(צילום: סנטרל הפקות)
מעורבות חברתית וסולידריות תמיד היו חלק מהזהות הישראלית, אך מאז 7 באוקטובר הן קיבלו משמעות חדשה. כמעט שנה וחצי אחרי, ההתגייסות החברתית למען המפונים מהצפון והדרום, החטופים ומשפחותיהם, החיילים, ומשפחות המילואימניקים - ממשיכה במלוא העוצמה.
בוועידת "מחברים את השברים" של ynet ו"ידיעות אחרונות", בשיתוף מרכז "זלמן שז"ר", שהתקיימה היום (ג'), התכנסו ארבעה יזמים חברתיים שמובילים חלק מאותן יוזמות: רועי עוזיאל מ"הצוות הצפוני", חלי טביבי ברקת ממיזם "השחר", אסתר בוכשטב, אמו של יגב ז"ל שנרצח בשבי החמאס, וענבל בוסיבא ממיזם "האוצר האבוד".
5 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: רועי עוזיאל, אסתר בוכשטב, חלי טביבי ברקת, ענבל בוסיבא, ומנחת הפאנל יעל צ'כנובר
(צילום: ריאן פרויס)
מיוזמה פרטית לעמותה של מאות מתנדבים
רועי עוזיאל, מייסד "הצוות הצפוני", סיפר בפאנל על המיזם שהחל כיוזמה קטנה - והפך לעמותה של מאות מתנדבים: "בכל יום שישי אני יורד לדרום. בשש בבוקר אני יוצא עם המשאית שלי ממושב יודפת שבגליל העליון לאזור העוטף כדי לסייע בהובלות לתושבים, ומצטרפים אליי עוד עשרות מתנדבים עם משאיות ועגלות".
איך התחילה היוזמה?
"עם תחילת המלחמה, אבא שלי קיבל משימת הובלה מהחמ"ל האזרחי של 'אחים לנשק'. ירדנו לדרום, אבא, אחי ואני, ועזרנו בהובלה לתושבת העוטף שבעלה נרצח. שבוע אחר כך כבר עזרנו לשכנה שלה, ובשבוע שלאחר מכן - לשכן של השכנה".
5 צפייה בגלריה
פעילות "הצוות הצפוני". "בשיא הפעילות יצאו כ-50 רכבים ביום"
(צילום: באדיבות "הצוות הצפוני")
המיזם צמח במהירות, וכיום הוא כולל מעל 300 מתנדבים. "בשיא הפעילות יצאו כ-50 רכבים ביום", מספר רועי, "הובלנו את המעבר של תושבי קיבוץ בארי לחצרים ואת תושבי כפר עזה לרוחמה. בנוסף, סייענו בהובלות בנירים, ניר עוז, שדרות, נתיבות, מושב שובה וכיסופים".
"נקודות אור בתוך החושך הגדול"
בעוד "הצוות הצפוני" מתמקד בהובלות פיזיות, חלי טביבי ברקת, מנהלת מיזם "השחר" של "מכון שחרית", מספרת על תופעה רחבה יותר של יוזמות חברתיות שצצו מאז תחילת המלחמה.
"ישר עם פרוץ המלחמה זיהינו הרבה נקודות אור בתוך החושך הגדול. נקודות האור האלו הן אנשים טובים, פרטיים, לא בהכרח עמותות, שפשוט יצאו לעשות מעשה. זה בער להם בידיים, בער להם בלב".
אילו סוגי מיזמים אתם מלווים?
"כאלו שנותנים מענה למגוון רחב של צרכים - מסיוע למשפחות שכולות ומשפחות מילואימניקים ועד לשיקום פצועים. יש למעלה מ-5,000 קטועי גפיים במלחמה, ומיזמים כמו 'מנגישים ללא גבולות' ו'צו 8', מסייעים בהנגשת הבתים. יש אפילו מיזם שמתמקד באופנה המותאמת לקטועי גפיים.
"אנחנו מלווים כ-200 יוזמות, שמייצגות את הפסיפס של החברה הישראלית - מיזמים של הציבור הדרוזי, הבדואי, חרדים, דתיים וחילונים. מכל קצוות הארץ".
מכאב להנצחה
בין היוזמות הרבות שצמחו מאז המלחמה, סיפורה של אסתר בוכשטב, אמו של יגב ז"ל שנרצח בשבי החמאס, מייצג את הכוח שבהפיכת כאב אישי לעשייה למען האחר.
"התעוררנו ב-7 באוקטובר ב-6:29 ל'צבע אדום', והיום הזה המשיך כאסון", תיארה אסתר, "בסופו גילינו שיגב, הבן הבכור שלנו ואשתו רימון, נחטפו. רימון, לשמחתנו, שוחררה בעסקת החטופים הראשונה בנובמבר 23', אבל יגב נותר בשבי".
בינואר 2024, לקראת יום הולדתו של יגב, החליטה המשפחה ליזום מבצע אפיית עוגות. "יגב היה מאוד מחובר לסיפור של האנשים השקופים בחברה הישראלית", היא הסבירה. המיזם הצנוע צבר תאוצה במהירות, וביום שלפני יום הולדתו נשלחו למשפחה יותר מ-3,200 עוגות.
"התחלנו את הבוקר של יום ההולדת שלו בסיור ברפואת רחוב", המשיכה אסתר. "הצטרפתי לסיור שיצא בחמש בבוקר. היה יום גשום, ופתאום הרגשתי שאני מקבלת נחמה מאותם אנשים שנתפסים בדרך כלל כשקופים בחברה. תחושת הנחמה הזו אפשרה לי לעבור את יום ההולדת של יגב, שממנו חששתי כל כך".
ביולי 2023 התבשרה המשפחה על מותו של יגב בשבי, וחודש לאחר מכן חולצה גופתו מהרצועה על ידי כוחות צהל והוא נקבר בקיבוץ נירים.
"באותם רגעים הבנו שני דברים", אמרה אסתר. "הראשון, שאנחנו ממשיכים במאבק להשבת החטופים עד החטוף האחרון. והשני, שאת ההנצחה של יגב נעשה באמצעות מיזם 'לאורו של יגב', במסגרתו נמשיך לחלק אוכל לדרי רחוב".
מטבעות של תקווה
אם סיפורה של אסתר נולד מתוך הטרגדיה של המלחמה, הרי שמיזם "האוצר האבוד" של ענבל בוסיבא התחיל דווקא מרגע של שעמום: בתקופת הקורונה, כשישבה עם ילדיה וספרה צנצנת מלאה במטבעות של עשר אגורות, גילתה להפתעתה שיש בה יותר מ-200 שקלים.
בירור שערכה מול בנק ישראל, העלה שיש כ-150 מיליון שקל במטבעות שנמצאים מחוץ למחזור הכלכלי. "עד היום אספנו מיליון וחצי שקלים בעשרות אגורות - מעל 45 טון של מטבעות", סיפרה ענבל. התוכנית החינוכית שפיתחה כבר הגיעה ליותר מ-250 אלף תלמידים - מגני חובה ועד תיכונים.
ענבל: "האיסוף של המטבעות הוא רק חלק קטן מהדבר הזה. החינוך לערכים של תרומה ומחשבה על האחר - הוא מבחינתי הלב הפועם של הפרויקט"
חודש וחצי אחרי 7 באוקטובר, 240 שבטי צופים בכל הארץ הצטרפו למיזם, ואספו 350 אלף שקל בעשרות אגורות בשלוש פעולות בלבד. השינוי לא היה רק בהיקף האיסוף - גם מטרות התרומה השתנו. "אם לפני המלחמה רוב התרומות הופנו לעמותות איכות הסביבה ובעלי החיים", סיפרה ענבל, "אחרי 7 באוקטובר רוב הכסף הופנה לתמיכה בחיילים ובמאמץ המלחמתי, במיוחד לזק"א.
"האיסוף של המטבעות הוא רק חלק קטן מהדבר הזה", סיכמה. "החינוך לערכים של תרומה ומחשבה על האחר - הוא מבחינתי הלב הפועם של הפרויקט".
