( צילום: ירון ברנר)
כשהיא מכווצת כולה בין השיחים במתחם הנובה ליד רעים, שם רקדה וחגגה רק כמה שעות קודם לכן, לחשה עדן ירושלמי בטלפון למוקדנית המשטרה שלוש מילים: "תמצאו אותי, טוב?". כמעט שנתיים אחר כך, המילים הללו הפכו לזעקה של מדינה שלמה.
עכשיו, על קיר הבניין שבכניסה לעירוני ט' בתל אביב - התיכון שבו למדה עדן ז"ל - הן מהדהדות מחדש, בנוסח שהמציאות הטרגית כפתה: באותיות שחורות גדולות נכתב "תזכרו אותי, טוב?", כשאת החלק שמתחת מקשטים עשרות פרחים ופרפרים בצבעים שונים.
הניגוד אינו מקרי: עדן עצמה ישבה בין שיחים ופרחים בשדות העוטף כשלחשה באומץ את בקשתה האחרונה, דקות ספורות לפני שנחטפה לעזה - ושרדה 11 חודשים במנהרות חמאס, עד שנרצחה.
מתוך הכאב העצום והבלתי נתפס הזה ביקשו שתי תלמידות י"ב בעירוני ט', נועה נדב ומעיין עורקבי, להנציח את עדן בלב בית הספר שבו למדה.
מה שהתחיל כפרויקט גמר במגמת יזמות חברתית, הפך למשהו גדול בהרבה. "רצינו להשאיר משהו אחרינו, לא רק בשבילנו אלא בשביל כל השכונה, בשביל המשפחה של עדן ובשבילה - גם אם היא כבר לא איתנו", אומרת נועה. "אנחנו רואות המון פוסטים ותמונות של עדן בכל מקום, והיה לנו נורא חשוב לעשות לזכרה גם משהו בבית הספר עצמו. זה היה הרבה מעבר לציון בבגרות".
מעיין, בני הנוער ספגו לא פחות מהמבוגרים בשלוש השנים האחרונות. מאיפה מגיעה המעורבות שלך בפרויקט?
"מה שקרה ב-7 באוקטובר פגע בכולנו - ילדים, צעירים ומבוגרים. עדן הייתה צעירה מהאזור שלנו, אין כאן מישהו שלא שמע עליה, וחלק גדול גם הכירו אותה ואת המשפחה שלה באופן אישי. בדיוק בגלל זה היה לי חשוב שהפרויקט יישאר גם אחרי שנסיים את התיכון, שלא ייעלם ברגע שנלך.
"לא ידענו שזה יגיע לרמה כזאת של חשיפה - עשינו את זה מהלב, וזה הכי כיף. אני מקווה שזה יגרום לכך שאף אחד לא ישכח את עדן, ולא פחות חשוב - שזה יתמרץ תלמידים נוספים להיות מעורבים ולקחת יוזמות שעושות טוב לאחרים. וזה לא חייב להיות במסגרת בחינת בגרות, אלא גם ככה סתם, מתוך יוזמה אישית".
"שיזכרו שהייתה גיבורה"
פרויקט ההנצחה נמשך כשנתיים. בדרך נעזרו נועה ומעיין במירב, בת דודתה של עדן, שעזרה להן להכיר אותה מקרוב - את האהבה שלה לים ולמטקות על החוף, לתפירה, לפילאטיס ולבעלי חיים, ואת הנערה הסקרנית שתמיד אהבה להתנסות בדברים חדשים.
"היה לנו חשוב שזה ייצא מדויק, שזה באמת ייצג אותה", אומרת נועה. "ופתאום הכול התפוצץ ברשתות, קיבלנו המון תגובות מרגשות, והיינו בשוק. לא חשבנו שזה יגיע לחשיפה כזאת".
עבור שירית, אמה של עדן, ההפתעה הגיעה מכיוון אחר. היא שמעה על המיזם רק יומיים לפני חשיפתו. "שלחו לי תמונה של הקיר לוואטסאפ, וברגע שראיתי אותה ממש נעתקה נשמתי. הדמעות זלגו בלי שליטה. זה דבר גדול לעשות בבית ספר".
זו, היא ממהרת להבהיר, אינה הפעם הראשונה שעירוני ט' מנכיח את בתה. "יש לנו בשכונה קיר גדול עם ציור של עדן, שצייר האמן המוכשר שלומי ישראל, וגם בו ילדים מבית הספר לקחו חלק. הם כל הזמן רוצים להיות בעשייה ובהנצחה של הבת שלי. זה מאוד מרגש".
שירית, מה את רוצה שהדור הבא ידע על עדן?
"שיזכרו ילדה שמחה ומאושרת, שאהבה את החיים. לא היה לה לשון הרע, היא תמיד הסתדרה עם כולם, הייתה ילדה טובה ומכבדת. היא נורא התחברה לפנסיונרים בים, שיחקה איתם מטקות. ילדה ממש טובה. אני רוצה שלא ישכחו אותה, שתמיד ידעו מי הייתה עדן ירושלמי - ושיזכרו שהיא הייתה גיבורה אמיתית".
3 צפייה בגלריה
תיעוד של עדן ז"ל יחד עם החטופים הירש גולדברג-פולין, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת זכרם לברכה, שנרצחו במנהרות החמאס
עדן, בת 24 במותה, שרדה כ-11 חודשים בשבי בתנאים קשים שבמהלכם סבלה מתת-תזונה קיצונית, עד שנרצחה בדם קר במנהרה ברפיח ב-29 באוגוסט 2024, יחד עם החטופים הירש גולדברג-פולין, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת. גופתה חולצה יומיים לאחר מכן, והיא הוחזרה לישראל במשקל של 36 קילו בלבד.
נועה ומעיין יסיימו בקרוב את התיכון וימשיכו הלאה - אחת לצבא, אחת למכינה קדם-צבאית. אבל הקיר שיצרו יישאר אחריהן, כדי שתלמידים שטרם נולדו כשעדן למדה כאן יזכרו את שמה. כפי שביקשה משפחתה בשמה: "תזכרו אותי, טוב?".
