארץ. יושב שם הכתב המשפטי של מקור ראשון מהמתנחלים, מגורש מעמונה, עם הדעות האופייניות לקבוצה הזו".
הוא מוסיף: "העניין הוא שבתוך החדר, כל שבוע, מתכנסים אנשים שמאחוריהם מאות שנות ניסיון בתחום הזה, עם אידיאולוגיות שונות, עם העדפות שונות, אבל עם אמפתיה למחשבה המסדרת שצריכים להגיע לפשרה".
איך חוקה רזה מגנה על המיעוט?
"אנחנו חייבים לחיות בעולם שבו התחושה שאני מיעוט לא תהפוך אותי לחרד שידרסו אותי. חוקה צריכה לתת ביטחון לכל אחד מאיתנו. תחשבי על זה שאת משחקת כדורגל, והקבוצה שלך מובילה כרגע, וזו הדקה ה-70 למשחק ואת אומרת, 'רגע, אני עכשיו מובילה, גומרים את המשחק בדקה ה-70. אני משנה את כללי המשחק'. זה מה שבחירות עתידיות תעשנה לכללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית. חייבים לייצב את הכללים".
האם חוקה רזה הייתה מונעת את המשבר האחרון?
"אין לי ספק, זה היה דבר אחר לגמרי. הפרצה בגדר החוקתית שלנו, העובדה שאין גבול ליכולת של קואליציה לעשות מה שהיא רוצה, חוץ מאשר התערבות של בית המשפט, שגם היא כמובן בעייתית, העובדה הזאת היא פירצה שקוראת לבעל הכוח, ובעל הכוח שהוא רואה שיש לו אפשרות, משתמש בכוח. אנחנו צריכים לעצור את בעל הכוח וזה לא משנה אם זה ימין או שמאל".
האם ניתן להגיע להסכמה על העקרונות שיכתבו בחוקה הרזה?
"אני חושב שהרעיון המסדר של חוקה רזה חייב להיות תו תקן להצטרפות אל הממשלה הבאה. אם היא תהיה ממשלה צרה לא תהיה חוקה כי אין לגיטימציה, אבל אם התוצאה תהיה בסופו של דבר זה ברית קצת יותר רחבה מה-60 וקצת. אם נגיע ל-70 פלוס חברי כנסת אני חושב שהמכנה המשותף, האמיתי, של הקואליציה הבאה, יכול להיות כללי המשחק".
מה המסר לציבור הישראלי?
"אני חושב שמדינת ישראל נמצאת כרגע בחדר טראומה, בחדר מיון. סליחה על הדימוי, יש איזה סוג של דם מתפרץ מהוורידים החוצה, אנחנו רואים את זה כל הזמן. חוקה רזה לא תרפא אותנו, היא תעביר אותנו מחדר המיון עם חוסם עורקים אל המחלקה, וזה מה שנדרש כרגע. אני מבקש מכל אחד מהישראלים לחשוב עלינו כמי שזקוקים לחוסם עורקים, חוקה רזה היא חוסם עורקים שהכרחי לכולנו".
בשיתוף JPPI המכון למדיניות העם היהודי
