בשיתוף לקט ישראל
לקט ישראל – אדיר חג'ג'
(הפקה: אינטרוויזיה מפיקה: רחלי אורן בן ברוך במאית: חן שומוביץ צלם: תומר רחמני עריכה: דובב שושן)
רגע אחרי חגיגות שבועות ואירועי חג הקציר מגיע הזמן לחזור למציאות של השטח – והיא מטרידה למדי. נתוני משרד החקלאות מציגים בשנים האחרונות מגמה ברורה של הזדקנות הענף: הגיל הממוצע של חקלאי בישראל כיום נע סביב 60. השאלה מי יגדל כאן את האוכל של מחר ומי ישמור על ביטחון המזון הלאומי נותרת פתוחה ומדאיגה. מול המציאות הזו, הבחירה של הדור הצעיר לקחת את המושכות לידיים היא כבר מזמן לא רק החלטה קרייריסטית, אלא מעשה ציוני ראשון במעלה.
כלוחם ומפקד בסיירת גבעתי, אדיר חג'ג' בן ה-27, לא תיאר לעצמו שהמערכה הבאה שלו תהיה על הבית, במובן הכי חקלאי של המילה. "סבא וסבתא שלי הקימו את המשק מהתחלה, וגידלו אותי על ערכים מאוד חזקים של ציונות", מספר אדיר חג'ג' בן ה-27 ממושב גילת. הערכים שספג בבית ילדותו הפכו עבורו לדרך חיים. "תוך כדי השירות הבנתי מאבא את הצורך שלו שאני אבוא ואכנס לעסק." אך מה שהתחיל כ"כורח הנסיבות" כדי לתמוך באביו, הפך במהרה לסיפור אהבה אמיתי לעבודת הכפיים. "להיכנס לתחום כזה מדהים עם אבא", הוא משתף בהתרגשות – "אין דבר יותר מספק וממלא מזה. הודעתי לו: אני איתך בכל הכוח".
כיום הוא מנהל ביד רמה את המערך הכלכלי, התפעולי והלוגיסטי של המשק המשפחתי, המשתרע על פני כ-400 דונם של חממות, פרדסים וגידולי שדה. בתוך עולם שמאופיין בחוסר ודאות תמידי, במאבקים מול פגעי מזג האוויר ושוק לא יציב, אדיר מוצא את המשמעות העמוקה בכל בוקר מחדש ומדבר על המקצוע בגאווה עצומה, במיוחד בתקופה שבה הענף כולו משווע לידיים צעירות שימשיכו את השושלת.
2 צפייה בגלריה


"הדבר שהכי יכול לבאס חקלאי זה לראות את כל הגידול שלו הולך לפח", אדיר חג'ג'
(צילום: אינטרוויזיה)
"המשק היה על סף קריסה"
במהלך המלחמה האחרונה, האמונה של אדיר בצדקת הדרך עמדה למבחן קשה במיוחד. בעודו מגויס לשירות מילואים ארוך בחזית, המשק המשפחתי נותר מאחור כשהוא סובל ממחסור חריף ופתאומי בידיים עובדות. "השטחים פשוט נעזבו – לא נשתלו, לא נקטפו. הדבר שהכי יכול לבאס חקלאי זה לראות את כל הגידול שלו הולך לפח", נזכר אדיר בכאב. "המשק היה על סף קריסה".
2 צפייה בגלריה


"הידיעה שהתוצרת מגיעה לאנשים שבאמת זקוקים לה – זה החוסן האמיתי שלנו", אדיר חג'ג'
(צילום: אינטרוויזיה)
בזמן שאדיר לחם, אחיותיו הקימו חמ"ל אזרחי מיוחד להבאת מתנדבים, וארגון 'לקט ישראל' נכנס לתמונה כעוגן הצלה מרכזי. "בימים של חירום ראינו אותם עוד יותר באים, דוחפים ועוזרים מכל כיוון. אם זה באלפי מתנדבים שהגיעו לשטח, וברכש שהם עשו מאיתנו. הם עזרו לנו לעצור את הקריסה הזאת ולצמוח מתוך המשבר".
הסיפור של אדיר ושל מאות חקלאים נוספים הוא חלק מהפסיפס האנושי לו מוקדש פרויקט "מאי לחקלאי" – יוזמה מיוחדת של לקט ישראל שנועדה להוקיר תודה לחקלאים התורמים, אשר בוחרים פעם אחר פעם להעביר את עודפי התוצרת שלהם הלאה במקום לאפשר את אובדנה. זוהי השנה הרביעית לפרויקט, שממשיך לחזק את הקשר וההערכה כלפי החקלאים השותפים לעשייה החשובה של הצלת מזון וסיוע לנזקקים בישראל.
בזכות השותפות המופלאה הזו, הצליחו בשנה החולפת כ-700 חקלאים ישראלים להציל 32,000 טון של תוצרת חקלאית טרייה שהייתה בדרכה להשמדה, ולהעביר אותה לכ-470,000 נתמכים מדי שבוע. עבור אדיר, השותפות הזו מסמלת את המהות של החברה הישראלית. "לקט ישראל עושים עבודת קודש", הוא מסכם, ומביט אל עבר העתיד של המשק בביטחון ובאופטימיות של לוחם שיודע שהשורשים שלו נטועים עמוק מדי בשביל לוותר. "הצלת מזון והידיעה שהתוצרת שלנו מגיעה לאנשים שבאמת זקוקים לה – זה החוסן האמיתי שלנו".
יש לכם עודפי יבול? אל תתנו להם לרדת לטמיון. פנו ל"לקט ישראל" והצטרפו למאמץ
מוקד חקלאי 8054*





