הוריו של סמל רון שרמן הופכים את הזיכרון לפעולה חיה: ביום שישי ייפתח בכפר טרומן "מרחב ההצלה של רון שרמן" - חוות הצלה לבעלי חיים ומרכז ללימודי חמלה, שישלב פעילות חינוכית לילדים ולנוער, וינציח את שמו ואת ערכיו של רון.
רון שרמן, בן 19 במותו, נחטף חי לרצועת עזה ב-7 באוקטובר ונהרג ברצועה במהלך ניסיון חיסול של מחבל ג’יהאד, מאש כוחות צה״ל. תחילה נמסר למשפחתו כי נרצח בידי חמאס, אך בהמשך התברר כי נהרג מהפצצה ישראלית. הוריו, מעיין ואלכס שרמן, וטרינרים במקצועם, סיפרו כי נאלצו לגלות זאת בעצמם דרך הדוח הפתולוגי. מתוך הרצון להנציח את רון ואת אהבתו לבני אדם ולבעלי חיים נולד "מרחב ההצלה של רון". החווה תפעל באמצעות מרכז חירות, בשותפות עם אורלי וילנאי, ותהיה פתוחה לפעילות חינוכית במסגרת תוכניות גפ״ן של משרד החינוך.
ריאיון אולפן מעיין שרמן
(צילום: מיקי שמידט)
האם מעיין סיפרה בריאיון לאולפן ynet כי החווה היא "חוות חמלה - זה השם שלה, חוות החמלה של רון". במקום יהיו בעלי חיים שיעברו שיקום והצלה, והיא מיועדת גם להפעלת תוכניות חינוכיות. "מי שאחראי על החווה זה מרכז חירות, עם אורלי וילנאי שהיא השותפה שלי בהקמת החווה הזאת", היא אומרת. "דרך תוכניות גפ״ן של משרד החינוך נלמד שם חמלה – ילדים, נוער - זו המטרה בגדול".
במרחב ישוקמו בעלי חיים שעברו פגיעה או התעללות, יעברו טיפולים רפואיים, סירוסים ועיקורים, וייעשה ניסיון למצוא להם בתים מאמצים. לצד זאת יחיו במקום גם בעלי חיים חופשיים - חמורים, עיזים, כבשים ואחרים - כחלק ממרחב טיפולי וחינוכי.
האם מעיין מדגישה כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, רון לא חלם להיות וטרינר. "רון דווקא חלם להיות עורך דין", היא אומרת. "נכון שהוא למד במגמת וטרינריה באשל הנשיא, והוא מאוד אהב בעלי חיים וגדל עם בעלי חיים כל חייו. אנחנו וטרינרים, ההורים שלו, אבל החלום הגדול שלו היה להיות עורך דין. בעלי חיים תמיד סבבו סביבו".
2 צפייה בגלריה
רון שרמן ז״ל שנחטף ונהרג בשבי בעזה ואחותו הקטנה עדן
(צילום: מתוך הרשתות לפי סעיף 27 א' )
המושג "חמלה", שעומד במרכז החווה, מקבל משמעות עמוקה במיוחד בדבריה. "המילה חמלה מאוד חשובה לנו", אומרת מעיין. "אם המדינה שלנו הייתה חומלת על רון שהגיע חי לעזה, בריא ושלם ולא פצוע אפילו - הוא היה חוזר בחיים. המדינה שלנו, הממשלה שלנו, העדיפה שהוא יחזור בארון מאשר יחזור חי".
לדבריה, החמלה אפיינה את רון בחייו. "בתור ילד הוא היה ילד דחוי, לא חברותי", היא מספרת. "ובאיזשהו שלב אחרי גיל ההתבגרות הוא הפך להיות ילד מאוד מקובל, מאוד חברותי, ממש מרכז חברתי. הוא תמיד תמך ועזר לחבר’ה שהיו פחות מחוברים לחברה". מאז נפילתו, לדבריה, ממשיכים להגיע סיפורים מחבריו על האופן שבו קיבל אותם והפך אותם לחלק מהחבורה. החמלה הזו, היא מוסיפה, הופנתה גם כלפי בעלי חיים.
מעיין מספרת כי נחשפה לתיעודים של ששת החטופים במנהרה ברפיח, אך לא מבחירה. "בחוסר ברירה נאלצתי לראות, כי זה הופיע בפרומואים וברשתות החברתיות", היא אומרת. "זה מאוד קשה. מבחינתי לראות אותם זה כמו לראות את הבן שלי שם. זה משהו שלא הצלחתי לראות באמת. אני רואה שם שישה אנשים חיים שהיו צריכים לחזור בחיים. זה מה שאני רואה שם. הרוע תקף אותנו ב-7 באוקטובר במלוא עוצמתו בגלל הפקרה והזנחה נוראית של המדינה שלנו, אבל מה שאני רואה שם זה שישה אנשים חיים שהיו צריכים לחזור בחיים - וזה בלתי נסלח בעיניי".
מעיין מתייחסת גם למידע שנחשף מאחורי הקלעים באשר להתנהלות סביב החטופים, ומציינת כי חוותה תהליך דומה גם במקרה של בנה. "גם לגבי רון היה המון טיוח", היא אומרת. לדבריה, במשך חודש שלם הוסתר מהמשפחה כי הוא נהרג כתוצאה מהפצצות צה״ל. "כשקיבלנו את הגופה אמרו לנו שהוא נרצח על ידי חמאס. נאלצנו לקרוא את הדוח הפתולוגי, ולאט לאט הבנו שרון נהרג מהפצצות צה״ל, כי לא הייתה סיבה הגיונית אחרת. היום צה״ל כבר מודה בזה".
לדבריה, היו גם ניסיונות לשכנע את המשפחה כי לא ידעו היכן נמצא רון, "למרות שכל הזמן אמרו לנו שיודעים איפה הוא נמצא".
בנוגע לדרישה לחקירה, מעיין חד-משמעית בעמדתה: "אנחנו לא נוותר. לא רק אני - כל המשפחות של 7 באוקטובר". לדבריה, יש להקים ועדת חקירה ממלכתית שתמונה בידי גורמים ניטרליים, ולא בידי מי שהיה בתפקיד בממשלה. "חשוב לנו לדעת מה קרה לבן שלנו, גם כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד. זה חשוב לכולם".
במקביל למאבק הציבורי, החווה החדשה מבקשת להמשיך ולפעול. לדברי מעיין, הפעילות נשענת על תרומות, הנדרשות כדי לתחזק את המקום ולאפשר המשך הצלת בעלי חיים.
בסיום דבריה היא חוזרת אל מושג החמלה. "אנחנו נחשפים להמון שנאה מאז שרון נחטף, כאילו אנחנו אשמים במה שקרה לו", היא אומרת. "חמלה לא תזיק לאף אחד בעם שלנו, במדינה שלנו. אם אנחנו יכולים לעשות אפילו קצת כדי לשפר – הלוואי שזו תהיה הירושה שלו, המורשת שלו".
