5 צפייה בגלריה
המספר הרב מכה בהלם: כל צבע מייצג ילד שהיעלמו נדון בוועדת חקירה אחרת. קיר קרטוני החלב שהקימה קשת כהן
(דניאל חנוך)
תיעוד וידאו מתוך המיצג 1,053 של קשת כהן המוצג בבצלאל, כפי שתיעד אחד המבקרים בתערוכה, עמי מעודד
(מקור ההשראה: "ילד קרטון החלב" המפורסם בעולם, איתן פץ בן ה-6 מניו יורק, שחטיפתו והיעלמותו ב-1979 זעזעה את ארה"ב)
קשת כהן, בת 27 מאשדוד, לא דמיינה שפרויקט הגמר שלה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל יגלם בתוכו ממד אישי מתוך הסיפור המשפחתי שלה. אבל, השתלשלות של עניינים בארבע שנות לימודיה הובילה אותה ליצור את אחת העבודות הפוליטיות החזקות ביותר שהוצגו במחלקה בשנים האחרונות, דווקא בזכות הסיפור המשפחתי.
כהן, בת הזקונים של מרגלית, יוצאת עיראק ונסים כהן, יוצא מרוקו, נולדה וגדלה באשדוד, ולמדה ביולוגיה וביוטכנולוגיה בתיכון. לבצלאל היא הגיעה לאחר שהבינה שבכל מסגרת שבה הייתה - בבית הספר, בצופים, וגם בצבא, כמדריכת סימולטור - נהגה לקחת על עצמה את המשימות הוויזואליות, שנועדו לשפר את האסתטיקה של הפעולות בתנועה וההדרכות בצבא. "הבנתי שיש למידע החזותי כוח, אבל לא ידעתי לקרוא לזה בשם", היא אומרת.
"לפני כשנתיים, שמעתי את הרצאתו של ד"ר נתן שיפריס על פרשת החטיפה של ילדי תימן, המזרח והבלקן. כשסיפרתי להוריי על ההרצאה, הדהימה אותי אמא כשאמרה: 'את יודעת שגם לאבא חטפו אח?', לא, לא ידעתי. באותו מעמד אמא ואבא סיפרו לי על כך לראשונה.
"פנחס כהן, אחיו של אבא, נולד בתחילת 1954 במרוקו. באותה שנה הם עלו לארץ והתיישבו במושב אחוזם. באחד הימים פנחס הפעוט סבל מהקאות ושלשולים, וסבתא שלי לקחה אותו לבית החולים הדסה בבאר שבע, שפעל בין השנים 1949-1960. הרופאים שלחו את סבתא הביתה, ואמרו לה לבוא למחרת. לא הייתה לה ברירה, כי בבית חיכו לה עוד חמישה ילדים. כשהגיעה אל בית החולים למחרת, נאמר לה שפנחס נפטר, ואין גופה. מהאופן שבו אבא שלי התנהג ודיבר הבנתי שהנושא כה רגיש, שממש לא מדברים עליו. לא עם האחים שלו, וגם לא עם סבתא. בשלב הזה כבר הייתה דמנטית, ולפני שנה היא נפטרה".
קראה את כל העדויות בכל הוועדות
הגילוי המשפחתי הזה שלח את כהן לחקור ולקרוא בשנתיים הבאות על הפרשה, תוך לימודיה בבצלאל. בפברואר האחרון, כשפורסם מתווה הפיצויים למשפחות החטופים ומיד לאחר מכן דבר סירובן של המשפחות לקבל אותו - כהן הייתה אמורה לבחור נושא לעבודת הגמר שלה. היה ברור לה שהפרויקט שלה יוקדש לנושא הזה. "המתווה שפורסם היה מבזה", היא אומרת, "הוא הוצע כמו לצאת ידי חובה. סירוב המשפחות לקבל כסף בלי הכרה ולקיחת אחריות של המדינה, בלי לדעת מה באמת קרה לילד או לילדה שלהן - שלח אותי אוטומטית לסבתא שלי ולאבא שלי. לסוד הגדול והמושתק הזה, שמשפחה שלמה סוחבת עימה".
כהן חיפשה ואיתרה בארכיון המדינה את כל המידע הגלוי שהיה שמור שם מפעילותן של שלוש ועדות החקירה בפרשת החטיפות: ועדת בהלול-מינקובסקי, ועדת שלגי וועדת חקירה ממלכתית בראשות יהודה כהן, שבהמשך הוחלף בידי יעקב קדמי. במשך שלושה שבועות רצופים עברה על כל הדו"חות, ילד-ילדה, 1053 תיקים בסך הכול. "הכרתי לעומק ובפירוט את הסיפור של כל ילד. ידעתי שלא מדובר בכל הילדים שנחטפו, אלא רק באלה שההורים שלהם פנו לוועדות החקירה במהלך השנים, הרי גם סבתא וסבא שלי לא פנו מעולם לשום ועדה. היה לי ברור שאני צריכה למצוא דרך שתציג את חוסר ההיגיון שיש בפרשה הזאת, וחוסר ההיגיון בא לידי ביטוי בעדויות, בדברים שנאמרו להורים בידי הרופאים, האחיות והנציגים השונים של הממסד".
כהן זכרה שבסוף שנות ה-70, בעקבות ריבוי של חטיפות ילדים בארה"ב, נהגה המשטרה שם לבקש את עזרת הציבור באיתורם באמצעות פרסום תמונות הילדים ופרטיהם על קרטוני חלב - והחליטה להשתמש בזיכרון המצמרר של "ילדי קרטוני החלב" לשם ייצוג הילדים הרבים שנעלמו במסגרת הפרשה הזו. היא ידעה כבר שהמיצג יהיה קיר של קרטוני חלב, אך השפה העיצובית הסופית התגבשה רק אחרי שסיימה לקרוא את כל הפרוטוקולים והתיקים הגלויים מתוך ישיבות הוועדות.
כך, כל ילד וילדה שנעלמו מיוצגים על גבי קרטון חלב, לצד העדויות שנמסרו מהוריהם. כל קרטון חלב נושא ברקוד, שסריקתו בעזרת הטלפון הסלולרי מובילה לאתר ייעודי, שבו אפשר להמשיך ולקרוא על הילד ועל הנושא. קרטוני החלב מסווגים לשלושה צבעים, על פי צבעיהן המקוריים של התיקיות בכל ועדה: ירוק – בהלול-מינקובסקי (המסקנות פורסמו ב-1968), בז׳ - שלגי (המסקנות פורסמו ב-1994), תכלת - כהן-קדמי (המסקנות פורסמו ב-2001). בשחור סומנו קרטוני חלב שייצגו ילדים עלומים, שלגביהם לא נמסר שום מידע בוועדות.
את פרויקט הגמר שלה ביצעה קשת כהן בהנחייתו של ארנסטו ביכובסקי. הוא הוצג במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ועתיד להתארח בגלריות נוספות.
"הרופאים שלחו את סבתא הביתה, ואמרו לה לבוא למחרת. לא הייתה לה ברירה, כי בבית חיכו לה עוד חמישה ילדים. כשהגיעה אל בית החולים למחרת, נאמר לה שפנחס נפטר, ואין גופה. מהאופן שבו אבא שלי התנהג ודיבר הבנתי שהנושא כה רגיש, שממש לא מדברים עליו. לא עם האחים שלו, וגם לא עם סבתא"
5 צפייה בגלריה
הקרטונים בצבע שחור מייצגים ילדים עלומים, שלגביהם לא נמסר שום מידע בוועדות
(דניאל חנוך)
5 צפייה בגלריה
קשת כהן מציגה את מיצג 1,053 בבצלאל. השפה העיצובית התגבשה רק אחרי שקראה את כל העדויות בוועדות החקירה
(דניאל חנוך)
5 צפייה בגלריה
מסדרים את מאות הקרטונים בספריית המיצג לקראת התערוכה. אחד האתגרים היה לאסוף מספר עצום של קרטוני חלב
(מרגלית כהן)
