בבתי העלמין ברגע אחד כולנו יחד - דתיים וחילונים, ימין ושמאל, כתף אל כתף מול אותם הקברים. איך זה שביום שאחרי לא מצליחים לחיות יחד? האם יש סיכוי שגם לאורך השנה נצליח לייצר כאן משהו אחר?
אם תשאלו רבים ממאות אלפי המילואימניקים שחוזרים מהחזית - זו משימת הדור. יש שיאמרו שבמלחמה צמחה בישראל מהפכה שקטה: "מודל המילואימניקים". שם, בשדה הקרב, נוצרה מציאות חדשה: אנשים שונים לגמרי - בדעות, ברקעים, בזהויות - שלמדו להילחם יחד, לסמוך אחד על השני, ולהישען ברגעים הכי קשים. לא כי הסכימו - אלא כי הבינו שאפשר לפעול יחד גם כשלא חושבים אותו דבר.
יואב צבעוני וצביקה לביא ז״ל, לוחמי יחידת מגלן, היו צמד כזה. תל אביבי חילוני לצד מתנחל דתי. שני עולמות שונים לחלוטין - שבשטח הפכו לצוות אחד.
באירוע מורכב בעזה, יואב נפצע אנושות, איבד את רגלו, וכיום עובר את הניתוח ה-33 שלו בארה״ב. צביקה ז"ל, למרבה הצער, נפצע אנושות ולאחר מספר שבועות נפטר. “ככל שדיברנו יותר על אי ההסכמות בינינו”, מספר צבעוני, “גילינו שאנחנו מסכימים על יותר משחשבנו ושאנחנו באמת אוהבים אחד את השני”.
הסיפור שלהם הוא לא יוצא דופן. הוא חוזר על עצמו שוב ושוב - במאות צוותים ובכל היחידות השונות. מתוך החוויה הזו קם מיזם “צמדי ברזל” של תנועת “נפגשים” - במטרה לקחת את המודל שעבד תחת אש, ולהביא אותו אל החיים האזרחיים, אל חיי היום-יום של כולנו ולהוביל שינוי שיצמח מלמטה למעלה.
המודל פשוט: שני לוחמי מילואים שונים מאוד זה מזה עומדים יחד מול הקהל. הם מציגים את הפערים ביניהם בגלוי - ומנהלים שיח אמיתי, בלי לטשטש את הפערים ותוך חיפוש המשותף.
כך, למשל, מציגים אחד את השני אחד מהצמדים בפתיחת מפגש בתיכון חילוני באזור המרכז: “זה עמרי - חילוני, שמאלני, שורף מדורות בקפלן, גר בירושלים"; "זה עמית - מתנחל, משיחיסט, אב לארבעה - והיד עוד נטויה. ואנחנו צמד ברזל".
ובמפגש בתיכון אחר, דתי הפעם, הנוער יושב נדהם לשמוע שיש גם אפשרות אחרת: "תכירו את ערן. רב צבאי, דתי מתנחל בלוד... זה ארז - קיבוצניק מהצפון, אתאיסט, שמאלני. ואנו יחד צמד ברזל - רוצים להראות לכם איך אפשר למרות כל המחלוקות וההפכים לייצר חיבור גדול".
בשיחה כנה עם עשרות צמדים הם משתפים שנקודת הפתיחה שלהם לא תמיד הייתה נוחה. יש מי שמספרים שבמפגש הראשון “קצת התכווצו”. אחרים מודים שחשבו “שיצטרכו לעשות לשני חינוך מחדש כדי לשהות לצידו”. אבל משהו קורה לאורך הדרך.
“אם לפני זה הייתי במקום שכולם צריכים לחשוב כמוני”, מספר אילן, לוחם בצנחנים, “אז במלחמה הבנתי שלא צריך שכולם יחשבו אותו דבר. למדתי להקשיב. כשמישהו מגיע עם עמדה אחרת - יש לו צורך אמיתי. אנחנו לא תמיד מסכימים, אבל הפסקנו להילחם אחד בשני. הבנו מי האויב ומי האוהב - על אף כל הפערים”.
משפט אחד עליו חוזרים הלוחמים שוב ושוב, מספרים המארגנים, מהדהד בהם: “אם לא נלמד לחיות יחד, נמצא את עצמנו שוב ושוב נפגעים מאש המחלוקת. אחרי המחיר הכבד ששילמנו אנו לא מוכנים לחזור ל-6 באוקטובר. חייבים להוביל שינוי, וזה אפשרי לא רק במילואים”.
עד היום התקיימו יותר מ-350 מפגשי “צמד ברזל” כאלה ברחבי הארץ, ויותר מ-100,000 ישראלים כבר נחשפו למודל הזה. אבל לפי היוזמים, מול המציאות הישראלית של היום - זה לא מספיק.
בתנועת “נפגשים” יצאו בימים אלו לקמפיין גיוס המונים דחוף, שמטרתו לא רק להרחיב את פעילות “צמדי הברזל” למאות מפגשים נוספים ולהגיע למאות אלפי ישראלים - אלא גם לאפשר למילואימניקים עצמם להקדיש את זמנם ולקבל תמיכה על הפעילות שהם מובילים.
“אנחנו יודעים להילחם יחד, אנחנו יודעים למות יחד - אנחנו חייבים ללמוד לחיות יחד. הלוחמים קיבלו את ‘חיסון’ האחדות עמוק לתוכם. המילואימניקים הוכיחו שזה אפשרי, ואחרי שנתנו הכל בחוץ הם ממשיכים למשימת הדור של כולנו - להביא שלום בבית. זה הזמן של כולנו לבחור להיות שותפים ולהשפיע”, אומר דוד סולומון, מייסד ומנכ״ל תנועת נפגשים.
