בשיתוף "יד ושם"
באותיות גדולות, כתובות בעיפרון, כתוב יומנה של הנערה גיטה רבוננקו (לבית פיינברג). היא מלא באירועים משמעותיים וקשים, בעיקר אבידות, משפט אחד קצר בכל עמוד, ולצידו תאריך וציון מקום.
יומנה נכתב ביידיש ומתאר נקודות ציון עיקריות בחייה בגטו ובמחנה עבודה לאורך שנות המלחמה. כך, למשל, כתבה: "בערב: המוות הטראגי של אבי האהוב. גטו קובנה"; "הופרדו מעליי הסבתות האהובות שלי. שטוטהוף"; "הוצאתי ממחנה הריכוז שטוטהוף למחנה עבודה".
4 צפייה בגלריה
בחודש אחד היא איבדה את כל בני משפחתה. גיטה רבוננקו
בחודש אחד היא איבדה את כל בני משפחתה. גיטה רבוננקו
בחודש אחד היא איבדה את כל בני משפחתה. גיטה רבוננקו
(צילומים באדיבות ארכיון "יד ושם")
רבוננקו, בתם של חונה (חנן) ופרידה פיינברג, ילידת 1929, הייתה בת 12 כשהגרמנים כבשו את ליטא באביב 1941. כשבועיים לאחר כיבוש קובנה, עיר מגוריה, רצחו שם הנאצים כ־3,000 יהודים. ב־28 באוקטובר נרצחו בירי המוני כ־9,200 יהודים, שליש מאנשי גטו קובנה. "די גרויסע אקציע" (האקציה הגדולה), כותבת גיטה בפנקסה. היא מתארת ביומנה עוד ועוד רציחות המוניות, עד הרגע הנורא מכל, ב־27.3.1944. "אקציית הילדים בגטו", היא כתבה. בעדותה, שנים לאחר מכן, סיפרה כיצד הוריה הצילו אותה ואת אחותה הקטנה מאקציית הילדים. הן הוסתרו בחדר אמבטיה שהוסווה באמצעות ארון ספרים. כ־1,300 ילדים נרצחו במצוד ברחבי הגטו במסגרת אותה אקציה. "לא ראו יותר ילדים בגטו", סיפרה רבוננקו בעדותה, "המעטים שנשארו בחיים התחבאו".
4 צפייה בגלריה
בשנה שעברה הלכה גיטה לעולמה. בתה, חסיה מנדל, תרמה את היומן ל"יד ושם" במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים".
בשנה שעברה הלכה גיטה לעולמה. בתה, חסיה מנדל, תרמה את היומן ל"יד ושם" במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים".
בשנה שעברה הלכה גיטה לעולמה. בתה, חסיה מנדל, תרמה את היומן ל"יד ושם" במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים".
(צילומים באדיבות ארכיון "יד ושם")
בחודש אחד היא איבדה את כל בני משפחתה: ב־10.7.1944 נורה אביה ברחוב. בשלב זה נשלחו רבים מיושבי הגטו למחנות ריכוז. כשבועיים לאחר רצח אביה כתבה: "נקרעו מעליי אמי ואחותי האהובות. שטוטהוף". שבוע לאחר מכן הגיעה הפרידה מהסבתות.
העמוד האחרון ביומן שונה מקודמיו. היא עיטרה אותו בדגלים ובפרחים. התאריך: 23.1.1945. "שוחררתי מהמשטר ההיטלראי", כתבה.
רבוננקו נישאה, הקימה משפחה בליטא, ועלתה לארץ בשנות ה־70. היא שמרה על היומן עד יומה האחרון. בשנה שעברה הלכה לעולמה. בתה, חסיה מנדל, תרמה את היומן ל"יד ושם" במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים".
4 צפייה בגלריה
רבוננקו מספרת את סיפורה בטקס יום השואה בישראל
רבוננקו מספרת את סיפורה בטקס יום השואה בישראל
רבוננקו מספרת את סיפורה בטקס יום השואה בישראל
(צילומים באדיבות ארכיון "יד ושם")
4 צפייה בגלריה
הדף האחרון ביומן: שוחררתי "ממשטר היטלר"
הדף האחרון ביומן: שוחררתי "ממשטר היטלר"
הדף האחרון ביומן: שוחררתי "ממשטר היטלר"
(צילומים באדיבות ארכיון "יד ושם")
כל פריט מתקופת השואה ניתן לתרום ל"יד ושם" לאורך כל השנה, אולם במסגרת הפרויקט מתקיימים גם ימי איסוף יזומים במקומות שונים בארץ. ב־2 במאי יתקיים איסוף בספריית בית אריאלה בתל־אביב; ב־9 במאי בספריית "מנגינות" בפתח־תקווה; ב־11 במאי בספרייה העירונית "כותר ראשון" בראשון־לציון; ב־16 במאי בספרייה העירונית מידעטק בנהריה; ב־18 במאי בספרייה העירונית הרצליה; ב־24 במאי במתנ"ס רמת אלון בחיפה; וב־30 במאי בספרייה העירונית ע"ש מאירהוף באשדוד. בהמשך יתקיימו ימי איסוף נוספים ברחבי הארץ.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף "יד ושם"