ביוזמת תנועת "קומו", שנוסדה על ידי יונתן שמריז - אח שכול מכפר עזה שאיבד את אחיו אלון ז"ל, שנחטף לרצועה ונהרג בשוגג על ידי חיילי צה"ל, גויסו בימים האחרונים עשרות אלפי שקלים לרכישת תוצרת חקלאית ממשקים בעוטף שנפגעו בטרגדיית 7 באוקטובר.
טון של עגבניות מזן מיוחד שנקרא "טלרו" על שם טל ממן ז"ל, שנפל בקרב על הגנת מושבו, נרכש מהמשק המשפחתי במושב מבטחים, וכמות גדולה של ירקות נרכשה ממשק סיטון במושב ישע, המנוהל על ידי דנה סילברמן-סיטון, אחותה של שירי ביבס ז"ל, ובעלה אלעד.
9 צפייה בגלריה
יונתן שמריז וציון ממן, אביו של טל ממן ז"ל, עם עגבניות "טלרו". סיפור של סולידריות ישראלית
הירקות חולקו באמצעות "מרכז החסד" בשדרות למאות משפחות נזקקות באזור העוטף, ביוזמה שהפכה לסמל של סולידריות ישראלית במיטבה - חיבור בין משפחות שכולות לקהילה, בין חקלאי האזור למשפחות הזקוקות לתמיכה.
משק סיטון: כשהאדמה מרפאת
המשאיות הגדולות ששינעו את התוצרת החקלאית ל"מרכז החסד" בשדרות יצאו, כאמור, מהמשק של אלעד סיטון שבמושב ישע. אלעד, נשוי לדנה סילברמן-סיטון ואב לשלושה, הוא דור שני של חקלאים באזור.
את המשק הקימה אמו שושנה לפני כ-30 שנה, ולפני כעשור החליט אלעד להקים משק משלו. כיום המשק מתמחה בגידולים מגוונים, ביניהם עגבניות, חצילים, עגבניות שרי, מלפפונים ופירות כמו קלמנטינות ותפוזים.
הטרגדיה של משפחת סילברמן וביבס ב-7 באוקטובר 2023, הפכה לאחד הסיפורים המזעזעים והכואבים ביותר - בארץ ובעולם - מאותו יום שחור. הוריה של דנה, מרגיט ויוסי סילברמן ז"ל, נרצחו בקיבוץ ניר עוז כשהמחבלים שרפו את ביתם. במשך שלושה שבועות ארוכים ומייסרים הם הוגדרו נעדרים, עד שהתבשרה דנה על מותם.
אחותה היחידה של דנה, שירי ביבס, נחטפה יחד עם שני ילדיה, אריאל וכפיר. רק לאחרונה, שנה וחמישה חודשים אחרי הטבח, הוחזרו גופותיהם של השלושה לקבורה בישראל, לאחר שנרצחו באכזריות על ידי המחבלים.
בעלה של שירי, ירדן ביבס, שנחטף אף הוא, הוחזק באכזריות בשבי חמאס במשך שנה וארבעה חודשים, והוחזר לישראל שבועות ספורים לפני החזרת גופות משפחתו, עם צלקות גופניות ונפשיות. וכך, משפחת ביבס, שאיבדה שני נכדים וכלה, ובנם הוחזק בשבי במשך זמן כה רב, חוותה אף היא את עומק הטרגדיה.
9 צפייה בגלריה
שלושה דורות שנרצחו במשפחה אחת: שירי ביבס וילדיה, אריאל וכפיר; ויוסי ומרגיט סילברמן, הוריהן של דנה ושירי
(צילום: באדיבות המשפחה)
בימים הראשונים למלחמה ובתוך הכאב הבלתי נתפס, המשק של דנה ואלעד נותר נטוש - הפועלים התאילנדים עזבו, והשדות עמדו דוממים. אך בתוך זמן קצר, הקרקע שוב החלה לשוב לחיים, כמו מבקשת להציע מקלט של שגרה ותכלית בתוך התוהו.
מאז 7 באוקטובר, במשך כחמישה חודשים ברציפות, הגיעו למושב ישע מתנדבים מכל רחבי הארץ וגם מהעולם. אלכס, דוד של דנה, הגיע מהצפון כדי לעזור, בן - אחד הפועלים התאילנדים - סירב לנטוש את אלעד, והשכנים והמתנדבים התגייסו כולם.
היום, המשק ממשיך לשגשג - ובני המשפחה אף הקימו קו שיווק ישיר מהחקלאי לצרכן: ירקות ופירות טריים שנקטפים ומגיעים תוך 24 שעות ישירות לשולחן של הלקוחות. קו הייצוא החדש קיבל את השם "סילבר מן השדה" - לזכר הוריה של דנה - מרגיט ויוסי סילברמן ז"ל.
בזכות העבודה המסורה והתמיכה הקהילתית, אלעד אף נבחר השנה לרשימת "הצעירים והצעירות המבטיחים בחקלאות" של ועידת ישראל לחקלאות לשנת 2024 - הכרה שמגיעה בזמן של אתגרים חסרי תקדים.
העגבנייה "טלרו": כשהמורשת ממשיכה לצמוח
ממש לא רחוק משם, במושב מבטחים, משרטט ציון ממן בידיים מחוספסות מעבודה את דרכו החדשה בניהול המשק המשפחתי. עד 7 באוקטובר היה ציון בפנסיה, נהנה לראות את בנו, טל, מנהל את המשק המשפחתי ומצעיד אותו להישגים חדשים. אך בשבת הארורה ההיא, כשטל יצא להילחם על הבית בשורות כיתת הכוננות, השתנה הכול.
"טל היה פדנט, עבד קשה והרים את המשק בצורה יוצאת דופן", מספר ציון, עיניו מביטות אל שורות הגידולים המסודרות, "הוא היה מתעצבן עליי כשהייתי מנסה לעזור לו, ורצה שאחזור לנוח". היום, השקט שבפנסיה הוחלף בחזרה למשק, לאותה מלאכה שניהל שנים רבות לפני שהעביר את השרביט לבנו.
אבל בין השורות של העגבניות המבשילות ישנו סיפור של המשכיות, של ניצחון קטן על המוות. בשבועות שקדמו ל-7 באוקטובר עסק טל ממן ז"ל בגידול זן חדש של עגבניות שרי. ערן הראל מחברת "הזרע", שעבד עם טל על פיתוח הזן החדש, מספר: "בספטמבר 2023 שמנו כמה מאות זרעים במשתלה שלו. זה היה לפני החגים ורשמתי לעצמי לבוא אחרי החגים ולראות איך זה מתפתח".
אחרי הטבח, כשהצבא אפשר, חזר הראל לחפש את החלקה. "חוץ מטל וממני אף אחד לא ידע על הפרויקט הזה. ראיתי שיש לזן ביצועים טובים והחלטתי לעקוב אחריו.
"אחרי כמה חודשים יצרתי קשר עם ציון וסיפרתי לו על הזן שבנו שתל", הוא ממשיך. "הוא החליט לשתול חלקה נוספת וגם היא עבדה יפה. אמרתי לציון שנראה לי שזה יהיה מכובד אם נקרא לזן הזה על שם טל. קראנו לו 'טלרו', שזה שילוב של המילים TAL ו-HERO (טל גיבור). המשפחה מאוד התרגשה".
הזן החדש של עגבניות השרי, שנקרא על שמו של טל, הוא לא רק מחווה אלא גם עגבנייה איכותית במיוחד. "הוא קומבינציה של דברים טובים", מסביר הראל. "הוא גם טעים, גם עמיד לווירוסים ויש לו צבע אדום עז".
וכך, כשתנועת "קומו" פנתה לציון לרכוש כמות גדולה מהעגבניות, התחושה הייתה של סגירת מעגל. "אחרי הכתבה שפורסמה אצלכם הרבה אנשים פנו אליי ורצו לרכוש, אבל היה לי קשה לשנע להם את הסחורה", מספר ציון. "'קומו' עשו קנייה אחת גדולה, ואני מאוד מעריך את מה שהם עשו. זה מחמם לי את הלב וגם עוזר לי להנציח את טל".
טל ז"ל היה נשוי לענת ואב לשלושה - תאומים שכבר חגגו בר מצווה מאז וילדה בת תשע. "הוא היה איש משפחה למופת שהדאגה למשפחתו הייתה בראש מעייניו", מספרת אמו, אורלי. "הוא היה אבא שמעורב בהכול. אחרי שהוא נפל בקרב, השם שלו נתן לנו משמעות. הוא היה טוב לב - ט"ל".
לקום מתוך השבר
מאחורי היוזמה המרגשת עומד, כאמור, יונתן שמריז מכפר עזה. מסעו האישי של שמריז מאז ה-7 באוקטובר הוא סיפור של טרגדיה ותקומה. ביום הטבח היה יונתן נעול בממ"ד עם אשתו ההרה ובתם התינוקת, בזמן שאחיו הצעיר אלון בן ה-26 נחטף לעזה. הטרגדיה האישית שלו העמיקה ב-15 בדצמבר, כשאלון, יחד עם יותם חיים מכפר עזה וסאמר אל-טלאלקה מחורה, נורו בשוגג על ידי חיילי צה"ל לאחר שהשלושה נמלטו משבי חמאס, ושרדו חמישה ימים לבדם בעזה. מותם הטרגי היה אחת מנקודות השבר הגדולות במהלך המלחמה.
בפברואר 2024 הקים שמריז עמותה להנצחת אחיו בשם "אלון - למען בניית חברת מופת", שמאוחר יותר היוותה את הבסיס לתנועת "קומו". "אנחנו נאיביים חסרי תקנה, אבל הלב במקום הנכון", הוא מודה בחיוך. "אנחנו לא אומרים שהאמת אצלנו, אבל אנחנו מאמינים בערכים מסוימים".
ב"מרכז החסד" בשדרות, שם נאספו הירקות מהמשקים של משפחות ממן וסיטון, פוגש שמריז את ציון ממן. שתי משפחות שכולות, שתי דרכים להמשיך הלאה, וחיבור אחד שיוצר תקווה חדשה. "ב-7 באוקטובר לא הייתה מדינה, אבל היו אנשים", אומר שמריז. "אנחנו מסתובבים בכל הארץ כדי להחזיר ולחזק את הסולידריות בין האזרחים, כי זו התקווה - שלמרות השבר הגדול, נוכל לקום ביחד.
"'קומו' היא תנועת שטח לאומית א-מפלגתית שצמחה מתוך הכאב, האובדן וההפקרה של 7 באוקטובר, על ידי משפחות שנפגעו במתקפת הטרור של חמאס", הוא מסביר. "היא תנועה לישראלים שמאמינים בישראלים, שזוכרים שיש לנו מכנה משותף".
במרכז החסד, מתנדבים רבים אורזים את עגבניות ה"טלרו" ואת הירקות ממשק סיטון בארגזים שיחולקו למשפחות נזקקות באזור העוטף. פעולה פשוטה, אנושית, שמזכירה שבתוך הכאב האישי והקולקטיבי, יש עדיין מקום לנתינה, לצמיחה מחדש, ולתקווה.
דנה סילברמן-סיטון ובן זוגה אלעד סיטון, ביקשו למסור: "התרגשנו מאוד מאירוע התרומה, תודה לדורון שבתאי ולתנועת 'קומו' שאפשרו לנו לקחת חלק במצווה הגדולה".
