בחדרו בבית החולים, אחרי אחד מהניתוחים הרבים שעבר בעקבות פציעתו כלוחם בחטיבה 500 בחיל השריון, במהלך האינתיפאדה הראשונה - פציעה שהותירה אותו עם מוגבלות ביד ימין - גילה קובי סגל, כיום בן 52, שגם פעולה כל כך בסיסית כמו שימוש בנייר טואלט, הדורשת בדרך כלל שתי ידיים, הוא לא מסוגל לבצע לבדו.
"בחיים לא אשכח את הרגע הספציפי ההוא, שבו הבנתי שאין לי ברירה אלא לקרוא לאחות ולבקש ממנה שתעזור לי כי אני לא מצליח להסתדר לבד אפילו בשירותים", הוא מספר, וניכר עליו כי למרות הזמן שחלף מאז הוא עדיין נבוך מהסיטואציה. "זה היה לי מאוד-מאוד קשה ולקחו כמה דקות טובות עד שהעזתי לקרוא לה".
למרות עשרות הניתוחים והשיקום שעבר, השלכות הפציעה מלוות אותו גם היום, 32 שנה אחרי. "מאז שנפצעתי, החיים שלי השתנו ב-180 מעלות", הוא אומר. "ברגע אחד הפכתי מלוחם, אדם עצמאי שמתקשה להיעזר באחרים, לאחד שזקוק לעזרה בפעולות הבסיסיות ביותר".
הקושי הזה חוזר אליו בכל פעם שהוא יוצא מהבית, ובמיוחד כשהוא נזקק לשירותים ציבוריים. "זה מאוד קשה, כי אי אפשר להוציא את הנייר ולהשתמש ביד השנייה, אז צריך למצוא פתרונות אחרים. בבית זה קל יותר, כי אין לי מתלה לנייר טואלט, ולא צריך שתי ידיים כדי להשתמש בו", הוא מסביר.
קובי סגל: "אולי יש כאלו שיחשבו שמדובר במשהו קטן. אבל עבורי ועבור אנשים נוספים שמתמודדים עם מוגבלות, כזו שמקשה עליהם בפעולה בסיסית כמו שימוש בנייר טואלט, מדובר בפיתוח משנה חיים"
גם בבית הלוחם בבאר שבע, שם קובי משתקם, יש מתלה לנייר טואלט - ושם, בדיוק כמו בשירותים הציבוריים ברוב המקומות שאליהם הוא מגיע, הוא נדרש לשתי ידיים כדי להשתמש בו.
את הפתרון לכך פיתחו שני סטודנטים משנה ג' להנדסת מכונות ב-SCE - המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון - בר ציבוטובסקי ומקסים יודייב, בשיתוף עם ארגון TOM - Tikkun Olam Makers.
כשהגיע הרגע לפגוש את קובי פנים אל פנים, מקסים היה במילואים - ובר יצאה לפגוש אותו לבדה. "הבנתי שאני צריכה לשאול את כל השאלות הנכונות כדי להבין לעומק אילו אתגרים עומדים בפניו, ואיזה פתרון יוכל להקל על חייו", היא אומרת.
מה הכי הפתיע אתכם בתהליך?
"העובדה שעבור אתגר יומיומי וכל כך בסיסי, לא נמצא עד היום פתרון מתאים - ואם כבר קיים משהו בשוק, הוא מורכב, מסורבל ולא נוח לשימוש", מספרים בר ומקסים.
ארבע גרסאות עד שהמוט החזיק מעמד
המתקן שהשניים פיתחו, מבוסס על חיישן תנועה: כשהמשתמש מניח את היד מתחתיו, נייר הטואלט נגלל אוטומטית ונעצר בנקודה מדויקת, כך שניתן לשלוף את הכמות הרצויה במשיכת יד אחת בלבד.
כמה מורכב היה להוציא את הרעיון לפועל?|
מקסים: "את המבנה החיצוני של המוצר פיתחנו די מהר, במטרה לשמור על תכנון נקי ונוח לתפעול. האתגר ההנדסי העיקרי היה המוט שמחזיק את נייר הטואלט, שעבר כארבע גרסאות שונות.
"במהלך העבודה גילינו שהכוח שהפעלנו היה גדול מהחוזק המבני של חיבור המנוע למוט, ובכל גרסה ביצענו שינויים צורניים והנדסיים - עד שהגענו למבנה האופטימלי שלא נשבר ולא מתכופף תחת העומס".
"Smart Paper". פיתוח משנה חיים
(צילום: מכללת SCE)
לצידם, ליוו את התהליך המרצה נעמה אגסי והמעצב אילן אלקרט. אגסי, רכזת מסלול תכנון ועיצוב מוצר במחלקה להנדסת מכונות ב-SCE, מזהה בפרויקט בדיוק את מה שהיא מנסה להקנות לסטודנטים שלה.
"לרוב, בלימודי הנדסה הסטודנטים מתכננים מוצר עבור משתמש תאורטי. במקרה הזה בר ומקסים פגשו אדם אמיתי, עם סיפור חיים אמיתי, וגילו שחלק משמעותי מהעבודה הוא לא רק לפתור בעיה טכנית, אלא קודם כול להבין לעומק את הצורך האנושי", מסבירה אגסי, "ומתוך ההקשבה הזאת נולדת היכולת לייצר שינוי בתחושת העצמאות, הביטחון והמסוגלות של האדם".
הפרויקט, שקיבל את השם "Smart Paper", זכה גם להכרה בינלאומית: הוא נבחר לאחד הפרויקטים המצטיינים בתחרות ה-Global Innovation Challenge) GIC) של ארגון TOM, ובר ומקסים זכו בהכרה בינלאומית ובפרס כספי של 500 דולר.
בר: "התחרות עצמה נוהלה מארצות הברית, וכל השילוב שלנו בה נעשה בליווי של ד"ר ניצן שאולוף, מנהל קהילת TOM בנגב, שעזר והכווין אותנו לאורך כל הדרך - מהרישום ועד העלאת הקבצים".
מקסים: "נחשפנו למגוון מדהים של פתרונות מהעולם, החל מרעיונות פשוטים ועד למערכות מורכבות: כמו כיסא גלגלים חשמלי לילדים קטנים שניתן להרכבה בקלות, או משחק טאקי מונגש בכתב ברייל. אגב, יחד איתנו השתתף גם סטודנט נוסף מהקורס, שפיתח מתקן קיבוע ליד שמאפשר להחזיק סכינים מסוגים שונים".
סטודנטים להנדסה פיתחו מתקן לנייר טואלט שמייתר את הצורך בשתי ידיים
כשהוא נשאל מה היה הרגע המרגש ביותר עבורו בכל התהליך, קובי לא מהסס ומיד עונה: "הרגע שבו ראיתי את המוצר הגמור בבית הלוחם. זה היה מאוד מרגש, בעיקר כי יש פה שני אנשים, שעד לא מזמן היו זרים לי, שהקדישו מזמנם לפתח מוצר שיסייע לאנשים עם מוגבלות.
"הם לא חשבו לפתח מוצר שיעזור להם, אלא על כזה שיעשה טוב לאלו שנחשבים לחלשים יותר בחברה - וזה מחמם את הלב". הקשר עם בר ומקסים, הוא מתאר, נמשך גם היום. "אנחנו מדברים הרבה, זו חברות לכל החיים".
נקודת מבט חדשה
פרויקטים רבים של סטודנטים נגנזים ברגע שהציון מתקבל והתחרות נגמרת. אבל במקרה של "Smart Paper", העתיד נראה דווקא מבטיח.
"המכללה החליטה לתרום את הפתרון לבית הלוחם, כמחווה על שיתוף הפעולה יוצא הדופן עם הסטודנטים", מסבירה אגסי. "הסטודנטים השקיעו בפיתוח המוצר על מנת שהפתרון יהיה נגיש לכל אדם, על אף שפותח במסגרת קורס אקדמי".
"גילו שחלק משמעותי מהעבודה הוא להבין לעומק את הצורך האנושי". בר ומקסים מציגים את המתקן בתערוכת פרויקטים במכללה
(צילום: מכללת SCE)
הפרויקט כולו זמין כקוד פתוח באתר TOM. המשמעות היא שכל מי שזקוק לו יכול להוריד את התוכנית, להזמין את הרכיבים האלקטרוניים לפי רשימה שמפורטת גם היא באתר, ולהרכיב את המתקן בבית. עלות הרכיבים והייצור נעה בין 100 ל-270 שקלים, בהתאם למקור שממנו מזמינים אותם.
"הפרויקט פקח לנו את העיניים והעניק לנו נקודת מבט חדשה על תחום ההנדסה", מספרים בר ומקסים. "הבנו שמעבר לפתרון לבעיות טכניות מורכבות שההנדסה מספקת, היא מעניקה גם את היכולת לייצר ערך אמיתי דרך פתרונות חכמים שמשפרים לאנשים את איכות החיים ביום-יום.
"לראות את ההתלהבות של קובי, ולדעת שהענקנו לו קצת יותר עצמאות בפעולה כל כך בסיסית, זו תחושת סיפוק אדירה", הם מוסיפים. "בית הלוחם באר שבע הראה התעניינות רבה ביישום הפרויקט, ואנחנו כבר בשלב של ביצוע ההתאמות כדי שניתן יהיה להטמיע את המוצר אצלם. ואנחנו ממש לא עוצרים כאן".
בינתיים, קובי עצמו כבר לא היחיד שנהנה מהפתרון. בית הלוחם בבאר שבע, שבו הוא משתקם, מטפל בפצועי צה"ל רבים המתמודדים עם פציעות שונות המקשות על תפקוד עצמאי.
"הפרויקט העניק לנו נקודת מבט חדשה על תחום ההנדסה", מספרים בר ומקסים. "הבנו שמעבר לפתרון לבעיות טכניות מורכבות שההנדסה מספקת, היא מעניקה גם את היכולת לייצר ערך אמיתי דרך פתרונות חכמים שמשפרים לאנשים את איכות החיים ביום-יום"
בר ומקסים פגשו שם כמה וכמה מהם, שהגיבו בהתרגשות רבה למתקן - ובבית הלוחם ביקשו לייצר עבורם עוד עשר יחידות. בימים אלה עמלים השניים על הכנתם, ואלה יימסרו בקרוב כתרומה נוספת של המכללה.
"אולי יש כאלו שיחשבו שמדובר במשהו קטן", אומר קובי, "אבל עבורי ועבור אנשים נוספים שמתמודדים עם מוגבלות, כזו שמקשה עליהם בפעולה בסיסית כמו שימוש בנייר טואלט, מדובר בפיתוח משנה חיים".
