אנדרטה חדשה לזכר חברי קיבוץ כפר עזה שנרצחו ונפלו ב-7 באוקטובר
(צילום: מתן צורי)
כמעט שנה וחצי לאחר טבח 7 באוקטובר, סמוך לקיבוץ כפר עזה נחנכה אנדרטה חדשה - "כתב ושם", לזכרם של נרצחי הקיבוץ. האנדרטה נושאת את שמותיהם של 64 חברי הקיבוץ וחברי כיתת הכוננות שנרצחו באותה שבת, וכן מפה של הקיבוץ. שמותיהם של הנרצחים מוטבעים על מתכות ברזל בכתב ידם.
לפני מספר ימים הסתיימו עבודות ההקמה, שנעשו בשיתוף עם משפחות הנרצחים. כעת, האנדרטה פתוחה לציבור הרחב וממנה ניתן להשקיף על הקיבוץ, על השדות מסביב ועל גבול רצועת עזה.
בשבועות הקרובים צפוי להגיע למקום גם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, כחלק מטקס חניכת האנדרטה הרשמי.
זיכרון בשביל הנגב
האנדרטה נבנתה על ידי רשות הניקוז יחד עם המועצה האזורית שער הנגב והנהלת הקיבוץ, ובעיצובה של אורית לסלאו, האחראית על העיצוב הגרפי של האנדרטה, עיצוב האלמנטים שבה ושחזור השמות. "הרעיון היה ליצור באמצע האנדרטה מדרכה בסגנון קיבוצי שמדמה את כפר עזה. ממש מדרכה עם בטון מסורק וספסלים כמו שיש ברחבי הקיבוץ", מספר צביקה פסטרנק, האדריכל שעיצב את המקום.
"אבל הסיפור העוצמתי כאן הוא זה של יצירת השמות", מוסיף פסטרנק. "יחד עם המשפחות השכולות, מצאנו כתבי יד של הנרצחים שבהם הם רשמו את שמם, ועיצבנו את השמות בדיוק כפי שהם נהגו לכתוב אותם. לכן המקום נקרא 'כתב ושם'".
השביל באמצע האנדרטה, בין השמות, מדמה שביל הליכה שגרתי בקיבוץ, אך גם נותן ביטוי לקרע ולמשבר שעובר על קיבוץ כפר עזה מאז אותה שבת ארורה. "בקצה האנדרטה ישנה מפה של הקיבוץ, עשויה מתכת, ובה חרוטים שמות של מקומות מרכזיים בקיבוץ, כמו למשל מגורי 'דור צעיר', אחד מהאזורים בקיבוץ שהיה מוקד הטבח ובו נרצחו וממנו נחטפו צעירים רבים (בהם גם גלי וזיו ברמן שעדיין מוחזקים בשבי חמאס - מ"צ). המפה של הקיבוץ בקצה האנדרטה מסמלת את התקומה של הקיבוץ, בסוף הדרך ואחרי הכול", הוא מתאר.
אנדרטת "כתב ושם" היא חלק משביל במ"ה (בטחון-מים-התיישבות). מדובר בשביל רכוב המחבר בין 14 אתרים המספרים את סיפור ההתיישבות בצפון הנגב - מלפני הקמת המדינה ועד היום. האתרים מעבירים את המטיילים בין הקשיים שנבעו מההתיישבות והצורך בהבאת המים לנגב, לצד התמודדות עם החיים בצמוד לרצועת עזה לאורך השנים.
בכל אחד מן האתרים ישנו שלט שמספר על המקום וסרטון שמחייה אותו ומאפשר למטיילים טעימה מהאנשים שמאחורי השמות, האנשים שהיו ואינם עוד.
"פער עצום בתפיסה של צה"ל את חמאס"
בשבוע שעבר (25 בפברואר), הוצג תחקיר הטבח בכפר עזה לחברי הקיבוץ. בתחקיר, נציגי צה"ל הדגישו כי הצבא כשל וכי לקח לו זמן רב להגיע לקיבוץ.
אלוף פיקוד העורף רפי מילוא, שהשתתף בהצגת התחקיר, אמר כי "היה פער עצום ברמה האסטרטגית באיך שתפסנו את חמאס לבין המציאות". הוא הוסיף כי העובדה שביישובי העוטף לא פעלה התרעה על חדירת מחבלים, כמו שיש ביהודה ושומרו למשל, היא טעות שהייתה יכולה אולי להציל חיים.
מניתוח הממצאים עולה כי כוחות צה"ל שהגיעו לקיבוץ התמהמהו להיכנס ללחימה בשל המתנה לפקודות המשך. לאחר שחלק מהלוחמים "טיהרו" אזורים מסוימים ממחבלים, הם עזבו את המקום מבלי לשמור על אבטחתו, מה שאיפשר למחבלים לחזור ולהמשיך במסע הרצח.
בשעתיים הראשונות של הטבח, היו אלו 14 חברי כיתת הכוננות היחידים שהגנו בחירוף נפש על כפר עזה. שבעה מהם נהרגו, ואחרים המשיכו להילחם גם כאשר נפצעו. התחקיר חשף כי הלוחמים איבדו זמן יקר בגלל הצורך להגיע לנשקייה הנעולה, שנועלה בהחלטה צבאית למניעת גניבות. את ההחלטה לשחרר כוחות בסופי שבוע, שנועדה להקל על עומסי הלוחמים, ביטל צה"ל מיד לאחר פרוץ המלחמה - אך זה היה מאוחר מדי.
לצד עוז רוחם של חברי כיתת הכוננות, היו גילויי גבורה רבים אחרים בקיבוץ. באחד מהם, שפורט בתחקיר, תושב כפר עזה נטע אפשטיין (22) ז"ל השליך עצמו על רימון בממ"ד, וכך הציל את חייה של בת זוגו, אירן שביט.
תקלה חמורה נוספת שחשף התחקיר נוגעת לחילוץ האזרחים, שנעשה ללא רישום או תיעוד מסודר. כתוצאה מכך, כוחות הביטחון לא ידעו מי עדיין נמצא בביתו ומי חולץ. גם ההחלטה לפנות אזרחים לתחנת הדלק מחוץ לקיבוץ התבררה בדיעבד כשגויה, שכן באזור זה עדיין פעלו מחבלים. התחקיר חשף גם כי האוטובוסים שפינו את התושבים יצאו לדרכם ללא אבטחה צבאית, למרות שהאזור היה עדיין תחת לחימה.
