בשיתוף המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
(צילום: חגי דקל )
כשלירון כפיר הייתה בת שנתיים הוריה התגרשו ומייד לאחר מכן הכירה אמה גבר אחר שנכנס לחייהן. בגיל שש הקשר עם אביה הביולוגי נותק ורק לאחר עשור התחדש - אך הנסיבות היו קשות. כשהייתה בת 17, הגישה לירון נגד אביה הביולוגי ונגד אביה החורג תלונות במשטרה על הטרדות מיניות, אך בשל מיעוט הוכחות וראיות התיקים נסגרו. לאחר התפוצצות הפרשה, לירון עזבה את הבית ועברה להוסטל לנערות בסיכון חסרות עורף משפחתי, "בית הצברית" בירושלים, ושם החלה במסע הישרדות עד ההכרה בה כחיילת בודדה.
המסלול לשירות הצבאי לא היה פשוט עבורה. "בהתחלה צה"ל לא רצה לגייס אותי בגלל סיפור החיים שלי. הם לא רצו לקחת אחריות ולהתמודד עם ההשלכות אבל אני התעקשתי ונלחמתי להתגייס", היא מספרת.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
מה זה אומר להיות חיילת בודדה?
"להיות חיילת בודדה זה אומר להגיע לבסיס, משם ללכת לעבודה, משם לחזור הביתה וחוזר חלילה. לי אין אבא ואמא שידאגו לי אז אני דואגת לעצמי מגיל מאוד צעיר. אני עובדת מגיל 14. יש ימים לא קלים, אבל בסופו של יום אני יודעת שהכל תלוי רק בי", היא אומרת באומץ.
במרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים נתקלה לגמרי במקרה בזמן שהייתה חיילת, בסיבוב אקראי שעשתה בעיר העתיקה בבאר שבע. היא ראתה קבוצה של צעירים במהלך ארוחה, ניגשה אליהם בסקרנות והתעניינה במתרחש. אותם צעירים סיפרו שהם חיילים בודדים המלווים בעמותה, וכך החל הקשר שנמשך עד היום.
"בעמותה אנחנו מלווים צעירים לפני השירות הצבאי, במהלך השירות ו-5 שנים לאחר השחרור", מספרת עומר אברג'יל, עובדת סוציאלית ורכזת העמותה במועדון באר שבע, ומי שמלווה בתקופה האחרונה, בין השאר, גם את לירון.
העמותה, המרכז לזכרו של מייקל לוין, מלווה חיילים בודדים, בין אם הם עולים שהגיעו ללא משפחותיהם או ישראלים חסרי עורף משפחתי. בין היתר, ניתן סיוע בהתמודדות עם מציאת מגורים, ציוד וביגוד, ייעוץ, הכוונה ותמיכה נפשית בשלבי הגיוס השונים, והליווי ממשיך גם לאחר סיום השירות הצבאי כדי לאפשר לחיילים הבודדים המשוחררים מסגרת מוכרת בתחילת חייהם העצמאיים אחרי השירות הצבאי.
מייקל לוין היה חייל בודד עולה מפילדלפיה ששירת בחטיבת הצנחנים. הוא נהרג ב-2005 בעת מלחמת לבנון השנייה, וב-2009 הוקמה העמותה בעקבות חזונו ליצור קהילה חמה ותומכת לחיילים בודדים, חלום אותו שיתף עם ציקי אוד, מי שליווה את מייקל בארץ, ודאג שהחלום יתגשם.
"במועדון באר שבע אנחנו מלווים צעירים חסרי עורף משפחתי וכאלה, שאינם בקשר עם ההורים מכל מיני סיבות – מהקהילה החרדית או נוער בסיכון", מספרת עומר. "אנחנו עוזרים להם בהכרה כחיילים בודדים, בגיוס ובמיצוי זכויות בצבא, בארוחות שישי, בארוחות חג, במזון, בטיולים, ביצירת הווי. בשחרור, שהוא הנקודה הכי קריטית, אנחנו גם מעניקים ליווי ותמיכה".
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
פרק חדש בחיים
לקראת השחרור, לירון בחרה להיפרד מזוגיות שלא היטיבה עמה ובעמותה סייעו לה במעבר דירה ודאגו לה למגורים זמניים בבית החייל בבאר שבע, שם שהתה 3 חודשים. "אלו היו החודשים הכי יפים שלי בשירות", היא מספרת. לאחר השחרור העמותה סייעה ללירון לשכור דירה ולרהט אותה, ואף עזרו לה במציאת עבודה ובקבלת מלגת לימודים.
"הרבה מהצעירים הישראלים חסרי העורף המשפחתי לא סיימו 12 שנות לימוד ולהם לא בגרות מלאה", אומרת עומר, "אנחנו מעניקים להם כלים לקבלת החלטות ולהתחלת החיים העצמאיים בצורה בטוחה יותר. אנחנו ממלאים את הצרכים שלהם כדי שיוכלו לבנות את החיים שלהם ממש מאפס".
"זה בסדר לקבל עזרה. יש אנשים טובים שרוצים לעזור לנו כדי שנצמח ונתעצב", אומרת לירון היום, שלוש שנים לאחר השחרור. בימים אלה, היא עובדת במועדון ה״פורום״ ומסיימת את העבודה המועדפת. לפני שנה סיימה לימודי קונדיטוריה ועיצוב עוגות וכעת היא מנסה להגשים את חלומה המפתיע להיות לוחמת אש. "המטרה שלי היא להציל חיים", אומרת לירון ואולי הבחירה שלה לא מפתיעה משום שלירון היא לוחמת אמיתית.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
בשיתוף המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
