בשיתוף JPPI - המכון למדיניות העם היהודי
"הדמוקרטיה הישראלית והאמון במוסדות מתערערים"
(צילום: מתן טורקיה, מפיקה: שי בן יעקב)
בשנים האחרונות קשה להתעלם מהתחושה שמשהו במערכת היחסים בין רשויות השלטון בישראל מתערער. גם ללא הסכמה רחבה, ממשלות מנסות לייצר שינויים דרסטיים. פרופ' קרן וינשל-מרגל, שייסדה וניהלה את מחלקת המחקר של הרשות השופטת, ממחישה את התופעה במספרים: "עד לפני כעשור תוקנו חוקי היסוד בישראל כפעמיים בשנה בממוצע, קצב שנחשב נורמלי. בעשור האחרון זה זינק לכמעט 5 פעמים בשנה. כל ממשלה מנסה לשנות את כללי המשחק", היא מוסיפה, "זה פוגע ביציבות וזה יוצר הרבה חיכוכים". צפו בסרטון בראש הכתבה
זו בדיוק הבעיה שפרויקט "חוקה רזה" של JPPI, המכון למדיניות העם היהודי, מנסה לפתור, במטרה לחזק את היציבות ואת אמון הציבור. בניגוד לחוקה מלאה, "חוקה רזה" לא עוסקת בשאלות של זהות המדינה ולא בערכים שלה, אלא מתמקדת אך ורק בחלק הפרוצדורלי-מוסדי: הגדרת הסמכויות של שלוש הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת - והיחסים ביניהן.
פרופ' קרן וינשל-מרגלצילום: מתן טורקיהפרופ' ידידיה שטרן, נשיא JPPI ומוביל הפרויקט, מסביר את ההיגיון מאחורי הבחירה הזו: "חשנו שהחברה הישראלית, הדמוקרטיה הישראלית והאמון במוסדות מתערערים. אנחנו לא יכולים להמשיך במצב שבו שני חצאי העם לא מסוגלים להסכים על הדרך שבה הדמוקרטיה הישראלית תתנהל". לדבריו, דווקא עכשיו, אולי לראשונה מאז קום המדינה, יש תחושה רחבה שנדרשת הסכמה על כללי המשחק - "שאם לא כן, הסדקים הקיימים יכולים לפורר את הדמוקרטיה הישראלית מבפנים".
פרופ' ידידיה שטרןצילום: מתן טורקיהפרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס ונשיא מכללת אשקלון, מביא לשולחן ניסיון של שנים רבות ליד שולחן הממשלה. "ראיתי לאורך השנים עד כמה חוקי היסוד נשחקו, והרוב המקרי בכנסת הוא זה שקבע דברים מכריעים לגורל המדינה", הוא אומר. לדידו, לחוקה יש גם תפקיד חינוכי: "חייבים חוקה בישראל כדי שיהיה לכל תלמיד ותלמידה במערכת החינוך משהו להיאחז בו כמורה דרך ערכי. אם לא נצליח, נלך בדרך שהלכנו עד עכשיו, והיא לא הובילה למקומות טובים", הוא מזהיר.
פרופ' אליקים רובינשטייןצילום: מתן טורקיה"כל אחד צריך להסכים לדברים שלא נוחים לו"
כל מי שחי בישראל בשנים האחרונות יודע כמה מר היה הוויכוח בנושאים המשפטיים. ב-JPPI בחרו להתמודד עם האתגר באמצעות הרכב צוות הפרויקט. לצורך גיבוש החוקה הוקמו שתי קבוצות עבודה: קבוצת מחקר של אנשי מקצוע שמציעה את ההסדרים, ולצדה ועדה מייעצת - מועצת החוקה הרזה - שמלווה אותה ומשקפת בהרכבה את כלל חלקי החברה הישראלית.
פרופ' שטרן מתאר את ההרכב הזה: "אספנו קבוצה של 13 אנשים שקודם כל יש להם תו תקן מקצועי יוצא מן הכלל. הקבוצה הזאת היא לא הומוגנית מבחינת השקפות עולם, ומורכבת מדתיים, חילוניים, ליברלים, שמרנים, אוהבי אקטיביזם שיפוטי ומתנגדים לו. אנחנו יושבים ביחד, וכל אחד מאיתנו צריך להסכים הרבה פעמים לדברים שלא נוחים לו. זה הקסם שבתהליך".
1 צפייה בגלריה
"תהליך כתיבת החוקה הרזה הוא תהליך מורכב. אנחנו מנסים לייצר הסדרים בזכותם ניתן יהיה לנהל את הוויכוח במדינה בצורה אחרת"
(צילום: מתן טורקיה)
עו"ד איל ינוןצילום: מתן טורקיהעו"ד איל ינון, היועץ המשפטי לכנסת לשעבר ומזכיר הכנסת לשעבר, מוסיף: "התהליך של כתיבת חוקה רזה הוא תהליך מורכב, גם מקצועית וגם אישית. אנחנו מנסים לייצר הסדרים שכל צד יכול לחיות איתם, ולהרגיש שהצד השני לא יוכל לגנוב לו את המדינה. בזכותם ניתן יהיה לנהל את הוויכוח שלנו בצורה אחרת, בצורה שונה מכפי שהוא התנהל בשנים האחרונות. זו בשורה גדולה לחברה שלנו שהיא כל כך מקוטבת".
פרופ' שטרן מסכם בהסבר מדוע בעיניו המצב הנוכחי מוכרח להשתנות: "כולם יודעים מהם הכללים של משחק כדורגל. תארו שלקבוצה אחת לרגע יש יתרון על המגרש, ובגללו היא משנה את כללי המשחק, כך שפתאום מותר לתפוס כדור ביד. האם מישהו יחשוב שזה הוגן? אותו הדבר גם במשחק הישראלי - שהוא המשחק של חיינו".
בשיתוף JPPI - המכון למדיניות העם היהודי
