בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק ומשרד הביטחון
הנח"ל חוזר לגבולות 
(צילום: ירון שרון, כתבת: מור גורן גבאי)

אחרי כמעט שלושה עשורים, גרעין הנח"ל חוזר למשימה המקורית שלו - התיישבות וחיזוק הגבולות. פרויקט "הנח"ל חוזר לגבולות" הוא תגובה ישירה לאתגרים שהעלה שבעה באוקטובר, כשמאות בני נוער מכל רחבי הארץ בוחרים לעשות שנת שירות ביישובי קו העימות ולהתגייס יחד לנח"ל.
"בלי אנשים שחיים על הגבול, לא יהיה לנו את הגבול", אומרת נוגה אבו בת ה-19 מחברת הנוער אשבל, שמתגייסת לשכבת תקומה של תנועת תרבות. המשפט הפשוט הזה הוא המהות של הפרויקט החדש - הבנה שחיזוק הגבולות אינו רק עניין צבאי, אלא דורש נוכחות אזרחית מתמשכת.

4 צפייה בגלריה
הנחל חוזר לגבולות כתבה ארבעה חניכים
הנחל חוזר לגבולות כתבה ארבעה חניכים
"בלי אנשים שחיים על הגבול, לא יהיה לנו את הגבול", נוגה אבו
(מתוך הכתבה)

המסלול החדש הוא פרויקט משותף של הסתדרות החלוצה - הכוללת את תנועות דרור-ישראל, הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, השומר הצעיר ותנועת תרבות, ביחד עם התנועה הקיבוצית ובתמיכת הפדרציות לוס אנג'לס, פילדלפיה, פדרציית ניו יורק וקרן הביתה. שינוי מסלול הנח"ל למודל החדש הוקם בתמיכת האגף הבטחוני-חברתי במשרד הביטחון. איציק שמולי שעומד בראש הפדרציה היהודית של ניו יורק בישראל קידם את התמיכה המשמעותית מצידם במסלול החדש.
"אני ממש חושבת שהשבעה באוקטובר שינה אותנו כי אנחנו מבינים מה עברנו כעם ומה צריך לתת. ללא ספק זו תחושת שליחות", אומרת שחר סנדלון בת ה-17 מפרדס חנה-כרכור, מתנועת המחנות העולים, שתתחיל שנת שירות בגרעין צפונה בראש הנקרה.

4 צפייה בגלריה
הנחל חוזר לגבולות כתבה ארבעה חניכים
הנחל חוזר לגבולות כתבה ארבעה חניכים
"שבעה באוקטובר שינה אותנו", שחר סנדלון
(מתוך הכתבה)

שיקום הקהילות דרך גרעיני הנח"ל
הפרויקט משקף הבנה עמוקה שהתמודדות עם האתגרים הביטחוניים דורשת גישה מקיפה. "אנחנו הולכים לעסוק בדברים שקשורים גם בחינוך, גם בתרבות, גם בחקלאות, וגם לשקם גם את הסביבה. הפעילות היא גם בשביל האנשים שחוזרים לגור בעוטף וגם לשקם את החקלאות עצמה", מתארת נוגה את התוכנית.
עידו פישר בן ה-18 מחיפה, מתנועת תרבות, בחר במשימה מאתגרת במיוחד - הוא עובר לגרעין בעין השלושה ליד חאן יונס. "שמעתי על הפרויקט של הגרעין ההתיישבותי, של לבוא ולשקם את הגבולות, וממש נדלקתי על זה", הוא מספר. "יש אנשים שעדיין חיים את השבעה באוקטובר ואני רוצה לבוא ובעצם לעזור להם לעבור הלאה ולהמשיך את החיים של הקיבוץ".
אדם פלדמן בן ה-18 מתל אביב, משכבת "תקומה" בנוער העובד והלומד, הוא דוגמה לשינוי שעבר הדור הצעיר בארץ. "בכלל לא חשבתי לפני שבעה באוקטובר על שנת שירות, רציתי לסיים עם זה כמה שיותר מהר, ואחרי שבעה באוקטובר הרגשתי שזאת ההזדמנות שלי לתת", הוא מספר.

4 צפייה בגלריה
הנחל חוזר לגבולות כתבה ארבעה חניכים
הנחל חוזר לגבולות כתבה ארבעה חניכים
"אחרי שבעה באוקטובר הרגשתי שזאת ההזדמנות שלי לתת", אדם פלדמן
(מתוך הכתבה)

המודל החדש: שילוב ייחודי של שירות אזרחי וצבאי באותו ישוב
מה שמייחד את המסלול החדש הוא הרציפות - הצעירים עושים שנת שירות אזרחית בישוב גבול מסוים, מתגייסים יחד לנח"ל ואז חוזרים לאותו ישוב לביצוע פרק משימה. "היום הרבה נוער בוחר לעשות שנת שירות, אבל לא הרבה נוער בוחר לחתום נח"ל ולהתגייס יחד עם הגרעין שלו והקומונה שלו", מסבירה נוגה.
שחר סנדלון הגיעה למסלול דרך חיבור משפחתי עמוק לנח"ל. "סבתא שלי ושני דודים שלי עשו גרעין נח"ל", היא מספרת. "דיברתי עם מפונה מקיבוץ מהצפון והבנתי באמת את הצורך ואת החשיבות וכמה זה יהיה משמעותי".
עידו מדגיש את ההיבט החינוכי האישי: "אני חושב שאני אקבל שם הרבה מיומנויות של רגישות וגם אולי פרספקטיבה יותר גדולה על המקום שאנחנו חיים בו".

4 צפייה בגלריה
הנחל חוזר לגבולות כתבה ארבעה חניכים
הנחל חוזר לגבולות כתבה ארבעה חניכים
"אני חושב שאני אקבל שם פרספקטיבה על המקום שאנחנו חיים בו", עידו פישר
(מתוך הכתבה)

בחירה ערכית של דור שלם
הצעירים הללו מייצגים בחירה ערכית רחבה של דור שלם. "כל הסיטואציה היא לא מרגיעה, אבל אם לא נעשה את זה, אז זה לא יקרה. חשוב מאוד להתמודד ולהגיע", אומרת שחר סנדלון בפשטות. נוגה מסבירה את ההיגיון מאחורי הבחירה: "אנחנו סך הכול בני כמה? 17, 18, 19. אין לנו למה למהר. זו הזדמנות לתת שנה מהחיים שלי, לתרום, להכיר את עצמי ולהכיר את המדינה שלי".
שחר סנדלון מספרת על הבחירה שלה: "אני החלטתי ללכת לגרעין הנח"ל בגלל הערך המוסף וההתיישבות בגבולות, תחושת ציוניות ואהבת הארץ. יש לי את היכולת לעשות משהו כשצריך ולא לחכות שמישהו אחר יעשה. יש אנשים שעדיין חיים את שבעה באוקטובר ואני רוצה לעזור להם". נוגה מוסיפה: "מבחינתי זו הבחירה הכי ציונית וערכית שאני יכולה לראות כרגע לנכון לעשות". אדם פלדמן מדגיש: "זה בונה אותך מחדש. אתה פוגש אנשים חדשים, קהילות שונות".
פרויקט "הנח"ל חוזר לגבולות" מייצג חזרה לערכי היסוד של הציונות המעשית באופן שמתאים לאתגרים העכשוויים. זוהי הבנה שהגנה על המדינה דורשת לא רק כוח צבאי אלא גם נוכחות אזרחית חזקה ומחויבת בגבולות. אותו מודל של גרעיני התיישבות שהקים את הישובים בגבול חוזר עכשיו כדי לחזק את אותם הישובים שנפגעו בגבולות וזקוקים גם לכוחות חדשים של בני נוער כדי להתחזק ולהשתקם.
"אני מרגיש שאחרי שבעה באוקטובר התרומה שיש לדור שלנו והיוזמה שיש לדור שלנו היא גדולה מאוד, ובאמת למדנו לתרום יותר. זה ממש השיעור שהדור שלנו קיבל", מסכם פישר. הדברים האלו, שנאמרים בפשטות כביכול, מעידים על עומק ועל האחריות שנושאים בני הנוער. בזמנים של ספק ואי ודאות, הצעירים האלה מזכירים לכולנו שהרעיון הציוני לא רק חי - הוא פורח מחדש בידיים הטובות ביותר שיכולות להיות לו.
בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק ומשרד הביטחון
פורסם לראשונה: 08:59, 19.09.25