בשנים האחרונות נכנסו לחיינו תרופות ה-GLP-1, שהפכו לאחד הנושאים המדוברים בעולם הרפואה ושינו באופן משמעותי את אפשרויות הטיפול במחלה.התרופות החדשות מאפשרות להגיע לתוצאות משמעותיות, ובמקביל עשויות להשפיע לטובה על מגוון מדדים בריאותיים, בהם רמות השומנים בדם, כבד שומני, תפקוד הכליות, דום נשימה בשינה והסיכון למחלות לב וכלי דם. גם אפשרויות הטיפול מתרחבות, עם כניסתם של טיפולים הניתנים בכדורים לצד הזריקות.
פרופ'  רועי אלדור, ד"ר הדר דסקין- ביתן
פרופ'  רועי אלדור, ד"ר הדר דסקין- ביתן
פרופ' רועי אלדור, ד"ר הדר דסקין- ביתן
(צילום: פרטי, צילום: שמוליק שליש Photome)
שני מומחים בכירים בתחום שיגיעו להשתתף בפאנל במיוחד, מסבירים כיצד השתנתה התפיסה הרפואית של מחלת ההשמנה ומה עוד צפוי בתחום.
פרופ' רועי אלדור, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ולחץ דם במרכז הרפואי איכילוב: "כן, אנחנו בעיצומה של מהפכה, אך חשוב להגדיר במה היא מתבטאת. היא קודם כול מהפכה בהבנה: ההכרה המדעית שהשמנה היא מחלה כרונית, תורשתית ברובה, המושפעת גם מגורמים סביבתיים, ולא כשל של כוח רצון. המשקל של האדם מתנהג כמו פנוטיפ. מי שמרזה בדיאטה חווה תגובה פיזיולוגית הגורמת למשקל לעלות בחזרה, ולכן הדיאטה יעילה רק לזמן קצוב. מכאן שהמטופל לבדו אינו יכול לטפל בעצמו במחלה, כפי שאיננו מצפים מחולה סוכרת או יתר לחץ דם לטפל בעצמו בלי רופא. על רקע הבנה זו הופיעו לראשונה תרופות יעילות שאפשר לתת לאוכלוסייה רחבה, ושמביאות לירידה משמעותית במשקל ולהפחתה בסיבוכי המחלה. כך עבר מרכז הכובד של הטיפול אל הרופא: הטיפול הוא תרופתי, ושינויי אורח החיים מלווים אותו ומאפשרים אותו.עם זאת, זו מהפכה בטיפול ולא ריפוי. המטרה היא איזון המחלה, ולכן הטיפול הרפואי והמעקב הרצוף הם תנאי להצלחה".
ד״ר הדר דסקין-ביתן, מנהלת תחום סוכרת ואנדוקרינולוגיה חטיבת הקהילה, כללית: "אנחנו נמצאים בעיצומו של עידן חדש שמשנה מן היסוד את הדרך שבה אנחנו מבינים ומטפלים במחלת ההשמנה. היום ברור שמדובר במחלה כרונית מורכבת, המושפעת ממנגנונים ביולוגיים, גנטיים וסביבתיים, ולא מחוסר כוח רצון או חולשת אופי. הגישה הזו מחייבת ליווי רפואי מתמשך של צוות רב-מקצועי והתאמת הטיפול לאורך הזמן, בדיוק כפי שנהוג במחלות כרוניות אחרות (כמו סוכרת או לחץ דם). לצד תזונה מותאמת ופעילות גופנית, עומדים כיום לרשותנו טיפולים תרופתיים מתקדמים המאפשרים ירידה משמעותית במשקל בהיקפים שלא הכרנו בדורות קודמים של תרופות. עם זאת, ההצלחה בטיפול כבר אינה נמדדת רק במספר הקילוגרמים שיורדים. כיום אנו מסתכלים על התמונה הבריאותית הרחבה לדוגמא שיפור בפרופיל השומנים, בכבד שומני, בתפקוד הכלייתי, בדום נשימה בשינה ואף הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים כדוגמת מחלת לב".
שימוש בזריקת הרזיה
שימוש בזריקת הרזיה
שימוש בזריקת הרזיה
(צילום: shutterstock)
עוד ישתתפו: פרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, ד"ר לואיג'י גראטון, סגן נשיא מערך הבריאות והרווחה בהרבלייף העולמית; ד"ר אליעז מילר, סגן מנהל המרכז הרפואי קפלן; פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל; פרופ' אבי צור, המנהל הרפואי הראשי של ARC ומרכז ה-AI במרכז הרפואי שיבא תל השומר, פרופ' חיתאם חוסיין, סגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל; פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן-נפגעי אירוע מוחי, פרופ' מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה; קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, ד"ר אנה זנקוביץ, רופאה בתחום הרפואה האסתטית; ליאת גוטליב, מנכ"לית ג'ונסון אנד ג'ונסון ישראל, ד"ר זאב פלדמן, יו"ר אר"מ וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת משפחה, ליאת נדאי ערד, מנהלת INextData במרכז הרפואי איכילוב, פרופ' יעקב סוסנה, נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית לרפואה מדעית.
הוועידה תתקיים ביום שלישי, 17 בנובמבר, בהנחיית שרון כידון, ותסוקר בהרחבה באתר ynet ובעיתון "ידיעות אחרונות".