ביתם של שירה ודניאל, לוחם מילואים וחייל בודד, נשרף כליל
בליל שבת האחרון שירה ודניאל, בני 23, חזרו מסעודה משפחתית לביתם, שם המתין להם מחזה אימה שאף אחד לא באמת יכול להכין את עצמו אליו: הדירה השכורה שלהם בירושלים - הבית הראשון שבו התגוררו כזוג נשוי - עלתה באש. כל הרכוש שצברו במשך חודשי ההכנות לחתונה, כל המתנות שקיבלו מהמשפחות והחברים, כל הזכרונות הקטנים שאספו בתחילת דרכם המשותפת כזוג – הפכו לאפר שחור וסמיך.
"כמדי שישי, אשתי הדליקה נרות שבת על השולחן בסלון ויצאנו מהבית לתפילת קבלת שבת בבית הכנסת שבשכונת נחלאות הסמוכה, ומשם המשכנו לסעודת שבת אצל המשפחה", משחזר דניאל, קולו רועד קלות כשהוא נזכר בלהבות שאחזו בדירתו. הוא חייל בודד, לוחם בגדוד "נצח יהודה" בחטיבת כפיר, שצבר מאות ימי לחימה מאז 7 באוקטובר.
שירה, שהשתחררה לאחרונה משירות מילואים בחיל האוויר, מצטרפת בקושי ומוסיפה: "חזרנו הביתה בסביבות חצות, והיינו בשוק. מי חלם שנחזור לכזה חורבן?"
דניאל אוחז את כף ידה של שירה, מבחין שקשה לה לדבר, וממשיך לשחזר את רצף האירועים המטלטלים: "כבר מרחוק ראינו כבאית, ואת ההתקהלות הגדולה של השכנים שעמדו מול הבית. היה עשן נוראי. בהתחלה לא ממש קלטנו שמדובר בבית שלנו - אבל האסימון נפל מהר מאוד".
מה עבר עליכם כשהבנתם שהבית שלכם נשרף?
דניאל: "ברגעים כאלה אין הרבה זמן למחשבות. ההלם הוא מוחלט ופועלים על אוטומט.
"נכנסנו פנימה וחשכו עינינו - הכול היה רטוב, מפויח, שחור", הוא ממשיך לתאר, "כל הרהיטים ומוצרי החשמל שקיבלנו כמתנות לחינה ולחתונה - עלו באש. אי אפשר היה להציל כלום".
בעל הדירה ("איש יקר שמסייע לנו לא מעט", אומר דניאל), שהוזעק על ידי השכנים, כבר המתין במקום. "היינו די מבוהלים באותה נקודת זמן. ראיתי את הדמעות בעיניה של שירה. חיבקתי אותה וניסיתי להרגיע אותה, והאמת, גם את עצמי. אמרתי לה מיד: 'הכול לטובה. מזל שהפגיעה היא רק ברכוש ולא בגוף'".
איפה העברתם את הלילה ההוא?
"לא היו לנו הרבה ברירות, חזרנו למארחים שלנו ושאלנו אותם בצחוק אם נשאר עוד מהדג החריף", הוא מחייך בעצב. "את השבת העברנו שם, ובמוצאי שבת התחיל כל פינוי הבלגן מהבית וההתמודדות עם מה שקרה".
ההומור הדק הזה, הניסיון לשדר קלילות, זה הדבר הכי ישראלי שיש – לצחוק גם כשהלב נשבר. אבל מאחורי החיוכים מסתתר אובדן אמיתי.
רק למחרת, כשהאדרנלין ירד והיממה החדשה התחילה, הם הבינו שהחיוך לא יספיק. המציאות דפקה בדלת - בחשבונות, בהצעות מחיר לשיפוצים, בצורך למצוא מקום זמני להתגורר בו. פתאום, הבעיה הפכה ממשבר רגשי לאתגר כלכלי גדול ומתמשך.
מתחילים מאפס
חוקר השריפות שהוזעק לדירה קבע שמקור הדליקה היה בפיצוץ כוסיות השמן מנרות השבת, שזלגו לספה הסמוכה. איש לא אשם, זו פשוט תאונה מצערת מאוד. אבל התוצאה? הרסנית. הקירות ספגו את העשן, והשיפוץ הנדרש יעלה עשרות אלפי שקלים. והנה הבעיה הגדולה: לבעל הדירה אין ביטוח שריפות. כל העלויות נופלות על שירה ודניאל.
"בימים רגילים שנינו אנשים שתורמים ומתגייסים לטובת מי שזקוק", אומרת שירה בקול שקט. "עכשיו אנחנו אלו שזקוקים לעזרה. נותרנו בלי כלום, אפילו הבגדים והנעליים שלנו נשרפו, ואנחנו למעשה מתחילים מאפס.
"שיפוץ הדירה גם הוא ייארך זמן מה, ובתוך כל הכאוס הזה אנחנו נאלצים גם לחפש דירה להשכרה לתקופה הקרובה, ובמקביל להמשיך לשלם שכירות על הבית השרוף", היא מוסיפה, "זה עומס כלכלי שקשה לעמוד בו, במיוחד כשמדובר בזוג צעיר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בלוחם בודד ובמי שרק לא מזמן סיימה שירות מילואים של מאות ימים".
"אבל זה לא רק הכסף - זה גם התכניות, החלומות הקטנים של זוג צעיר שרק התחיל לבנות את חייו המשותפים", מצטרף דניאל, "פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו גרים בדירה עם אנשים נוספים, שקית בגדים אחת וחלום שהתפוגג".
שירה: "שיפוץ הדירה ייארך זמן מה, ובתוך כל הכאוס הזה אנחנו נאלצים גם לחפש דירה להשכרה לתקופה הקרובה, ובמקביל להמשיך לשלם שכירות על הבית השרוף. זה עומס כלכלי שקשה לעמוד בו, במיוחד כשמדובר בזוג צעיר, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בלוחם בודד ובמי שרק לא מזמן סיימה שירות מילואים של מאות ימים"
בינתיים, כאמור, בני הזוג מתגוררים בדירת השותפים של אחיו הצעיר של דניאל, לוחם כפיר המשרת בעזה. "המשימה שלנו עכשיו היא להחזיר את הבית כמה שיותר מהר לקדמותו ואותם כמה שיותר מהר הביתה", אומר האח בפשטות שמסגירה דאגה עמוקה.
והוא לא נשאר לבד במאמצי העזרה. חבריו לצוות של דניאל שמשרתים איתו בעזה שמעו על הטרגדיה, והתגייסו מיד. "כששמענו על מה שקרה לדניאל, מיד ערכנו מגבית בין כולנו", מספר אחד מהם, "אבל זה טיפה בים לעומת ההוצאות הנדרשות. דניאל ושירה זקוקים לכסף רב עבור השיפוצים ועבור השכירות, שתשמיך לרדת במקביל בשתי הדירות. כרגע, אין לו איפה לגור ומה שיש לו זה זמני ביותר".
החברים לא רק אוספים כסף - בין הלחימה בעזה לימי המנוחה הספורים, הם מוצאים גם זמן להגיע ולעזור פיזית. "אנחנו מנסים לסייע ככל יכולתנו בעבודות קטנות של חשמל ופינוי", מספר חבר קרוב, "אבל צריך בדחיפות עזרה מבעלי מקצוע שונים כי הנזק גדול מדי. ריח העשן בתוך הקירות השרופים הוא בלתי נסבל. צריך לקלף קירות ולעשות שיפוץ יסודי מאוד. זה הרבה מעבר ל'צבע וגמרנו'. נשמח לבעלי מקצוע טובים שיכולים לסייע במחיר סביר".
ומה בנוגע לכל הציוד שנשרף?
"אנשים טובים ששמעו את הסיפור של שירה ודניאל תרמו מוצרי חשמל. אפילו כרטיסים לסטנדאפ תרמו להם כדי שיהיה להם קצת שקט ואור בתוך החושך הגדול שהם נמצאים בו", מספר החבר. "יש משהו מרגש בזה - אנשים חושבים לא רק על הצרכים הבסיסיים אלא גם על הנשמה, על הצורך לחזור לצחוק".
"הזמן של עם ישראל להחזיר אהבה"
האח הצעיר, שחולק כעת את דירתו עם הזוג שנותר ללא בית, אינו מסתפק בסיוע הלוגיסטי בלבד. בעיניו, המקרה של דניאל ושירה הוא חלק ממשהו גדול יותר - מחויבות הדדית שמתחילה בשדה הקרב וצריכה לאפיין את כל החברה הישראלית.
במוצאי שבת, פחות מיממה אחרי שבית אחיו וגיסתו נשרף, הוא העלה פוסט לרשתות החברתיות ששותף על ידי גולשים רבים והפך ויראלי: "עכשיו הם צריכים אותנו. כל תרומה - קטנה או גדולה - תעזור להקים להם מחדש בית וחיים. יחד, עם ישראל מחבק את מי שמגן עליו".
"בשבילנו זו גאווה גדולה להיות יהודים וישראלים. כשקראו לנו אחרי 7 באוקטובר לעלות על מדים ולהילחם - לא היססנו. להיפך, עוד לפני הקריאה אחי התקשר למפקד שלו מהעוטף ואמר: 'אני פה. לאן להגיע?' וגרר אחריו חיילים קרביים נוספים שמשרתים גם הם איתנו בעזה וסוגרים מאות ימים, שבתות וחגים רחוק מהבית ומהמשפחה", מספר האח בגאווה.
"ועכשיו, זה הזמן של כולנו להתגייס למען שירה ואחי, שהקריבו וממשיכים להקריב למען עם ישראל", הוא מוסיף, "האש לקחה להם את הבית, אבל אנחנו עם כל אהבת החינם נחזיר להם את הבית".
לתרומות עבור דניאל ושירה:
להעברה בביט: דרך הנייד שמספרו - 055-2420804
להעברה בנקאית:
- בנק: לאומי-10
- סניף: 998
- מספר חשבון: 37406622
