בשיתוף 255, ארגון החטופים ומשפחותיהם
איזה מענה מקבלות משפחות החטופים? אתמול בבוקר, ביום ראשון, 6 בספטמבר 2026, התקיים כנס "מחטיפה להכרה" של 255 - ארגון החטופים ומשפחותיהם, בהשתתפות חברי כנסת ממגוון מפלגות, נציגי משרדי ממשלה, בני משפחות ומומחים.
הכנס, שהתקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו, בהשתתפות מאות בני משפחות החטופים, עסק באתגרים שממשיכים ללוות את השבים ובני משפחות החטופים - וגם בשינויים הנדרשים במדיניות ובחקיקה כדי להבטיח להם הכרה, זכויות ומעטפת שיקום ארוכת טווח.
פגיעה בתעסוקה וחרדה: הדו"ח שחושף את מצב המשפחות
גם היום, כמעט שנה אחרי שהושב החטוף האחרון, משפחות החטופים מספרות על פערים שעדיין קיימים בהכרה ובזכויות המשפחות. דו"ח מיוחד שהושק בכנס חושף את השלכות החטיפה המתמשכות: 46% ממשתתפי פיילוט הליווי של הארגון דיווחו על פגיעה בתעסוקה, 31% אינם עובדים באופן סדיר ו-68% דיווחו על חרדה.
במהלך הכנס התקיים מושב מקצועי בנושא זכויות, הנצחה ושיקום, בהשתתפות נציגי משרד המשפטים, משרד הרווחה, ארגונים מקצועיים ונציגי 255. בפאנל אמרה עו"ד שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח הלאומי: "אנחנו רוצים 'לתפור חליפה' לכל משפחה ולכל אחד מבני המשפחה. המענה שלנו מתמקד במעגל הראשון של המשפחה. המערכת מוגבלת למה שהחוק והתקציבים מאפשרים, ובכל זאת פעלנו כדי להרחיב את המענים גם למעגלים נוספים, ובפרט לאחים ולאחיות".
בהמשך נערך פאנל מחוקקים בהשתתפות חברי וחברות כנסת ממגוון מפלגות, שעסק בהכרה במשפחות החטופים, בזכויותיהן ובחקיקה הנדרשת עבורן.
מתוך כנס "מחטיפה להכרה" של 255, ארגון החטופים ומשפחותיהם
(קרדיט: עידו לב)
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הדגיש בכנס כי "כל מהלך שהממשלה הבאה תעשה בנוגע להכרה צריך להיעשות בדיאלוג צמוד עם בני המשפחות. כל הצעות החוק המקדמות את הזכויות של בני המשפחה מונחות על שולחן הכנסת. יש מקום לסייע גם למעגלים השני והשלישי ששילמו מחיר כבד".
ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) אמר: "צריך לקדם בכנסת הבאה חוק עבור המשפחות כדי להכיר בהן כנפגעי פעולות חטיפה".
הכנס כלל גם שולחנות עגולים בהשתתפות בני משפחות, נציגי משרדי ממשלה, אנשי מקצוע, חוקרים וארגוני חברה אזרחית. הדיונים עסקו בהכרה במשפחות כנפגעות חטיפה, במיצוי זכויות ובבניית מעטפת ארוכת טווח, לצד ההיבטים הקהילתיים והמחקריים של החטיפה.
מור פרץ, מנכ"לית "255", ארגון החטופים ומשפחותיהםצילום: רמי זרנגרמור פרץ, מנכ"לית 255 - ארגון החטופים ומשפחותיהם: "שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, משפחות החטופים עדיין מתמודדות מדי יום עם השלכות החטיפה, גם הרבה אחרי שהכותרות מתחלפות. הנתונים שהצגנו היום מראים עד כמה הפגיעה עמוקה ונוגעת בכל תחומי החיים, מהמצב הנפשי והמשפחתי ועד לתעסוקה וליכולת לחזור לשגרה".
היא מוסיפה כי "משפחות החטופים לא יכולות להמשיך להיאבק לבדן על ההכרה ועל הזכויות שמגיעות להן. המדינה חייבת לקחת אחריות ולהכיר בכך שהחטיפה פגעה לא רק במי שנחטף, אלא במשפחה כולה. הגיע הזמן לעגן בחוק מסלול שיקום ארוך טווח, שייתן לכל משפחה מענה בהתאם לצרכים שלה ויאפשר לה להתחיל לבנות מחדש את חייה".
"עבור נפגעי החטיפה ומשפחותיהם, החזרה הביתה היא רק תחילת המסע"
ענבר שעשוע בר-ניר, יו"ר קרן משפחת שעשוע, שותפה מייסדת בארגון 255: "במשך תקופה ארוכה, המילים 'לחזור הביתה' נשאו עבור כולנו עולם שלם של משמעות, ובעיקר את הכמיהה לרגע שבו הדרך הביתה תגיע אל סופה. עם זאת, היום אנחנו יודעים שעבור נפגעי החטיפה ומשפחותיהם, החזרה הביתה אינה מסמנת את סיום המסע, אלא התחלה של דרך חדשה ללא מפה או תחנות קבועות, העשויה להימשך שנים רבות. מתוך ההבנה הזו, המשימה שעומדת מול עינינו היא בניית תשתית שיקומית שאינה מחייבת את האדם להתאים את עצמו למערכת, אלא מחייבת את המערכת להיות קשובה לאדם. בלב העשייה עומדת התפיסה כי השיקום אינו משימה זמנית, אלא מחויבות ארוכת טווח של המדינה והחברה כולה כלפי מי שעברו את הבלתי נתפס".
במסגרת הכנס הושק דו"ח מיוחד של הארגון, המציג תמונת מצב של קהילת החטופים ומשפחותיהם ושל הצרכים המשתנים המלווים אותם בתהליך השיקום. הדו"ח מצביע על כך שהחטיפה, השבי, אי הוודאות המתמשכת והמאבק להשבה הותירו חותם על מערכות היחסים, התעסוקה, הבריאות, הקהילה והיכולת לתכנן מחדש את העתיד.
ממצאי פיילוט הליווי האישי והמשפחתי של הארגון ממחישים את ההשלכות גם בחיי היום יום. 46% מהמשתתפים דיווחו על פגיעה בתעסוקה, 31% אינם עובדים באופן סדיר ו-32% דיווחו על תחושת מסוגלות כלכלית נמוכה. במישור האישי, 68% דיווחו על חרדה, 65% על קושי בוויסות רגשי ו-62% על תחושת נתק או זרות. במישור המשפחתי, 79% דיווחו כי המשפחה נותרה עבורם גורם מסייע, אך 62% דיווחו על התערערות של נורמות או תפקידים בתוך המשפחה.
לואיס הר, חטוף שחולץ מהשבי בעזה
(קרדיט תמונות: עידו לב)
"חטיפה אזרחית": הקטגוריה שלא הייתה קיימת בחוק
אחת המסקנות המרכזיות העולות מהדו"ח היא כי אין "משפחת חטוף" אחת ואין מסלול שיקום אחד. הצרכים משתנים בהתאם למבנה המשפחה, גיל בני המשפחה, משך השבי, השאלה אם החטוף שב בחיים או הושב כחלל, טראומות ואובדנים נוספים, עקירה מהבית, המצב הכלכלי ומידת התמיכה החברתית והקהילתית. על פי הדו"ח, מענה אחיד אינו בהכרח מענה שוויוני, ולכן נדרשת התערבות גמישה המותאמת לכל משפחה ולצרכיה.
הדו"ח מצביע גם על הפער שנותר במישור המשפטי. עד 7 באוקטובר לא הכיר המשפט הישראלי בקטגוריה משפטית של "חטיפה אזרחית". בנובמבר 2023 נחקק לראשונה חוק ייעודי לבני משפחות חטופים ונעדרים, אך לפי הדו"ח, מרבית הזכויות שנוצרו עדיין נשענות על מודלים שפותחו עבור משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה. כיום בני משפחות החטופים עדיין אינם מוכרים כנפגעי חטיפה בזכות עצמם, ואין מסלול שיקום משפחתי ארוך טווח המעוגן בחקיקה ראשית.
סדרת פורטרטים שמציגה את נקודת מבטן של נשים שחייהן השתנו
אחרי החטיפה
(קרדיט: עידו לב)
במסגרת הכנס, הוצגה לראשונה תערוכת צילומים של הצלמת אבישג שאר־ישוב, המתעדת נשים שנחטפו ובנות משפחות חטופים. התערוכה עוסקת בהשפעות המשפחתיות והבין-דוריות של החטיפה ובתהליך ההתמודדות שנמשך גם לאחר החזרה הביתה.
באמצעות סדרת פורטרטים אישיים, התערוכה מציגה את נקודת מבטן של נשים שחוו את החטיפה בדרכים שונות: נשים שנחטפו, ולצדן אימהות, בנות, אחיות ובנות זוג של חטופים, שחייהן השתנו בעקבות חטיפת יקיריהן.
הצילומים מבקשים להמחיש כיצד הפגיעה אינה מסתיימת אצל האדם שנחטף, אלא ממשיכה אל תוך המשפחה ומשנה לכולם את החיים שאחרי. במרכז התערוכה עומדים הקשרים בין הנשים במשפחה, כפי שהשתנו בעקבות החטיפה.
בשיתוף 255, ארגון החטופים ומשפחותיהם
פורסם לראשונה: 11:07, 07.09.26
